חור במציאות

מגזין הפיזיקה האקדמאי המכובד ״פיסיקל ריביו לטרס״ פרסם השבוע מאמר על לייזר פורץ דרך. המאמר עצמו יבש ומקצועי, אך המסקנות המתבקשות ממנו הן מרחיקות לכת.

בעיית מפתח של לייזרים סופר-עוצמתיים היא כי הם נוטים לרסק כל דבר הנקרה בדרכם. הרעיון המוצג במאמר הוא לצורך מיקוד הלייזר על מטרה מסויימת, להשתמש במראה עשויה מפלזמה, אותו החומר ממנה עשויה השמש. כיוון שפלזמה היא למעשה חומר שלא ניתן לרסקו יותר – במידה וניתן יהיה להכין ממנו מראה, אזי ניתן יהיה להגיע לעוצמות לייזר בלתי נתפסות.

Image result for science fiction laser

בעוצמה כזו יוכל לייזר לחורר חור לא רק בכל חומר שנקרא בדרכו, אלא אף בזמן-מרחב אותו הוא חוצה.

לקריאה נוספת

מודעות פרסומת

לקשור בחבל את הירח וכדור הארץ

הרבה יותר קל היה לצאת מהגרביטציה של כדור הארץ אם היינו מוצאים דרך לעשות זאת ללא טילים. זה הרעיון הבסיסי מאחורי ספייס-ליין, קו-חלל, הצעה חדשה למעלית בין כדור הארץ לירח.

המאמר המדעי הוגש באוניברסיטאות קולומביה וקמברידג׳. כבל יחובר לקרקע הירח ויימתח אל עבר כדור הארץ. במקום להיקשר ישירות לכוכבנו, הוא יישאר תלוי באוויר, בתוך מרחב המוכר כאזור כבידה יציבה. אסטרונאוטים יצטרכו רק לתפוס מטוס שיתחבר לקצה התלוי בשמיים.

Related image

המאמר מציג פתרון טכנולוגי הניתן למימוש בעזרת חומרים המוכרים כבר היום למהנדסים. אחד החוקרים השווה את הכבל חלל למסילות הרכבת הראשונות שחצו את ארצות הברית ואיפשרו מעבר של אנשים וחומרים במחיר נמוך בהרבה מהשיירות המסורבלות שהיו נפוצות באותם זמנים.

כח הכבידה של כדור הארץ חזק מדי ויקרע את הכבל כמו חוט דק, אך על ידי קשירה רק לצד של הירח טוענים החוקרים שאין סכנה לתקלה מסוג זה.

לקריאה נוספת

מי בתמונה?

כולנו מכירים את סדרות המשטרה בהן מגיעה הבלשית לגאון המחשבים ומבקשת לשפר את התמונה המטושטשת ומיד רואים את האדם שצולם. וכן, זה תמיד נראה מגוחך. אם המצלמה צילמה רק ארבע פיקסלים אז המידע פשוט לא קיים. בלתי אפשרי להמציא מידע משום מקום.
מסתבר שזה כבר לא מדע בדיוני.

חוקרים בתחום הבינה המלאכותית אימנו מודל מתמטי שמסוגל לקחת תמונות מטושטשות עד ללא הכר ולבנות צילום חד ובהיר שדומה באופן מפתיע לאדם המקורי.

החוקרים מאוניברסיטת מדע וטכנולוגיה של קוריאה הגישו את המאמר המתאר את מחקרם לכנס בינה מלאכותית החל בקרוב. הקוד פתוח וניתן להורדה על ידי כל אדם המעוניין בכך.

לקריאה נוספת

משחקים עם פרנקנשטיין

מדענים גידלו מוחות מיניאטורים של בני אדם, חיברו אותם לרובוטים, ושלחו אותם לחלל. כן, זה לא לקוח מספר מדע בדיוני.

על תחנת החלל הבינלאומית מקבצים של תאי מוח מתפתחים בצורות לא צפויות. את התאים גידלו באוניברסיטת קליפורניה מתאי גזע לפני שנשלחו לחלל – שם הם החלו לשכפל עצמם בקצב מסחרר. כעת מתברר שהתאים אף מעבירים בינם לבין עצמם גלי מח חשמליים, דפוסים מורכבים של פעילות עצבית, בדומה לאלו שנצפים אצל תינוקות טרם לידתם.

זהו מימצא הזוי שעשוי לעורר דיון מחודש על גבול המחקר המותר בתאים שגדלים בתנאי מעבדה. המוח האנושי כה מורכב שניתן רק להעלות ספקולציות באיזה נקודה התאים הם בעלי מודעות, חשים כאב או מצוקה.

הקסם במח מיניאטורי הוא בהיותו מקבצי תאים קטנים מספיק כדי להבין את פעולות הגומלין ביניהם. אך הדפוסים המתגלים במחקר זה מעלים את ההשערה כי אף מקבצים אלו מורכבים יותר ממה שחשבו עד כה.

