החור השחור במרכז כדור הארץ

מאמר יוצא דופן ומעורר תגובות זועמות רבות בקהילה המדעית טוען לקיומו של חור שחור במרכז כדור הארץ עליו אנו חיים. המאמר התפרסם במגזין מדעי מבוסס ועורר מבוכה ובלבול אצל רבים בעולם.

״לאחרונה מספר חוקרים מנאסא טוענים לקיומו של חור שחור במרכז הפלנטה, אנו באים להראות שהחיים על הכוכב הם אולי הסיבה שמבנה דמוי חור שחור זה הוא ממברנה הנוצרה מחומרים ביולוגים כגון די-אנ-איי״ מתחיל המאמר במילים אלו.

המאמר ממשיך אל מקומות מוזרים ומפתיעים יותר ויותר: ״גודלה של הממברנה השחורה הזו כ109 יותר מאורכו של מרכז הכדור והיא דחוסה בתוכו. על ידי דחיסת אובייקט גדול זה, נותר מרחב עקום בעל תכונות חור שחור״.

כאשר מאמר זה עלה לכותרות לפני מספר שבועות (הוא פורסם לפני למעלה משנה) רבים העלו ספקות רבות לגבי תוכנו ותמהו איך הצליח להתפרסם במגזין מבוסס ומכובד. במבט מעמיק כל מי שמקושר למאמר נראה כחוקר מכובד באחד ממוסדות המדע הטובים ביותר באירופה.

אך כמובן שהרוב הגדול אינו מוכן לקבל רעיונות השונים בצורה כל כך דרסטית מאמונתם. ורבים מנסים לתת מענה המצליח ליישב את הכתבה בצורה המסתדרת עם תפיסת חייהם. שרה רסמוסן מאוניברסיטת קמברידג׳ טוענת כי החוקרים פרסמו מאמר אבסורדי בכוונה תחילה בשביל לחשוף עיתונאות מדעית משוחדת ללא ביקורת פנימית.

אך כדרכו של עולם, הכותרות המתגלגלות במגזיני המדע הגדולים ביותר בשבועות אלו – אינה האפשרות של חור שחור כזה או אחר, אלא כי יש 13 מדענים שבאמת העיזו לנסח טענה זו.

לקריאה נוספת

מדוע הנשים קוראות לעדרים?

״קולנינג״ היא קריאתן המסורתית של הנשים השוודיות אשר יצאו אל ההרים בשביל לקרוא לעדרים לשוב מהמרעה בסוף יום.

״נולדנו לעמל ואחריות ומאז ככה הם חיינו, זה בדמנו״ אומרת קארין רוס – אישה שוודית מדלרנה, אשר נולדה בעשרים באפריל 1887. בגיל 13 נשלחה לראשונה לעבוד בחוות קיץ. שם דאגה למרעה הבקר של משפחתה אשר ייצרו מוצרי חלב לחודשי החורף הקרים. הנשים העבירו את כל הקיץ ללא הגברים.

קראין מקריאה מכתבים שכתבה לאחותה באותם ימים בחווה. היא מתארת לא רק את העבודה הקשה אלא גם את תחושת החופש שהיתה לאותן נשים שחוו עצמאות חודשים ספורים בשנה. החווה דרשה עבודה קשה, אך היתה נחמה בלהשאיר מאחורה את חיי המשפחה העמוסים והפטריאכלים. היא עצמה החליטה איך לנהל את עבודתה – ועם הזמן למדה להשתמש בקולה בכדי לקרוא לבקר לשוב הביתה.

את קול שירתה של קארין אין לנו מוקלט, אך קארין אדוורדסון, אשר נולדה בשנת 1909 הקליטה את שירתה. היא נולדה להיות הבוגרת בין עשרה ילדים. בגיל חמש למדה כבר את קריאת הקולנינג. אמה ונשים מבוגרות אחרות בכפר לימדו את הצעירות מסורת זו. קארין הקליטה שירה זו בטלויזיה, ברדיו ונחשבת לסמל בתרבות השוודית. כאשר נפתרה בשנת 1997 הוקדשה לה כתבה ראשית בעיתונים רבים.

