להוריד כפפות אם קר

לשלוח הודעת טקסט בטלפון זו לא משימה פשוטה עם כפפות. דמיינו חיילים בשלג מתמודדים עם כלי נשק או ציוד גי-פי-אס. מחלקה מיוחדת בצבא ארה״ב השקיעה מספר שנים במציאת פתרון לבעיה זו בדיוק. לאחרונה הם פרסמו פיתוח טכנולוגי לשמור על אצבעות כף היד חמות ללא כפפות כלל.

Image result for army snow gloves

מדובר בשרוול המחמם את האמות, ומגביר את זרימת הדם לכף היד. עד היום, האפשרות היחידה שעומדת בפני חיילים היא להיות עם כפפות או ללא כפפות. שתי האפשרויות אינן אידיאליות. אחד האתגרים במכשיר החדש היה לשמור אותו קטן, לא מכביד ועובד לאורך זמן. ייקח עוד מספר שנים עד שהכפפות החדשות הללו יהפכו למוצר מדף לשימוש נרחב.

לקריאה נוספת

מה אנחנו אוכלים בצלחת?

חלקיקים מיקרוסקופיים של פלסטיק התגלו בכל קצוות תבל, ממעמקי האוקינוס ועד הקרח בקטבים. מקום נוסף שפלסטיק זה צץ הוא בתוך גופנו. אנחנו נושמים חלקיקי פלסטיק הנישאים באוויד, אוכלים ושותים פלסטיק בכל יום.

פלסטיק אינו מתקלה, אלא מתפרק לחלקים יותר ויותר קטנים שלבסוף מגיעים לכל מקום. כל חלקיק הקטן מחצי סנטימטר נקרא מיקרו-פלסטיק. מאמרים רבים נכתבו על תופעה זו, אך מדענים טוענים שאנו רק מגרדים את קצה חודה של המגפה.

כדי להמחיש את התופעה, פרסם מגזין רויטר סדרת אינפוגרפיקה המראה כמה פלסטיק אוכל אדם ממצוע במהלך חייו. בכל שבוע אדם אוכל כמות פלסטיק השווה בגודלה לכרטיס אשראי. בחצי שנה כמות השווה לקערה של קורנפלקס מלאה בפלסטיק, ובמהלך שנה צלחת מלאה השווה לארוחה אחת. אם המצב לא ישתפר, או ידרדר, אדם רגיל אוכל כעשרים קילוגרם פלסטיק במהלך חייו.

אנחנו משתמשים בפלסטיק מספר עשורים, אך עדיין אין לנו מושג על ההשלכות של חומר זה על חיינו.

לקריאה נוספת

יו-טיוב זו מכונת פרופגנדה?

בשנים האחרונות עולה יותר ויותר ביקורת על רשת שיתוף הוידאו של גוגל – האלגוריתם שלה מקצין את דעותם של האנשים. המאמר הראשון בנושא, שפורסם לפני מספר שנים בניו-יורק טיימס, טוען בערך כך: יו-טיוב מעוניינת להשאיר את הצופים מרותקים למסך, ולכן דוחפת להם בהדרגה תוכן יותר ויותר קיצוני לאורך זמן. לרוב זה אינו דבר מזיק בהכרח, אך ביחס לתכנים פוליטיים אנשים נכנסים לחור שחור פוליטי המלא בתאוריות קונספירציה ופרופגנדה ימנית רדיקלית.

כתגובה, הודיעה יו-טיוב בחורף שעבר כי היא שינתה את האלגוריתם המרכזי שלה בכדי להפחית המלצות על תוכן ״גבולי״, אך הודעה זו יצאה באופן מאוד מעורפל וללא פרטים. חוסר השקיפות של יט-טיוב לא מאפשר ללמוד נושא זה בצורה יסודית. מחקר שטוען שהתוכן אכן השתנה, קיבל ביקורות קשות על כך שהמחקר עצמו סובל ממידע חלקי ומוטעה.

Image result for youtube logo monster

במאמר חדש של בקה לואיס, היא טוענת שהבעיה אינה יכולה להתמקד באלגוריתם של יו-טיוב אלא ביו-טיוב עצמה. אין צורך להבין את פרטי האלגוריתם כדי להווכח שהרשת החברתית הזו מקדמת פרופגנדה ימנית קיצונית. למעשה, טוענת בקה, ניתן להסיר את האלגוריתם לחלוטין ויו-טיוב עדיין תהיה רשת הפצת תוכן פרופגנדה ימני רדיקלי הגדול והמשמעותי ביותר בעולם.

