המודעות לטבע הולכת וגוברת גם בקרב בני אדם פרטיים וגם בקרב עיריות וממשלות.
פרחים רבים נשתלים הן בגינות והן בצירי תנועה גם מטעמים אסתטיים וגם מתוך תקווה שימשכו חזרה דבורים ומיני חרקים שכל-כך נחוצים לכולנו. אך כל אותם פרחי משתלות שנבחרו בקפידה בזכות צבעם העז וגודלם המרשים לא בכרח עוזרים ומןשכים אליהם את החרקים.
הפטוניה הקלאסית, שמקורה בדרום אמריקה היתה תמיד בעלת חמישה עלי כותרת. על ידי גידול מלאכותי והכלאת זנים שונים, היא מציגה לראווה עד עשרה עלי כותרת. מי לא אוהב פרחים גדולים, צבעוניים, וססגוניים! אך כל עלי הכותרת האלו באים על חשבון הצוף – החלק הכל כך משמעותי לדבורים הקטנות. במקרים אחרים הצוף כל כך נסתר עד שכמעט בלתי אפשרי להגיע אליו מבעד לכל העלים היפהפיים.
אלה בדיוק הזנים שנפוצו בכל בערים, בשל האטרקטיביות שלהם בעיני בני האדם – אך לא בשל תרומתם לטבע. מחקר בגרמניה מצא שהפרחים העירוניים הללו זלגו מהגינות אל חיק הטבע הכפרי והשתלתו על כ-70% מהזנים המקוריים שנעלמו במשך שישים השנים האחרונות.
כמו ילדים הבוחרים בקפידה את המזון שאינם אוהבים לגעת בו – כך גם חרקים רבים לא נמשכים למזון מיובא ממדינות רחוקות עם טעמים זרים להם. כל אותם פרחים מיובאים מעבר לים אינו תורם כלל לאוכלוסיות המקומיות. דבורים לא תמשכנה לכל פרח שניתן להן – הן מאוד בררניות אומרת הביולוגית סטפני פרישי.
מחקר שנעשה בשנת 2017 מצא כי רק כחמישה אחוזים מכלל הפרחים במשתלות בארצות הברית הם מזנים מקומיים הטובים לדבורים ולחרקים. בגרמניה וצרפת מודעים לבעיה מזה מספר שנים ובכל המשתלות הזנים המקומיים מסומנים עם תווית מיוחדת בדומה לאוכל אורגני ברשתות המזון.
אך לא מספיק שהשינוי יעשה במשתלות, התפיסה של החברה צריכה גם היא להשתנות. גינה שאינה מתהדרת בפרחים ססגוניים אינה בהכרח מוזנחת. חצר שאינה מגורפת יכולה לתרום לשלל החרקים שמוצאים מחסה מתחת לעלים במהלך החורף. עלינו להתמודד עם האופנה לפרחים ולגנים פורחים ולהבין שזוהי אופנה חדשה שלא תמיד היתה השלטת.
סטפני ושותפיה פרסמו ספרון הוראות בחינם לכל הגננות החובבות המעוניינות לגדל גינה טבעית ובריאה יותר, ויפה לא פחות.
ריקי שחם 
חומר חשוב ביותר לידיעת הציבור ולידיעת הרשויות המקומיות.