האוויר מחשמל

האם לחות יכולה להיות מקור האנרגיה הבא?

מדענים מאוניברסיטת תל אביב מצאו כי אדים של מים באטמוספירה הם בעלי פוטנציאל להיות למקור אנרגיה חדש בו ניתן להשתמש.

עד עתה המתח שהצליחו לייצר בניסויים הוא עדיין נמוך מכדי להשתמש בו. אף אם יצליחו להגדיל את הניסוי ביחס ישר ייתכן ונוכל להטעין סוללות ישירות מהאוויר.

Africa, a Thunder and Lightning Hot Spot, May See Even More Storms ...

התופעה היסודית מאחורי המחקר נעוצה באותה הסיבה שיש ברקים באטמוספירה. החשמל המתרחש בסופות מיוצר על ידי מים במצבי צבירה שונים – אדי מים, רסיסי מים וקרח. עשרים דקות של התהוות עננים הם הזמן שלוקח לרסיסי מים להפוך למטענים חשמליים עצומים – ברקים – חלק באורך של קילומטר.

מחקרים מדעיים שנעשו במאה השנים האחרונות מצאו כי טיפות מים באטמוספירה מסוגלת להטעין משטחים מתכת. במחקרם מצאו החוקרים כי מתח חשמלי נוצר רק כאשר אחוזי הלחות עלו על שישים אחוזים, תנאים אטמוספירים שמאוד נפוצים ברחבי כדור הארץ.

File:Benjamin West, English (born America) - Benjamin Franklin Drawing Electricity from the Sky - Google Art Project.jpg

הם מצאו כי חומרים כמו אבץ ומתכות אל-חלד נטענו במתח של כוולט אחד. מים היא מולקולה מיוחדת במינה. במהלך התנגשויות מולקולריות ניתן להעביר מתח ממולקולה אחת לשניה. דרך חיכוך ניתן לצבור חשמל סטטי.

החשמל הנטען מלחות באוויר יכול בסופו של דבר להיות למקור של אנרגיה ירוקה.

לקריאה נוספת

קרוב אל השמש

גששית סולרית צילמה את התמונה הקרובה ביותר של השמש עד היום. החללית נבנתה על ידי סוכנות
החלל האירופאית וביצעה את המעבר הקרוב ביותר אל השמש עד כה בתאריך ה-15 ביוני השנה. מרחקה היה 77 מיליון קילומטר בלבד מהשמש – בערך מחצית המרחק בין השמש לכדור הארץ.

בזמן הקרוב המדענים יבדקו את עשרת החיישנים על החללית, ביניהם שישה טלסקופים. הצילום הרשמי ישוחרר בערך באמצע יולי.

Solar Orbiter takes close-up images of the Sun's surface during its first perihelion, the point in its orbit closest to the star

״צילמנו בעבר תמונות יותר קרובות של השמש״ אומר דניאל – ראש המחקר. היו תמונות בעלות רזולוציה גבוהה ביותר שנלקחו על ידי הטלסקופ הענק בהוואי. אך צילומים מכדור הארץ חושפים רק חלק קטן מהספקטרום שעובר דרך האטמוספירה שלנו. חללית של נאסא שנשלחה ב2018 מתקרבת עוד יותר אל השמש – אך אינה מצויידת בטלסקופים המסוגלים להביט ישירות אל הכוכב הבוער.

המטרה העיקרית של המשימה היא להוכיח כי הטכנולוגיה של הטלסקופים מוכנה לתצפיות מדעיות אחרות. בפעם הראשונה נוכל לחבר צילומים מכל העדשות ולראות איך המידע שלהן משלים לכדי תמונה מקיפה הכוללת את פני השטח, האטמוספירה החיצונית והסובב אותה.

בנוסף ארבעה חיישנים של רוחות סולריות ידגמו נתונים בפעם הראשונה מקרבה כה גדולה ומצפים שם להפתעות חשובות. החללית נשלחה בעשרה בפברואר. בשיאה תגיעה עד מרחק של 42 מיליון קילומטר מהשמש – קרוב יותר ממרקורי. כמו כן מצפים לצלם בעזרתה את הקטבים של השמש בפעם הראשונה. לצילומים אשר היא מצלמת לוקח כשבוע או יותר עד אשר הם נשלחים בהצלחה לכדור הארץ. ישנו חלון של 9 שעות בכל יום בו ניתן לשדר נתונים אך קצב ההורדה איטי מאוד במרחקים אלו. בשיאה של המשימה ייקח חודשים רבים בכדי לקבל תמונה מהגשושית.

לקריאה נוספת

איך זה כשכוכב מת?