מסורת הקולנינג נולדה לשמור על העדרים בריאים, ומוגנים מהזאבים. אך היום מצאה עצמה מושרשת במסורת המוזיקלית של המדינה כולה. הנשים שייסדו מסורת בת מאות שנים זו נותרו מחוץ לדפי ההיסטוריה.

ההרים שם הן שרו את שיריהן, הם רצועת טבע פראית של מרעה ויערות החוצה את שוודיה במרכזה. גם היום החוואים באים בקיץ עם העדרים למרעה בטרם ימשיכו לנורבגיה. מבנה משפחתי כאן כולל מספר בתים, מקום לאחסן את החלב, ומבנה לפרות, לעיזים ולכבשים. הנשים רעו את העדרים בחופשיות בשטחים העצומים ללא כל גדר.

בכל העולם קיימת במסורת תרבות הנדידה בחודשי הקיץ אל עבר שדות המרעה. ההבדל המשמעותי של תרבות נורבגיה היא כי רועות הצאן הן נשים. להגן על הבקר מטורפים, להכין גבינות, לשמור על המבנים. בכל ההקלטות שם מתראיינות נשים אלו, הן מדברות על תחושת חופש נדירה על אף העבודה הקשה שגברה על תחושת הקור, העייפות, והחיים בקשים בהרים.

אפילו דיסני אימצו את תרבותם העתיקה של נשות ההר האלו, כאשר אלסה מוצאת את כוחה הפנימי לכשף את הקרח בלהיט פרוזן משנת 2013 – זוהי זימרת הקולנינג שאנו שומעים.

לקריאה נוספת

התמנון מכוכב אחר

תמנונים הם יצור מוזר, אינטליגנטי, עם הזרועות, יכולות ההסוואה המיידיות, ויכולות שינוי הצורה המופלאות – בהחלט נדמה ליצור מכוכב אחר. אך המחשבה הקונקרטית שהם אכן הגיעו מכוכב בחלל החיצון הוא רעיון שלרבים יהיה קשה מאוד לעכל, והם ישאירו אותו במסגרת המדע הבדיוני.

אך בימים מוזרים והזויים אלו, חיי היום-יום נראים כבר מוזרים מספרי מדע בדיוני רבים. לאחרונה קבוצה בינלאומית בת 33 מדענים, ביניהם מומחי אימונולוגיה מולקולרית ואסטרו-ביולוגים מהשורה הראשונה, פרסמו מאמר המעלה את השאלה שהתמנונים אכן כן הם חייזרים פשוטו כמשמעו.

המאמר פורסם במהדורת מרץ של המגזין ״התקדמות בביופיזיקה וביולוגיה מולקלורית״. רבים מתנגדים לעצם השאלה מעוררת המחלוקת אך המאמר בהחלט ראוי לדיון – הרי כל רעיון מהפכני נדחה על הסף כאשר מעלים אותו לראשונה. השאלות הקשות המונחות מולינו דורשות מאיתנו להכיר לפחות בעובדה שיש אספקטים של עולם החי שלתורת הרבולוציה אין מענה.

התמנון על פי המסורת המדעית נחשב לנצר של משפחת הנאוטילואידים אשר התפתחו לפני כחמש מאות מיליון שנה. אך קישור זה אינו מסוגל לענות על השאלה מהיכן צצו תכונות התמנון אשר כה חריגות. הסטייה הגנטית של התמנון ממשפחת אבותיו היא אדירה. מוחו העצום ומערכת העצבים המפותחת, עיני המצלמה שלו, גופו הגמיש, ההסוואה המתקדמת על ידי שינוי צורה וצבע מידיים הם רק קומץ מהתכונות שצצו לפתע משום מקום על עץ האבולוציה. לא ניתן לזהות זכר לתכונות אלו אצל אף יצור חי הקודם לתמנון, אומרים החוקרים.