המנגנון בו תוכן זה מופץ הוא מורכב, ומוטמה ביסודות המבנה העסקי של החברה. התמקדות באלגוריתם מסיח את הדיבור משני הצירים המרכזיים הנוספים – הקהילה, ותרבות הסלבריטי. יו-טיוב אפשרה לכל אדם לשדר וידאו מחדר השינה שלו, וליצור קשר אינטימי עם הקהל. בנוסף היא מבטיחה אפשרות להצלחה כלכלית אדירה, ראו ג׳סטין ביבר כדוגמא. בפועל איסלמופובים, שוביניסטים, ומקדמי פרופגנדה קיצונית מספרים סיפורים אישיים ןאינטימיים לקהל, כאילו הם חבריהם הכי טובים. זה מייצר קשר חד-צדדי, בו האוהדים בטוחים שהם החברים הטובים ביותר של המשדר.

בצורה הקהילתית שהתוכן גולש ביו-טיוב מאחד לשני, על ידי שיתוף או רשימת הסרטונים המופיעה בצד, תכנים סקסיסטים, זנופובים וגזענים זולגים במהירות גם למדיה המרכזית. זה הכרחי להבין את הבעיה בכללותה, ולא לדבר עליה כשוליים של המדיה החברתית – אם ברצוננו להתמודד איתה בצורה רצינית, אומרת בקה.

לקריאה נוספת

זה גן חיות

עד לפני שישים שנה, היה נפוץ בעולם המערבי בילוי משפחתי בו יצאו לצפות בבני אדם פרימיטיבים כלואים בכלובים ומוצגים לראווה כחלק מארוע תרבותי.

אותם גני חיות ״אנושיים״ היו בנמצא כמעט בכל עיר בירה ובכל פסטיבל בסוף המאה ה19 ותחילת המאה העשרים. בני התרבות המערבית היו להוטים לצפות באותם פראיים אותם תיארו בכתבים ורישומים הרפתקנים שחזרו מארצות העולם החדש. כדי לספק רצון זה, הובאו בספינות אלפי ילידים מאפריקה, אמריקה ואסיה אל ארה״ב ואירופה והוצגו לראווה בגני חיות ייעודיים.

אוטה בנגה – הוצג בגן החיות בברונקס, ניו יורק

הגנים המפורסמים והגדולים ביותר היו בפריס, המבורג, אנטוורפן, ברצלונה, לונדון, מילנו, וניו-יורק. קארל האגנבק, סוחר בבעלי חיים נדירים ויזם, הפיק תערוכה משגשגת של סמואים ונובים בסביבתם הטבעית אשר נדדה בין מספר בירות. בשנת 1880 שלח נציג לייבא אסקימואים להציג בהמבורג. הוא הפיק מספר רב של תערוכות, בינהן של מצרים וכפר בדואי.

ילד פיליפיני מוצג בגן חיות

ביריד הגדול של פריס של שנת 1889 הגיעו למעלה מ28 מיליון מבקרים לצפות בין השאר בכפר הכושי בו הוצגו כ-400 שחורים מאפריקה. ביריד הגדול של שנת 1900 הוצגו ילידים ממדגסקר. התערוכה של פריס בשנת 1931 בה הוצגו הילידים עירומים בכלובים היתה כה מוצלחת שסחפה כ34 מיליון מבקרים במשך חצי שנה.

הכניסה לגן החיות המציג בני אדם בפריז

בגן החיות בברונקס בניו-יורק היו כלובים לאפריקאים לצד קופים עם כיתוב ״החוליה החסרה״. התצוגה גררה גלים של התנגדות מצד הכנסיה אך הקהל בא בהמוניו.

גן החיות האנושי האחרון נסגר בבריסל בשנת 1958. לא בגלל תרעומת חברתית, לא בגלל ביקורת אנושית, אלא בגלל שהטלויזיה השאירה את הצופים בביתם.

לקריאה נוספת

שלד אחד בא לרופא

במשך מאות שנים הניחו מדענים שעצמותינו יציבות ונוקשות, שהן גדלות בצורות צפויות מראש על פי הוראות שירשנו גנטית מהורינו. אך בשנים האחרונות כבר אין ספק שעצמותינו מתאימות עצמן תוך כדי חיינו. העצמות הן חיות לא פחות מכל שאר התאים בגופנו, הן עשירות בכלי דם, והן כל יום מתפרקות ונבנות מחדש. אמנם הן מבוססות על הקוד הגנטי אך ניתן לראות זאת רק כהמלצה.