מחקר אסטרונומי חדש חושף תמונות קורעות לב של כוכב עם רגל אחת בקבר. בעזרת תצפיות חדשות של שני ענני כוכב מרוחקים שצולמו בעזרת טלסקופ הדוגם טווח רחב של אורכי גל, צוות אסטרונומים הכריזו על מספר תגליות בנוגע לאן הולכים כוכבים כאשר הם מתים.

תצפיות חדשות אלו של טלסקופ האבל של נאסא מספקים לנו את התמונה המקיפה ביותר עד היום של שני צבירי כוכבים אלו. יואל קסטנר מהמכון האסטרונומי ברוצ׳סטר ניו-יורק עומד בראש מאמר חדש שפורסם לפני מספר ימים במגזין ״גלקסיות״.

״כאשר הורדתי את התמונות החדשות הרגשתי כמו ילד בחנות ממתקים״ אומר יואל. צוותו מצא שהענן הכוכבי מתפרק בטווח זמן מאוד קצר. למעשה הם חושדים שבאחד מהם מסתתרים שני כוכבים המקיפים אחד את השני. ככל שהם מסתובבים אחד מאבד מהמסה שלו ונבלע בתוך רעהו – תופעה שיכולה להדמות לכנפי פרפר.

שני הכוכבים לא זוהו לחלוטין כיוון שהם צמודים, או אולי נבלעו כבר, על ידי ענק אדום הסמוך אליהם. ענק אדום יכול להיות בהיר מהשמש שלנו פי מאות אלפים.

התאוריה של כוכבים המתלכדים נראית כרגע כפשוטה והטובה ביותר. זוהי תאוריה עוצמתית וכרגע אין לה מתחרים. במקרה של ענן פרפר מעריכים שהכוכב הסתובב בדומה לסביבון שעומד ליפול והזורק אבק במבנה זה סביבו. ענן בצורה של תכשיט מרמז על תנועה שונה לחלוטין במרכז ציר הסיבוב וכתוצאה מכך לענן יש צורה הדומה לתלתן.

לקריאה נוספת

בבקשה אל תבנו עוד מאיץ חלקיקים!!!

העלות תהיה מיליארדי דולרים, ההישגים לא ברורים, ואת הכסף והזמן עדיף להשקיע במקומות אחרים – קוראים פיסיקאים רבים.

זה אינו הזמן המתאים לעוד מאיץ חלקיקים – אך מעבדות צרן בגרמניה המנהלות את המאיץ הגדול ביותר בעולם, מעוניינות לבנות אחד גדול יותר.

בטבעת תת קרקעית בהיקף של כמאה קילומטר ניתן יהיה להגיע לעוצמות הגדולות פי שש מאלו שניתנות להפיק מהמאיץ הנוכחי. על ידי מדידה של עוצמות אלו מקווים לראות מבנים של החומר שאינם ניתנים לצפייה כיום – והזדמנות לגילוי של חלקיקים תת-אטומיים חדשים.

The World Doesn't Need a New, Gigantic Particle Collider

עדיין לא ברור אם החלום החדש – שפורסם לפני ימים ספורים – יגיע לידי מימוש. אך צרן פרסמה אותו כבעל חשיבות עליונה ובראש סדר העדיפויות של הארגון. כבר החל החיפוש אחר מיקום מתאים לבנייתה של הטבעת העצומה שם ינגשו אלקטרונים עם פוזיטרונים. במאיץ הנוכחי מנגחים פרוטונים עם פרוטונים בלבד.

השלב הראשון יהיה מתוכנן במיוחד לייצר כמות גדולה של חלקיקי היגס שזכו לפרסום בשנים האחרונות. התקציב הדרוש עדיין אינו ברור אך עומד על עשרות מיליארדי דולר לפחות. עלות ההחזקה צפויה להיות לפחות מיליארד דולר בשנה. אלו מספרים אדירים. מאיצי חלקיקים הם הניסוי המדעי היקר ביותר מאז התחיל המדע, יותר מכל טלסקופ או משימות חלל.

הסיבה למחיר היא בין השאר כי מאז שנות התשעים לא היו התקדמויות משמעותיות במאיצי חלקיקים. כתוצאה מכך הדרך היחידה להגיע לאנרגיות גבוהות יותר היא על ידי מכונות גדולות יותר. וככל שגודל המכונות גדל, כך משמעותן קטנה. מהמאיץ הראשון בשנות הארבעים ועד המאיץ הגדול של שנת 2012 הצליחו המדענים לבנות תמונה די שלמה של המודל הסטנדרטי. יש עוד מספר שאלות כמובן – אך לסגור את הקצוות יהיה צורך בעוצמות גדולות פי 10 מיליארד מאלו שהמאיץ החדש המתוכנן יוכל אי פעם לייצר. הטיעון המדעי המצדיק כזה מאיץ הוא חלש.