מנקודה זו מנסים המדענים להעלות השערות אפשרויות לפתרון הסוגיה: ״יש סיבה להניח שהתמנונים הם יצורים אשר הושאלו מהעתיד הרחוק מנקודת המבט של אבולוציה על פני כדור הארץ, או הנחה יותר מציאותית היא כי הם הושאלו ממקום רחוק יותר ביקום הקיים״

המאמר ממשיך להניח כי: ״ייתכן שיצורים אלו נחתו על כדור הארץ בצורה של קבוצת גנים מגובשת, אולי כביצים מופרות. ייתכן שביצים אלו נמצאו קפואות כל מטאוריט קפוא לפני מיליוני שנה.״ כותבי המאמר מודים כי הנחה זו חורגת מהשיח המקובל בפורום המדעי.

המאמר הרדיקלי ראוי לתשומת לבנו גם אם נבחר לא להסכים כי יצורים הגיעו לכדור הארץ מכוכב אחר. לכולנו נטייה לקבל רעיונות המתאימים לאמונתנו. אך ההיסטוריה המדעית עשירה ברעיונות שהעלו גיחוך, לגלוג ואלימות כלפי אלו שהגו אותם – בטרם אושרו על ידי המיינסטרים. השיח קורץ לגלילאו שטען כי ישנם ירחים במקיפים את יופיטר.

מדענים צריכים להיות מעוררי מחלוקת. אין אנו חייבים להסכים שתמנונים הגיעו מכוכב אחר, אך תרומת המאמר לשיח המדעי על מקורות החיים אינה מוטלת בספק. החברה והמדע זקוקים לניעור של עקרונות הסטטוס קוו ולדחוק בנו לחשוב מחדש על מה שנדמה לנו שאנו כבר יודעים.

לקריאה נוספת

לוויתנים שרים בלילות

החיה הגדולה ביותר על כדור הארץ, באורך של שלושה אוטובוסים, הלוויתן הכחול. אין הם רק גדולים, אלא גם שירתם חזקה ועוצמתית בקול עמוק המסוגל לחצות מאות רבים של קילומטרים מתחת לפני הים. שירה שמשכה מדענים רבים לחשוף מעט מהמסתורין והקסם האופפים אותה.

מאמר חדש במגזין ״ביולוגיה כרגע״ מציג כי הלייותן הכחול הזכר שר בלילות בחודשי הקיץ החמים. אך כאשר המים מתחילים להתקרר והגיע הזמן לנדידה אל עבר ים חם יותר, מתחילים הם לשיר בשעות היום.

בכל שנה לוויתנים אלו יוצאים למסע בן 4,000 קילומטר. בחודשי הקיץ הם ניזונים במים צפוניים קרירים ובחורף נודדים למים טרופים חמימים.

מיקרופון תת מימי שהוצב בעומק רב במפרץ מונטריי הקליט את רחשי הים במשך חמש שנים ברציפות. ווילאם אוסטרייך הפריד את מנגינות היום והלילה וחשף דפוס מפתיע. הוא מצא כי במשך היום עסוקים הלוויתנים בצל

לקריאה נוספת

מבצע פנטזיה

רעיון מופרע, מבצע בשם קוד ״מבצע פנטזיה״ נועד לפגוע במורל של צבא יפן במהלך מלחמת העולם השניה.

בעקבות המתקפה היפנית על פרל הרבור, יצא ראש המשרד לשירותים אסטרטגים של צבא ארצות הברית ביל דונובן ברעיון אבסורדי. ביל ביקש מהמדענים העובדים בשרותו למצוא דרך לפגוע בצורות יוצאות דופן במדינות הציר. המדענים חזרו עם מספר תרגילים מעוררי מחלוקת. בין הרעיונות המגוונים הציעו להפיץ תערובת פנקייק נפיצה, לחבר פצצות לעטלפים ולהשליך פצצות סירחון. אך מבצע פנטזיה היה אולי הקיצוני ביותר מכל שאר הניסיונות.

אד סלינגר עמד בראש צוות ללחימה פסיכולוגית של הצבא. איש עסקים אקסנטרי שעבד שנים רבות בטוקיו לפני המלחמה. אד הכיר מקרוב את התרבות, השפה והאמונות הטפלות של העם היפני. בשנת 1943 הציע אד להשתמש בסימבול ממיתולגיית שינטו יפנית – אל בדמות שועל בעל יכולות קסם. אד הניח שהעם היפני נתון לאמנות טפלות עמוק בתרבותו והפחד שלו משדים ורוחות רעות הוא דבר אותו ניתן לנצל ללחימה פסיכולוגית.

