רובוט אוריגמי

דניאלה רוס, פרופסור במחלקת במחשבים והבינה מלאכותית של אוניברסיטMIT, פרסמה יד רובוטית חדשה שפותחה על ידי צוות אותו היא מובילה. הרובוט מושפע ישירות מאומנות האוריגמי היפנית.

זוהי יד רובוטית המסוגלת להרים משאות עד פי 100 ממשקלה. ייחודה הוא בכך שהיא מסוגלת לתפוס בחוזקה כמעט כל צורה או טקסטורה בעדינות ומבלי לפגוע בחפץ. דבר זה מקנה לה יכולת להרים פירות וירקות כמו חפצים ממתכת באותה קלות.

המבנה מבוסס על שלד מתקפל ומנגנון האחיזה בנוי על ואקום שמתבצע על ידי יניקה של גז. נסיונות העבר לרוב ניסו לחכות את היד האנושית בהצלחה מועטה.

לקריאה נוספת

מודעות פרסומת

מחשבים – מחשבות

המחשבים הראשונים של נאסא שחישבו את מסלולי הטילים והלווינים היו מחשבות. המילה ״מחשב״ שימשה לתאור מקצוע של אדם אשר מבצע חישובים מתמטיים, עם עפרון על דף.

חיזוי העתיד

חוקרים פרסמו בתחילת השבוע מחקר בוא הצליחו לחזות בחירות של אדם עד 11 שניות טרם הוא ביצע החלטה.

על ידי צילום פעילות מוחית תוך כדי משימה של בחירה בין שני דימויים, זיהו החוקרים דפוסי פעילות במוח המראים איזה תמונה ייבחר הבן-אדם מספר שניות לפני שהוא בחר אותה באופן מודע.

ארבע עשר איש לקחו חלק בניסוי שהתפרסם במגזין סיינטיפיק ריפורטס. התאוריה שהעלו היא כי יש דפוסי חשיבה חלשים הקיימים באזורים אלו, וכאשר אחת האפשרויות מייצרת דפוס דומה – יש לנו נטייה לבחור בה.

אמנם לא חייבים מחקר ומכונות mri בכדי לחזות בחירות של בני אדם. לפעמים הם צפויות ומפתיעות רק אותנו. ובכל זאת עדיף שתוצאות מחקר זה לא יהיו בידיים של פייסבוק, כך אומרים במגזין.

לקריאה נוספת

הכח לשכוח

לשכוח זו בחירה הדורשת יותר מאמץ שכלי מאשר לזכור. אלו המסקנות של מחקר חדש שפורסם על ידי אוניברסיטת טקסס באוסטין.

עד היום ההנחה הרווחת היתה שכדי לשכוח דבר אנו מפנים לשם פחות מיקוד, כלומר פחות אנרגיה ולכן הוא נשכח. הזכרונות אינם דבר סטטי, אלו מבנים דינמיים שכל הזמן משתנים, נבנים ונעלמים – לרוב תוך כדי שינה.

המחקר אף מאשש את הטענה כי יש לבני אדם יכולת לשכוח דבר מה כהחלטה מכוונת. על הניסויים נראה כי יש דברים שפשוט יוצר לשכוח מאחרים – נוף נשכח יותר בקלות מפרצוף, כפי נראה עקב מטען רגשי אומר לואיס-פיקוק שעמד בראש המחקר.

לקריאה נוספת

הבעיה עם בינה מלאכותית

פרופסור ג׳נורה אלן מאוניברסיטת רייס פרסמה לאחרונה מאמר חריף המתריע על בעייה יסודית בהתפתחות המדע קיום. עם התפתחות הפופולריות והיכולות הטכניות של הבינה המלאכותית, יותר ויותר מדענים מסתמכים על אלגוריתמים אלו בכדי להגיע למסקנות חדשות. השימוש נרחב במיוחד בתחום הרפואה והאסטרופיסיקה.

אלן מדגישה כי אלגוריתמים הנפוצים בשימוש קיום מאומנים למצוא דפוסים שחוזרים על עצמם, למעשה הם מחוייבים בהגדרה להצליח ולכן הם מוצאים דפוסים גם כאשר דפוסים אלו אינם קיימים אלא הם תוצאה סטטיסטית של רעש לבן.

השאלה שהעלתה אלן בכנס באחרון לקידום המדע בארצות הברית היא האם אנו יכולים לסמוך על תוצאות מחקרים מבוססי בינה מלאכותית. התשובה היא לרוב לא, ובכל אופן לא עד אשר היא תאומת עם מידע נוסף.

פרופסור אלן ג׳נורה – צילום טומי לברן

כאשר מצליחים להשיג מידע נוסף לרוב תוצאות המחקר הראשונות אינן ניתנות לשחזור. הפתרון צריך לבוא מפיתוח אלגוריתמים חדשים אשר מסוגלים גם לתת את התשובה – צר לי אך אין מספיק מידע לתשובה משמעותית.

לקריאה נוספת

גלולות מונחות

סוג חדש של מנוע זעיר מסוגל להניע גלולות ברחבי הגוף עד אשר יגיעו ליעדם המדויק. לילדים, ולאנשים הנרתעים מזריקות, זה יכול להביא מהפכה משמעותית באיכות החיים.

אחת הבעיות בגלולות הנלקחות אורלית היא שהם לעיתים מתפרקות שלא במקום או נפלטות ללא השפעה. על פי המחקר שהתפרסם במגזין ״ננו״, המנוע מורכב מחלקים של מגנזיום וטיטניום מחומצן אשר במגע עם נוזלים בגוף יוצרים סילון של בועות המניע את הגלולה קדימה.

מנגנון זה אף יכול להביא לרפואה טובה יותר מזריקות כאשר התרופה צריכה להתפרק במעיים ולא להיות מועברת דרך הדם.

לקריאה נוספת

רובוטים זעירים

דמיינו רובוט הדומה לאדם, עם מצלמה במקום ראש, ושתי ידיים. עכשיו דמיינו אותו בגובה של מספר מילימטרים מטייל בתוך גוף אדם אליו הוא הוכנס דרך חתך זעיר. הוליווד סיפקה לנו סרטים כאלה בעבר.

היום ביל גייטס השקיע עוד 10 מיליון דולר בחברה שמפתחת רובוטים מנתחים זעירים בדיוק כאלו. השאיפה שרופא מנתח יוכל בעזרת משקפיים וכפפות של מציאות מדומה, לטפל מכל מקום בעולם בבעיות רפואיות שהיום חסרות מרפה או זקוקות לניתוחים מסובכים, מסוכנים וניתנים למימון רק לשכבה קטנה של אוכלוסיה.

Doctor wearing virtual reality helmet treating transparent patient

לקריאה נוספת