כמובן – אולי יתגלו דברים שלא ציפינו לגלות. ויש ניסויים אפשריים רבים במחירים זעומים יחסית שיכולים לחפש אחר הפתעות בעולם החומר. החיפוש אחר חלקיקים חדשים בעזרת אנרגיות גבוהות היא לא הדרך היחידה, מזכירים פיסיקאים.

יש למקד את הכסף בפיתוח טכנולוגיות חדשות במקום לחפור תעלות ענק. המאיצים הענקיים עשו את שלהם ואינם מחזירים את ההשקעה. גם תרומתם לחברה מזערית.

מדוע עדיין אין לנו כחברה מרכז בינלאומי לחקר מזג אוויר גלובלי שעלותו צפויה רק כמיליארד דולר על פני עשר שנים – ונחוץ יותר מאי פעם? מדוע אין לנו מחקר בין לאומי למידול מגפות?

כסף רב מוזרם על פי השפעה פוליטית. ומדעני גרעין יושבים במקומות חזקים וממומנים היטב. לכן הם ימשיכו לבנות מאיצים ולקבל תקציבים – ככל שהם יכולים, אם הם מצדיקים את זה או לא.

הגיע הזמן שהחברה תפנה לגישה מוארת יותר שמממנת ניסויים חשובים חברתית. יש לנו נושאים כאובים יותר כרגע מלמדוד כמה שוקל חלקיק היגס.

לקריאה נוספת

גוצ׳י מוכרת בגדים למשחקי מחשב

בטוויסט האחרון של ענקית האופנה גוצ׳י, הם החלו למכור בגדים לשחקני טניס לדמויות הוירטואליות במשחק.

משחק מחשב טניס פופלרי לנייד הודיע על שיתוף פעולה עם גוצ׳י. החל מה-18 ליוני השנה, שחקני משחק המחשב יוכלו לרכוש בגדים המעוצבים על ידי גוצ׳י ולהשתתף בתחרות בבגדים אלו. המשחק גם יאפשר לשחקנים להזמין עותק אמיתי של אותם בגדים שיגיע לדלת ביתם.

gucci-tennis-clash-news-fashion-itsnicethat-05.jpg

לכבוד הרעיון החדשני יצרני המשחק הוסיפו שתי דמויות חדשות. משחק הטניס ממוקם כבר זמן רב כאחד מחמשת משחקי הספורט המובילים בחנות האפליקציות של אפל ושל גוגל. השחקנים החדשים נקראים דיאנה ויונה.

gucci-tennis-clash-news-fashion-itsnicethat-01.jpg

התלבושת של גוצ׳י אינן כוללות רק מכנסיים, חצאית וחולצה תואמת, אלא גם גרביים, נעליים, וציוד ראש.

בכדי לפרסם את הבגדים החדשים עורכת גוצ׳י טורניר ויאטואלי המתקיים לזמן מוגבל. עם עבר של דחיפת המותג בכיוונים לא צפויים – זהו רק טוויסט נוסף בסיפור שיווק מרתק.

לקריאה נוספת

וילה בבית הכלא

בית כלא ידוע לשמצה בבירת ארצות הברית שנסגר לפני מספר שנים הומר לאחרונה לשכונת יוקרה בפרברים. בבית הכלא לשעבר ניתן למצוא מבחר של בתים פרטיים למשפחה, דירות, מתקני כושר, פארקים, בריכה, ושבילי הליכה רבים. בקרוב ייפתח בשכונה מרכז מסחרי קטן וכנסיה.

רק מבט נוסף יחשוף את העבר העגום של השכונה החדשה. הרחוב הראשי נקרא ״רחוב השיקום״. שלטי המתכת עם המספרים של הבניינים וההוראות על שבילים לשומרים עדיין עומדים תלויים מעל המעברים. הלוגו של השכונה מציג את מגדל השמירה. וההנהלה אינה מנסה להסתיר זאת – אלא לשווק את השכונה כמקום בטוח, מוגן, ומאובטח.

הכלא היה פעיל במשך 91 שנה, והיה אחד המקומות הדחוסים והאלימים של ארצות הברית. המבנה שאסירים אלימים במיוחד, שכונה ״בית הכאב״ יהפוך לסופר מרקט המקומי. השכונה החדשה קיבלה את השם – חופש.