מבצע פנטזיה מדגיש את הגזענות, התפיסות הקולונליאליסטיות והזלזול העמוק בתרבות יפן ששרר בממשל, מודיעין וצבא ארצות הברית באותם ימים. הבורות וההתנשאות גררה אותם לייחס זלזול לאסייאתים מהסוג שלא ייחסו לאויביהם האירופאיים. המיתולוגיה היפנית העשירה המעניקה יחס של אלוהויות לחיות הבר, אינה שונה למעשה מהמיתולוגיות של רוב התרבויות שאנו מכירים.

לשאלה כיצד לייצר את אותם יישויות מיתיות, העלו האמריקאים מספר רעיונות, החל מבלונים מעופפים בצורה של שועלים שירחפו מעל הכפרים ויפחידו את התושבים, ועד למשרוקיות מיוחדות שנשמעות כמו שועלים. התקווה היתה כי מספר מספיק של משרוקיות בהרים יבריח את ה״יפנים הבורים״ מכפריהם. חברה אחרת ניסתה לייצר ריח של שועל, שהאויב יזהה ויברח כל עוד נפשו בו. אך לבסוף בחרו כוחות המודיעין בשיטה האחרונה – ללכוד שועלים חיים בסין ואוסטרליה, לצבוע את פרוותם בצבעים זרחניים ולשלוח אותם לחופשי בין הכפרים ביפן.

לילה אחד בשנת 1943 שלחו כוחות הברית מאות שועלים על ספינות – וכאשר התקרבו לחוף הושלכו לבסוף למים בכדי שישחו אל החוף. שועלים רבים אכן הגיעו חיים אל החוף אך עד אז רוב הצבע הזרחני נשטף במי האוקיינוס. סליגר לא התייאש והציע לבנות בובה של שועל מפוחלץ, לחבר גולגלות אדם לראשה, עם מנוע קטן שיזיז את הלסת – ולקשור את הכל לבלון מעופף מעל הכפרים. במקביל ביקש לרתום משתפי פעולה יפנים לרוץ אחוזי דיבוק ולשיר שירים על שועלים.

אך לבסוף סטנלי לובל, ראש מחלקת המחקר, ביטל את התקציב להמשך מבצע פנטזיה. לובל בעצמו ניסה להחדיר הורמונים נשיים לירקות שהוגשו לאדולף היטלר בכדי שייפול לו השפם. אבל מבצע פנטזיה הפך להיות יותר מדי פנטזיונרי אפילו בשבילו.

לקריאה נוספת

למחשב יש שכל ישר?

בעיית השכל הישר הטרידה את עולם הבינה המלאכותית מעל חמישים שנה. גישה חדשה לשאלה ותיקה זו מציעה פריצת דרך.

אלגוריתם בשם ג׳י-פי-טי-2 מסוגל לקחת שני משפטים ולכתוב לבד מאמר שלם. למעשה אלגוריתם זה כבר בשימוש במספר מערכות עיתון גדולות כמו הניו-יורק טיימס. כתבות רבות בנושא כלכלה וספורט אשר כולנו קוראים כלל אינן נכתבות יותר על ידי אדם. אך כאשר גארי מרקוס, חוקר מחשבים הלך לאתגר מערכת זו הוא מצא כי אין זה קשה כלל.

גארי הכניס למערכת את המשפט הבא:
״מה שקורה כאשר לוקחים ערמה של עצים וזרדים יבשים בתוך האח, וזורקים פנימה גפרור אז לרוב מתחילה __״

A knowledge graph of eating.

בוודאי אלגוריתם כה חכם שכותב באופן תדיר לניו-יורקר מסוגל להשלים ללא בעיה את המילה ״אש״. אך התשובות שניתנו לא היו קשורות כלל לנושא המשפט. מארקוס לא הופתע. שכל ישר, היכולת להשלכות בסיסיות על סמך הכרות עם העולם, כמו להשלים עצים + גפרור = אש, היא בעיה שפתרונה חמק ממהנדסי תכנה עשרות שנים.