לקריאה נוספת

תגליות על הירח

ביום השמיני של הגשושית הסינית על הירח נתפס במצלמתה דבר מה יוצא דופן. התגלית המוזרה במצלמה של הרובוט עצרה את התכניות של המשך המחקר ובמקום זה החליטו המדענים הסינים למקד את הציוד אשר על רכבם, לנסות ולהבין את פשרו של אותו חומר לא צפוי.

היום השמיני התחיל בעשרים וחמישי ליולי, זמן כדור הארץ. הגשושוית יוטו-2 עשתה את מסע בין רסיסים של רסיסי מטאוריטים קטנים. בצהריים עצרה יוטו-2 למנוחה קלה, כדי להגן עליה מפני החום הרב והשמש הקופחת. מדען שצפה בצילום של מכתש קטן זיהה ברק במכתש שלא נראה קודם לכן.

עד עתה לא נמסרו פרטים רבים על אותו חומר, פרט לכך שצבעו יוצא דופן לירח, ומרקמו דומה לזה של ג׳ל.

יוטו-2 הינו רכב החלל הראשון שנחת נחיתה רכה על הצד האפל של הירח.

לקריאה נוספת

התמודדות עם שעות עבודה

דרום קוריאה היא המדינה עם יותר שעות עבודה במשרד מכל מדינה אחרת. לי ג׳ו-הי עובדת כבנקאית. היא מקדשת את שולחן העבודה הקטן בו היא מעבירה את מרבית חייה. הוא מעוטר בשלל חפצים בצבע ורוד. בין שאר הדברים יש מטהר אוויר מיניאטורי ורוד, מאוור מיניאטורי, מכשיר לשמירה על לחות באוויר – ואף המקלדת ורודה.

הצבעים הפסטלים הם לא מה שמצפים לפגוש בשולחן בבנק – אך השולחן של לי הוא בין שולחנות רבים אשר מעוצבים באופן אישי עד לקיצוניות. האופנה החדשה אף קיבלה מילה משלה – כדסקורייטור – מעצב שולחן. זוהי תנועה בדרום קוריאה הקוראת להפוך את חלל המשרד להרגיש כמו בית. המושג תופס תאוצה בכל הרשתות החברתיות שנפוצות במדינה.

שאלון בשנת 2017 מצא שמחצית המהאוכלוסיה מגדירה עצמה כדסקורייטור. וכמו כל תחום שגודל בו העניין החברתי, כך גדל גם ההצע בשוק. ניתן למצוא חנויות המתמחות במקלדות, מעמדי מחשב, מנורות אווירה, כריות לכסא ועוד – כולם בצבעים ועיצובים יוצאי דופן.

לקריאה נוספת

איזה אוכלוסיה היינו מגדלים אם היינו יכולים?

קריספר זהו אחד התחומים המדוברים ביותר במדע הרפואה והגנטיקה בשנים האחרונות. קריספר מתואר ככלי הנשק של המדע להלחם בכלל המחלות הגנטיות.

קריספר זוהי שיטה היודעת להנחות פרוטאין מסויים לחתוך די-אנ-איי במקום מדוייק. ניתן לחשוב על זה כמו מספריים זעירות לגנים. זוהי דרך לערוך בצורה מבוקרת גנים.

מדובר בתהליך של שלושה שלבים. ראשית יש לתת את ה״כתובת״ של הגן אותו רוצים להוציא מהשרשרת. הכתובת היא כמו תמונה אותה מחפש הפרוטאין כדי לדעת לאן לגשת.

כאשר הפרוטאין מגיע לנקודה הוא חותך את הגן המזיק, ולבסוף מסוגל להדביק במקומו גן חלופי על פי החלטה.

זה נשמע מדהים, זול ופשוט. וזה אכן כך. הניסויים בעכברים מניבים תוצאות פנטסטיות. הפוטנציאל האדיר אינו רק במניעת מחלות, אלא גם בשיפור גנטי של כלל הגידולים התחום החקלאות.

את השינויים ניתן לעשות בעוברים כאשר גודלם עוד תאים ספורים, או בבני אדם מבוגרים. שינויים באדם מבוגר משפיעים עליו אך לא יעברו גנטית לילדיו, אך שינויים בעובר ימשיכו לעבור מדור לדור – ולמעשה מאפשרים שליטה באבולוציה של האוכלוסיה.

כמובן הבעיות האתיות רק מתחילות. קריספר יאפשר להורים לבקש ילדים גבוהים, שריריים, עם מנת משכל גבוהה, צבע עיניים מסויים ועוד. למעשה בני אדם בהזמנה. טכנית המגבלה כמעט ואינה קיימת. הקולות הראשונים הבטיחו כי לא יעשו ניסויים בבני אדם, אך לאחר שסין הודיעה שהחלה בניסויים בשנת 2015, ארה״ב לא אחרה להצטרף למרוץ.

לקריאה נוספת