המעברים של השכונה מעניקים מקום שקט לטייל עם הכלב ולהאזין למוזיקה. ביקור בשכונה עם אחד האסירים לשעבר חושף את הארועים שהתרחשו במעברים אלו בעבר. כתמי הדם נוקו, ואין חשש שידקרו אותך או יגנבו לך את האוכל בהליכה קצרה זו. כבר אין צורך לצאת עם צעיף, שעוזר ולו במעט להגן מפני דקירות.

בצינוק פתחו מוזיאון קטן המציג אוסף כלי נשק מאולתרים שהכינו אסירים שנכלאו בכלא במרוצת השנים. בכלא נכלאו סופרגיסטיות רבות במהלך השנים. הנהלת השכונה מבקשת לכבד את ההיסטוריה של המקום ולא לנסות למחוק אותה כאילו היא לא התרחשה.

רוב הדירות בשכונה כבר נמכרו. סטודיו לריקוד פתח דלתותיו שם. ואמנים מקומיים עברו לשכונה. אסיר לשעבר אפילו שוקל את המעבר לשם – אך הדירות עדיין נראות לו דלות, כמו כלא.

לקריאה נוספת

לחצות את השמש

הצלם מארק מורדוק לקח על עצמו משימה לא פשוטה. לצלם את תחנת החלל הבין לאומית כאשר היא חוצה את השמש. למרות שהתחנה חוצה את השמש לעיתים תכופות, היא מקיפה את כדור הארץ בכל 90 דק, כדי לצלם וכדי לעשות כן נדרשים ניסיון ומיומנות.

ISS Transiting the Sun by Mack Murdoc

לאחר שמורדוק החליט על המטרה, הוא יצא לדרך למפות את כל הפרטים. היה צורך לחשב מתי תחצה התחנה את השמש, את המיקום והגובה המדוייקים על כדור הארץ בכדי לתפוס זווית מתאימה. מרחב השגיאה הוא מאות מטרים – ונותר רק לשבת ולהמתין בסבלנות, כי כאשר מגיע הרגע הוא עובר בהינד עפעף.

התחנה נעה במהירות המתקרבת ל30,000 קילומטר בשעה והיא חוצה את השמש מקצה לקצה במהלך חצי שניה. לכבוד הארוע קיבל מורדוק את הטלסקופ איתו הוא התחיל לצלם רק כחמישה ימים לפני יום הצילום, ומעולם לא צילם צילום של השמש בעבר. הוא העביר את אותם ימים באימון על צילומי שמש ושימוש במכשיר החדש.

בסופו של דבר המאמץ השתלם, והתמונה יצרה מושלמת.

לקריאה נוספת

מה עובר על כדור הארץ?

השדה המגנטי של כדור הארץ נחלש בין אפריקה לדרום אמריקה, ולווינים, חלליות ואוניות מתקשות לנווט. מדענים החוקרים את התופעה הידועה כאנומליה הדרום אטלנטית הבחינו כי היא מחריפה בשנים האחרונות אך ללא סיבה הנראית לעין.

בעזרת מידע שנאסף על ידי סוכנות החלל האירופאית הבחינו כי היתה צניחה בעוצמתו של השדה המגנטי בכשמונה אחוזים בחמישים השנה האחרונות. השטח עליו מתפרסת התופעה גדל וקצב ההתפשטות מתעצם בכל שנה, על פי מחקר של קבוצת המחקר הגאולוגית של גרמניה.

״אנו בעלי מזל שיש לנו את מקבץ הלווינים המודד את הנתונים, האתגר הוא כעת להבין את התהליכים שעובר הכדור הגורמים לתופעה זו״. אפשרות אחת היא כי זהו סימן מקדים להיפוך הקטבים של הכדור – תופעה שבסיומה הקוטב הצפוני יהיה הקוטב הדרומי. פעם אחרונה שתופעה זו התרחשה היה לפני כ 780 אלף שנה, ונראה שההיפוך הבא כבר מאחר. תופעה זו מתרחשת לכאורה בכל 250 אלף שנה.

ship circling in ocean ESA European Space Agency polar reversal

ההשלכות יכולות להיות עצומות כיוון שהשדה המגנטי מגן עלינו בין השאר מרוחות סולריות וקרינה קוסמית. לווינים מסתמכים על שדה זה גם כן – כך שבעיות תקשורת הן תופעה צפויה.

האנומליה הדרום אטלנטית כבר משבשת מערכות רבות, ביניהן מסלולי לווינים, וחלליות הנעות מעל אזור זה. לאחרונה ארבע ספינות שהפליגו באזורים אלו מצאו עצמם מפליגות במעגלים וחוזרות לאותה נקודה שוב ושוב.