יג׳ין קוי, מדענית בינה מלאכותית, ראתה את הכתבה הקטנה של מארקוס שעות ספורות לפני שעלתה להרצות על שכל ישר ואלגוריתם ג׳י-פי-טי-2. קוי הכניסה את אותו המשפט לאלגוריתם המשופר שיצרה ומיד קיבלה תשובה – ״בכדי להדליק אש״.

UX, It's Just Common Sense Right? | Interaction Design Foundation

שכל ישר מאפשר לנו לקרוא בין השורות. כאשר ניתן למחשב את המשפט הבא: ״אדם נכנס למסעדה, מזמין סטייק, ומשאיר טיפ שמן״ – ונשאל מה אכל האיש? התשובה המתבקשת היא ״סטייק״. אך במשפט המקורי מעולם לא נאמר שהאיש אכל סטייק. אנו מניחים זאת על פי ההקשר והבנתנו את העולם.

קוי עומדת בראש מחקר המנסה לשלב שתי גישות מרכזיות של בינה מלאכותית. על ידי שילוב של היגיון מובנה, וניתוח סטטיסטי של טקסט, מצליחה קוי להגיע לתוצאות מרשימות שלא נראו עד היום במחקרים אחרים. גארי מתרשם פחות. ״אם אתה יכול לבנות סולם גבוה יותר, אין זה אומר שאתה מסוגל לבנות סולם לירח״ הוא אומר. האלגוריתם של קוי מגיעה לתוצאות מרשימות בעזרת סטטיסטיקה אך אין זה אומר שהוא מבין משהו.

למרבה הפלא קוי מסכימה עם גארי לחלוטין. אך אין זה טיעון המשכנע אותה כי התוצאות פחות שימושיות גם אם אין למחשב הבנה אמיתית לתוצאה אותה הוא מגיש. רבים מאמינים כי ניתוח טקסט אינו מספיק וכדי להגיע לשכל ישר יש צורך גם בגירוי פיזקלי, חזותי, כמו תינוק הלומד בשנותיו הראשונות.

לקריאה נוספת

כאשר צמחים יוצאים לקרב

בהשוואה למהומה הרבה שמייצרים בעלי הרגליים על הכוכב שלנו, נדמה לפעמים כי חיי צמח הם שלווה ורוגע. אך האיום התמידי להפוך לארוחת צהריים של בעל חי כזה או אחר מעמיד את עולם הצומח על המשמר – גם עליהם נגזר להלחם בכדי לחיות.

והם נלחמים. הצמחים אינם קורבנות פאסיביים, כל אחד מהם פיתח מערכות הגנה כימיות מתקדמות ומורכבות כרעלים כנגד התקפה, סימון במקרה של איום המתקרב, או בקשה לעזרה מהשכנים.

אך לכל המערכות האלו יש גם מחיר – אנרגיה ומשאבים אחרים שבימי שלום משתמש בהם הצמח לצמיחה וריפוי. בכדי לאזן את משאביהם על הצמחים לבחור בקפידה מתי ואיך הם מפעילים את מערכות ההגנה.

Chemical defense - Wikipedia

במקום לשאוב ולפזר רעלים עשרים וארבע שעות ביממה שומרים הצמחים מצבורים של נשק כימי לכשתבוא מתקפה. ברגע שחרק נוגס באחד מעלי הצמח – שולח העלה מעין זיקוקי דינור כימיים המזעיקים את כל שאר חלקי הצמח – ושכניו – לעמוד על המשמר.

עולם הצומח משתמש ברשת תת-קרקעית בכדי להזהיר אחד את האחר מפני סכנה מתקרבת. זנים רבים מקיימים מערכת יחסים הדוקה עם פטריה תת קרקעית הקושרת את השורשים של כולם יחדיו לרשת תקשורת אחת. בניסויים שונים, צמח אשר מנותק מה״אינטרנט״ התת קרקעי הזה, עקב שתילה בעציץ או על יריעת פלסטיק למשל, אינו מיודע על התקפה ואינו מסוגל לקרוא לעזרה ועקב כך הוא פגיע באופן יוצא דופן.