בשנים האחרונות יותר ויותר אנשים הם בעלי עצמות לסת הקטנות עם השנים, ולנוער יש מרפקים קטנים מבעבר. לחיים המודרנים יש השפעה דרמטית על גופנו. בליטה מוזרה על גב הגולגולת המופיעה בעשור באחרון אצל אלפי פציינטים צעירים בגליאי 18-30 משוייכת ישירות לאובססיה על טלפונים סלולרים. אנו רוכנים עליהם והגולגולת הממוצעת השוקלת 4.5 קילו פשוט אינה מסוגלת להחזיק עצמה ללא תמיכה נוספת. רופאים קוראים לבליטה זו ״צוואר סמסים״ ומאפשרת מקום ליותר רקמת שריר להאחז בגולגולת. אצל רבים ניתן לחוש בליטה זו ולעיתים אף לראותה ללא כל קושי.

השינויים האלה אינם דבר חדש. במעבר של בני האדם מאכילת בשר ציד לאוכל מבושל, הלסתות השתנו בצורה דרמטית. חוקרים לינגוויסטים טוענים ששינוי זה איפשר לנו לבטא הברות חדשות כמו פ, ו-ב, והשפיעו רבות על השפה אותה אנו דוברים.

לקריאה נוספת

מי שאין לו עיניים, יראה

נחשוני ים, יצור תת מימי המזכיר במראהו כוכב ים, כנראה מסוגל לראות אם כי אין לו כלל עיניים. לנחשון הים יש תאים, רגישים לאור, המצפים את כל גופו.

המדענית לורן סמר-רוני הביטה על שני זנים של נחשון הים. יצורים אלו מעבירים את מרבית חייהם בצללים של שוניות האלמוגים ויוצאים לאכול רק כאשר אין סכנה בקרבת מקום. הזן מסוגל לזהות שינויים בקונטרסט ולנוע לקראתם, ולא רק לחוש מקום מואר או מקום חשוך.

לנחשון הים ישנה יכולת לשנות את צבע עורו בהתאם לסביבתו. על ידי התבוננות בעזרת מיקרוסקופ וניתוח שרשראות RNA, מניחה לורן כי התאים אשר אחראיים על שינוי הצבע מתפקדים כמו אישון אשר מגביל את כמות האור שכל תא בגופו קולט. המשמעות היא כי הם מסוגלים לראות אור רק מכיוון אחד, וכך להבין יותר פרטים על מה שהם מתבוננים בו.

גם קיפודי ים נמנים עם היצורים הבודדים המראים התנהגות של בעל חי הרואה אם כי אין לו עיניים, ולורן מקווה שמחקר זה ישפוך אור גם עליהם ועל יצורים מופלאים נוספים.

לקריאה נוספת

מאיץ חלקיקים בגודל שערה

מאיץ החלקיקים המפורסם בשוויץ הוא מבנה גרנדיוזי תת קרקעי המתפרס על פני כמעט 30 קילומטר ועד כה עלה מיליארדי דולרים להקים ולתפעל.

כיום, מדענים פיתחו מאיץ חלקיקים בגודל של 30 מיקרון בלבד מקצה לקצה, או כחצי מרוחב שערה רגילה. המכשיר הקטנטן הוא פריצת דרך בבניית מאיץ-על-צ׳יפ, ומקווים שיביא עימו פריצות דרך בתחום המדע, הכימיה והרפואה. המכונה המיניאטורית יכולה להחליף ציוד שהיום משמש לצילומי רנטגן, מכשירי סריקה רפואיים ועוד.

ניסויים קודמים הוכיחו את ההיתכנות של המכונה הזו. אב הטיפוס החדש סולל את הדרך למכשיר אשר יכול לשמש בפועל בתעשייה. על פי התאוריות יוכל מאיץ שכזה להגביר את מהירות החלקיקים עד מהירות של 94 אחוז ממהירות האור.

פריצת הדרך התאפשרה בעזרת אלגוריתמים של אופטימיזציה שבעזרת בינה מלאכותית הצליחו לקחת בחשבון את התנהגות האור שאינה חד משמעית בגדלי ננו. כאשר מתבוננים במבנה, אין מהנדס אנושי שיכול היה לעלות מבנה זה בראשו.

עד עתה מכשיר זה מסוגל להאיץ אלקטרון רק פעם אחת. המדענים מעריכים שייקח בין חמש לעשר שנים להגיע למוצר מדף.

לקריאה נוספת