המדענים ימשיכו לעקוב אחרי התופעה ולחפש הסברים לתעלומה.

לקריאה נוספת

צעד קטן לאדם, צעד גדול לטכנולוגיה

צעד קטן לאדם, צעד גדול לטכנולוגיה
בסוף השבוע האחרון צפו עשרות מיליונים בקפסולת החלל ״דרקון״ של חברת החלל ספייס איקס בהנהגת אלון מאסק, ממריאה לשחקים מעל אדמת פלורידה. יום למחרת עגנה החללית בתחנת החלל הבין לאומית, כארבע מאות קילומטר מעל הגבול בין סין למונגוליה. רוברט בנקן ודוגלס הורלי הם האסטרונאטים הראשונים לצאת לחלל על גבי רכב של חברה מסחרית.

SpaceX Crew Dragon Launch, Docking and Returns to Earth from ISS ...

התפתחות זו, שארכה כעשור של תכנונים, מציינת הישג חשוב לטילים הממוחזרים של חברת ספייס איקס. אך זוהי גם קפיצה משמעותית למדע החלל ולטכנולוגיה. המשמעות לנאסא, סוכנות החלל האמריקאית, היא יותר מזומן בבנק. מאז הפסקת תוכנית החלל בשנת 2011, שילמה נאסא לרוסיה כתשעים מיליון דולר לכל אדם ששלחו לחלל על גבי טילי הסויוז הרוסים. המחיר של ספייס איקס הוא כשישים מיליון דולר לכרטיס.

ההמראה מציינת גם נקודה חשובה לחברת ספייס איקס שהחלה דרכה כסטארט-אפ והיום היא השחקן המשמעותי ביותר לאחר 18 שנה. חברת וירג׳ין בבעלותו של ריצ׳ארד בראנסון הבטיחה טיולים הגובלים בקצה האטמוספירה שם יחוו מספר דקות ללא כבידה טרם חזרתם לקרקע, אך המסע עד תחנת החלל לא עמד על הפרק.

ספייס איקס מתוכננת לעשות את המסע אל תחנת החלל שוב בתחילת אוגוסט.

לקריאה נוספת

שבע עשרה שנה בבידוד

הציקדות, החרק הגדול והמרעיש החל להגיח מהאדמה לאחר שהיו בתרדמת משנת 2003. הם יוצאים מתוך האדמה כמו המתים החיים העולים מהקבר בסרט אימה.

הם צועדים בקבוצות גדולות באותו הכיוון בתוך היער ובמעלה העצים שם הם מוצאים את מקומם על ענפים. לאחר מכן הם משילים את השלד החיצוני, בתחילה עם גוף לבנבן ודביק, בזריזות הם מגדלים עיניים אדומות, מעטה שחור-פחם – וממריאים באלפיהם.

File:Omoda Seiju - Cicada - Google Art Project.jpg - Wikimedia Commons

לאחר שבע עשרה שנה של אכילה שקטה של שורשי עצים מתחת לאדמה, הופיעו הציקדות ברחבי ארצות הברית. לפחות הצבים והציפורים מאושרים משפע המזון שנקרא בדרכם – כמו גם חוקרי החרקים הסבלניים.

משך החיים של הציקדות הוא מהארוכים ביותר של כל חרק – אך הם מעבירים רק חלקיק זעום של חייהם בשמש. הם מגיחים בחמישה עשר מקומות מסויימים בארצות הברית.

הציקדות אינן רעילות, ואינן מזיקות. רק עצים צעירים עלולים למות עקב הכמות האדירה של הביצים שהן עלולות להטיל עליהן. מרגע שהן מגיחות מהקליפה החיצונית הן חסרות כל הגנה עד שכנפייהן החדשות מתייבשות ומוכנות לתעופה, מה שהופך אותן לטרף חביב על צפרדעים וחיות רבות אחרות.

Fantastic and very detailed cicada designed by Kota Imai and ...

כוחן היחיד של הציקדות הוא מספרן האדיר. מיד לאחר שהן מגיחות, כולן בבת אחת, הטורפים המומים ממספרן העצום. הציקדות מטילות את הביצים בשלווה ומתות מיד אחרי שמשימתן הבוגרת הסתיימה. לאחר שבוקעות הביצים הן נופלות לאדמה ומתחפרות למשך שבע-עשרה השנים הבאות.

הציקדות יכולות להגיע לאחר 17 שנה או 13 שנה, מספרים ראשוניים שאינם מסתנכרנים עם מחזורי החיים של הטורפים הרבים. החקלאים שיכולים לחזות את ביקורן במדויק רק צריכים להמנע משתילה של עצים חדשים באותה השנה.

לקריאה נוספת