כאשר מרבה רגליים מנסה את מזלו לנגוס בתירס אמריקאי, משחרר הצמח כימיקל לאוויר המזמין צרעות לבוא במהירות כאילו מודיע בכריזה ״ארוחה מוכנה״! להתקפה תת קרקעית מזמין הצמח תולעים לבוא ולזלול את האויב.

How plants use chemical weapons to protect themselves

אך במלחמה כמו במלחמה, פטריות מזיקות למדו להקשיב לקריאת העזרה של התירס ולצרעות – והן מוצאות את דרכן בקלות אל התירס האומלל שנאלץ לבחור אם להתגונן מול מתקפה אווירית או תת קרקעית.

השיטות רבות ומגוונות, הברוקולי והכרובית טומנים מוקשים כימיים אשר מתפוצצים כאשר חרק זר נוגס בהם ומוצא עצמו באמצע ענן כימיקלי הרסני. צמחים משקיעים מאמצים רבים בפיתוח עזרה ראשנה לטיפול מיידי בפציעות, ותפוחי אדמה מאזינים לקריאות מצוקה של צמחים אחרים רק בכדי לשנות את ההודעה כמו משחקי ריגול.

אז בפעם הבאה שתצאו לטיול בשדה, חשבו פעמיים היכן אתם דורכים.

לקריאה נוספת

המחשב לא משחק בקוביות

תחשבו על מספר טלפון אקראי לחלוטין. שבע ספרות ברצף – בצורה כזו שכל ספרה אינה תלויה בספרה הקודמת בשום צורה והיא שרירותית לחלוטין. לא נמצא אדם המסוגל לעשות זאת. אבל אל לנו לקחת את זה באופן אישי. גם מחשב אינו מסוגל לעשות משימה זו.

מחשבים בנויים על לוגיקה ולא על הסתברות. אין הם אמורים להצליח לבצע משימות אקראיות. תרבות המחשבים בנויה על דטרמניסטיות. אך מדעני מחשב זקוקים פעמים רבות לתוצאות אקראיות. במשך השנים פותחו שיטות שונות למצוא מעקפים לבעיה זו. אמנם שיטות אלו אינן מייצרות מספר אקראי אך הן מאפשרות לשימוש באקראיות בצורה יצירתית. אלגוריתם חדש בשם ״מגלגל קוביות בטעינה מהירה״, או פ.ל.ד.ר., הוצג לאחרונה בכנס על סטטיסטיקה ובינה מלאכותית.

Make Your Own Dice Roller For Around $3- TUTORIAL - Spikey Bits

פ.ל.ד.ר. מסוגל לדמות זריקה של קוביות שרירותית בעזרת תכנה דטרמניסטית. הכנסה של חוסר ודאות כזו תאפשר לתכנה לבצע סימולציות המסוגלות בצורה טובה יותר להתקות אחר תופעות כמו חיזוי מזג אוויר או התנהגותם של שווקים כלכליים.

יצירת מספרים באקראיות אינה פשוטה. בכל רצף מספרים לכל ספרה יש את אותו הסיכוי להופיע. ניתן למצוא מייצרי מספר אקראי בחיפוש מהיר ברשת, אך מדובר במנועים פסאודו-רנדומלים, שלרוב במשימות מספיקות. אך מי שמכיר את האלגוריתם, מסוגל לכאורה לחזות את התוצאה.

Lottery winning 101: First get a lawyer and a tax expert

לפני שנולדו המחשבים מספרים אקראיים יוצרו עם קוביות. כמו כן נוצרו מכשירים שונים אך כולם היו מכניים. גם היום מספרים אקראיים מגיעים מהתבוננות בעולם האמיתי – משיכת נתונים אקראיים מקרינה קוסמית או התנהגות לא צפויה של מערכות קוונטיות. ישנן תופאות בטבע שניתן להעזר בהן. בשמונים השנה האחרונות מתמודדים חוקרים עם משימה זו בתכנה בלבד.

בשנת 1976 מדעני המחשב הידועים דונלד קנות׳ ואנדרו יאו הצליח לעשות בדיוק זאת. אך המשימה דרשה כמות זיכרון אדירה ולכן לא שמישה בעולם האמיתי. פ.ל.ד.ר. הצליח לפתור בעיה זו. הוא מציע מהפכה משמעותית בחיזוי מזג אוויר, צפי גידולים חקלאיים, צפי שווקים כלכליים, ואפילו זיהוי של ניסויים אטומיים תת-קרקעיים של מדינות שונות. מספרים אקראיים אלו הם גם עמוד התווך של כל מנגנוני ההצפנה שמגינים על כל המידע הזורם ברשת.

וייתכן, אומר מאנסינגקה שפיתח אלגוריתם זה, נצליח לממש אותו גם במעבד המחשב עצמו. מימוש בחומרה כזה יאפשר קפיצה דרמטית של המחשבים מהעולם הדטרמניסטי בו הם נמצאים כיום.

לקריאה נוספת

הגל שהסתתר מסביב לעולם

מדען מהמאה ה-18 חזה את קיומם של גלים אטמוספירים המקיפים את העולם בסנכרון מושלם. המדענים סוף סוף מצאו אותם.

האטמוספירה לרוב נראית ככאוס המסרב להסתדר במבנה מסודר אותו קל להבין. גם המודלים המתקדמים ביותר כיום מתקשים לצפות את התנהגותה יותר מימים ספורים קדימה. אך המורכבות הרבה לא עצרה את המדען הצרפתי בן המאה השמונה-עשרה פייר-סימון לפלאס מלפצח אספקט אחד של מערכת מורכבת זו. למרות שלפלס מעולם לא ראה מפה גלובלית של מזג האוויר – הצליח לפתח תאוריה החוזה כי גלים אטמוספירים בגודל של יבשות שלמות מקיפים את הכדור במחזוריות.

Pierre-Simon de Laplace — Wikipédia

חיזוי מזג אויר בעזרת דף נייר ועפרון היא משימה בלתי נתפסת אותה לפלס הצליח לממש. רעיונותיו הציתו במשך מאות שנים חיפוש אחר גלים אלו. אך התנודות התגלו עדינות לא פחות מהיותן ענקיות וחמקו מעיניהן של המדענים הגדולים ביותר שניסו לצפות בהם.

לבסוף החיפוש הסתיים. בסיס נתונים מטאורולוגי אדיר מימדים חשף את אשר מיליוני ברומטרים פספסו – שטיח כלל עולמי של תנודות מחזוריות העוטפות את הפלנטה.

Earth's Atmosphere 'Rings' Like A Bell, Study Finds

לפלס תהה עד איזו רמה דוחס הירח את האטמוספירה של כוכבנו על ידי הכבידה. הוא יצא בחיפוש אחר גלים שיווצרו מדחיסה זו. הוא דימה את האטמוספירה כולה כנוזל דק המקיף את הכדור החלק והגרביטיציה תצמיד אותם לקרקע ותייצר גלים. הוא הראשון שדימה בראשו מבנה זה.

לפלס הכניס לכולם לראש שמתקיים מבנה גלי זה, והמתמטיקה נתנה לפיסיקאים כלים לחפש אחריהם.
טקאטושי סקזאקי לא חיפש אחר הגלים האבודים של לפלס כאשר נפל לידיו בסיס הנתונים האדיר בשנת 2016. הוא התמקד לראשונה בשינויי טמפרטורה וייחס את השינויים המחזוריים בתחילה לרעש לבן. אך כאשר עלה בליבו החשד שאלו הם הגלים המסתוריים – השווה את הנתונים לתחזיותיו של לפלס – ומצא התאמה כמעט מושלמת. בחודש יולי האחרון פרסם את תוצאותיו לראשונה.

לקריאה נוספת

כשהיטלר לקח ספידים

העיתונאי נורמן אוהלר רוצה לשנות את הסיפור ההיסטורי של מלחמת העולם השניה בעקבות מחקר על התמכרות הנאצים למטא-אמפטמינים.

נורמן זוכר כאשר חומת ברלין נפלה. הוא בדיוק היה עסוק בהתנסויות של ל.ס.ד. ואקסטזי. סצנת הטכנו התחילה במבנים נטושים בהם נפגשו לראשונה צעירים מהמזרח ומהערב. הם לא הבינו איש את רעהו והאקסטזי עזר לשבור את הקרח.

ספרו ״בליץ״ מציג את הסיפור שלא מסופר על הקשר העמוק של הרייך השלישי עם קוקאין, הרואין, מורפיום, ובעיקר מטא-אמפטמינים, קריסאל מת׳. על פי נורמן היטלר היה מכור לחלוטין, וכאשר נכנס בפעם האחרונה לבונקר כבר היה ללא ורידים מרוב זריקות של סמים אלו.

מחקרו של נורמן החל עם כתביו של דוקטור תאודור מורל, הרופא הפרטי של הפיהרר. מאז עבר נורמן עשרות ארכיונים, ודיבר עם כל היסטוריון לתקופה שמצא. החומר על הנושא היה בשפע, ופשוט לא עניין היסטוריונים עד שנורמן הופיע לרכז אותו. הוא השתמש בפחות מחצי מכל שאסף לצורך ספר זה.

בתחילתה של רפובליקת ויימאר התעשייה של התרופות פרחה. גרמניה הובילה בשוק יצוא המורפיום והקוקאין, והסמים היו זמינים בכל פינת רחוב. עם עליית הנאצים לשלטון הוצאו כל הסמים הללו מהחוק והמשתמשים הוכרזו כקרימינלים שהוצאו להורג.

אך למדינה שנקראה לדגל ולעמוד בקצב שהיטלר דרש, חיפשו הכימאים פתרון. האמפיטמין שבו השתמשו האמריקאים באולימפיידת ברלין ב1936 דחף את גרמניה להמציא תמריץ משלה. מתיל-אמפטמין במהרה הפך לכדור יומיומי אותו לקחו כולם, החל ממזכירות ועד לנהגי הרכבות – ללא כל מרשם. החומר הוכנס לשוקולד שנמכר במכולת. כינו אותו כ״נציונל סוציאליזם בכדור״.

Adolf Hitler and his private doctor Theodor Morell in February 1944.

במהרה לקחו אותו גם החיילים היצאו לקרב. בעזרתו יכלו להלחם חמישים שעות ללא שינה, וללא פחד. כל החיילים בחזית הצרפתית נדרשו לקחת מנה אחת כל יום לפני הפלישה הגדולה לצרפת. מפעלים של כימיקלים נקראו לייצור המוני. ההיסטוריונים מסכימים כי ללא מטא-אמפטמין הפלישה לא היתה מתבצעת, כיוון שהיה הכרח לעצור בלילה באמצע ההרים לנוח. אך הכדורים אפשרו להלחם שלושה ימים ברציפות – הבליץ המפורסם קיבל את שמו.

לפני ניסיון פלישה לאנגליה פיתחה גרמניה מסטיק קוקאין בכדי לאפשר לחייל בודד להפעיל צוללת במשך ימים במעלה נהר התיימס.

בשנת 1941, כאשר רופאו של היטלר לא הצליח לטפל במכאובים מהם סבל עשרות שנים – נתן לו הרואין המגביר תחושות אופוריה. במהרה לקח היטלר מספר זריקות בכל יום. היטלר לא אהב לקחת כדורים, והרופא הפרטי שלו אהב להזריק, הם הסתדרו טוב. הפיהרר תמיד חיפש השפעה מהירה ומיידית.

היטלר לא היה המטופל היחיד של ד״ר מורל. גם מוסוליני קיבל את אותם זריקות שבועויות של הרואין. ב1945 הפגיזו בעלות הברית את מפעלי ייצור הכדורים, ובעקבות המחסור הפיהרר פיתח תסמיני גמילה קשים. חלש, מזיע, ריר נוזל מפיו, ודוקר את גופו עם מספריים ללא הפסקה. כולם דיברו על הריח הרע שנדף מפיו במהלך הימים האלה בבונקר. כנראה שלהפסיד את המלחמה בדיוק שאתה נגמל על כורכך מהתמכרות לסמים זאת חוויה לא פשוטה.

לקריאה נוספת