האוויר מחשמל

האם לחות יכולה להיות מקור האנרגיה הבא?

מדענים מאוניברסיטת תל אביב מצאו כי אדים של מים באטמוספירה הם בעלי פוטנציאל להיות למקור אנרגיה חדש בו ניתן להשתמש.

עד עתה המתח שהצליחו לייצר בניסויים הוא עדיין נמוך מכדי להשתמש בו. אף אם יצליחו להגדיל את הניסוי ביחס ישר ייתכן ונוכל להטעין סוללות ישירות מהאוויר.

Africa, a Thunder and Lightning Hot Spot, May See Even More Storms ...

התופעה היסודית מאחורי המחקר נעוצה באותה הסיבה שיש ברקים באטמוספירה. החשמל המתרחש בסופות מיוצר על ידי מים במצבי צבירה שונים – אדי מים, רסיסי מים וקרח. עשרים דקות של התהוות עננים הם הזמן שלוקח לרסיסי מים להפוך למטענים חשמליים עצומים – ברקים – חלק באורך של קילומטר.

מחקרים מדעיים שנעשו במאה השנים האחרונות מצאו כי טיפות מים באטמוספירה מסוגלת להטעין משטחים מתכת. במחקרם מצאו החוקרים כי מתח חשמלי נוצר רק כאשר אחוזי הלחות עלו על שישים אחוזים, תנאים אטמוספירים שמאוד נפוצים ברחבי כדור הארץ.

File:Benjamin West, English (born America) - Benjamin Franklin Drawing Electricity from the Sky - Google Art Project.jpg

הם מצאו כי חומרים כמו אבץ ומתכות אל-חלד נטענו במתח של כוולט אחד. מים היא מולקולה מיוחדת במינה. במהלך התנגשויות מולקולריות ניתן להעביר מתח ממולקולה אחת לשניה. דרך חיכוך ניתן לצבור חשמל סטטי.

החשמל הנטען מלחות באוויר יכול בסופו של דבר להיות למקור של אנרגיה ירוקה.

לקריאה נוספת

קרוב אל השמש

גששית סולרית צילמה את התמונה הקרובה ביותר של השמש עד היום. החללית נבנתה על ידי סוכנות
החלל האירופאית וביצעה את המעבר הקרוב ביותר אל השמש עד כה בתאריך ה-15 ביוני השנה. מרחקה היה 77 מיליון קילומטר בלבד מהשמש – בערך מחצית המרחק בין השמש לכדור הארץ.

בזמן הקרוב המדענים יבדקו את עשרת החיישנים על החללית, ביניהם שישה טלסקופים. הצילום הרשמי ישוחרר בערך באמצע יולי.

Solar Orbiter takes close-up images of the Sun's surface during its first perihelion, the point in its orbit closest to the star

״צילמנו בעבר תמונות יותר קרובות של השמש״ אומר דניאל – ראש המחקר. היו תמונות בעלות רזולוציה גבוהה ביותר שנלקחו על ידי הטלסקופ הענק בהוואי. אך צילומים מכדור הארץ חושפים רק חלק קטן מהספקטרום שעובר דרך האטמוספירה שלנו. חללית של נאסא שנשלחה ב2018 מתקרבת עוד יותר אל השמש – אך אינה מצויידת בטלסקופים המסוגלים להביט ישירות אל הכוכב הבוער.

המטרה העיקרית של המשימה היא להוכיח כי הטכנולוגיה של הטלסקופים מוכנה לתצפיות מדעיות אחרות. בפעם הראשונה נוכל לחבר צילומים מכל העדשות ולראות איך המידע שלהן משלים לכדי תמונה מקיפה הכוללת את פני השטח, האטמוספירה החיצונית והסובב אותה.

בנוסף ארבעה חיישנים של רוחות סולריות ידגמו נתונים בפעם הראשונה מקרבה כה גדולה ומצפים שם להפתעות חשובות. החללית נשלחה בעשרה בפברואר. בשיאה תגיעה עד מרחק של 42 מיליון קילומטר מהשמש – קרוב יותר ממרקורי. כמו כן מצפים לצלם בעזרתה את הקטבים של השמש בפעם הראשונה. לצילומים אשר היא מצלמת לוקח כשבוע או יותר עד אשר הם נשלחים בהצלחה לכדור הארץ. ישנו חלון של 9 שעות בכל יום בו ניתן לשדר נתונים אך קצב ההורדה איטי מאוד במרחקים אלו. בשיאה של המשימה ייקח חודשים רבים בכדי לקבל תמונה מהגשושית.

לקריאה נוספת

איך זה כשכוכב מת?

מחקר אסטרונומי חדש חושף תמונות קורעות לב של כוכב עם רגל אחת בקבר. בעזרת תצפיות חדשות של שני ענני כוכב מרוחקים שצולמו בעזרת טלסקופ הדוגם טווח רחב של אורכי גל, צוות אסטרונומים הכריזו על מספר תגליות בנוגע לאן הולכים כוכבים כאשר הם מתים.

תצפיות חדשות אלו של טלסקופ האבל של נאסא מספקים לנו את התמונה המקיפה ביותר עד היום של שני צבירי כוכבים אלו. יואל קסטנר מהמכון האסטרונומי ברוצ׳סטר ניו-יורק עומד בראש מאמר חדש שפורסם לפני מספר ימים במגזין ״גלקסיות״.

״כאשר הורדתי את התמונות החדשות הרגשתי כמו ילד בחנות ממתקים״ אומר יואל. צוותו מצא שהענן הכוכבי מתפרק בטווח זמן מאוד קצר. למעשה הם חושדים שבאחד מהם מסתתרים שני כוכבים המקיפים אחד את השני. ככל שהם מסתובבים אחד מאבד מהמסה שלו ונבלע בתוך רעהו – תופעה שיכולה להדמות לכנפי פרפר.

שני הכוכבים לא זוהו לחלוטין כיוון שהם צמודים, או אולי נבלעו כבר, על ידי ענק אדום הסמוך אליהם. ענק אדום יכול להיות בהיר מהשמש שלנו פי מאות אלפים.

התאוריה של כוכבים המתלכדים נראית כרגע כפשוטה והטובה ביותר. זוהי תאוריה עוצמתית וכרגע אין לה מתחרים. במקרה של ענן פרפר מעריכים שהכוכב הסתובב בדומה לסביבון שעומד ליפול והזורק אבק במבנה זה סביבו. ענן בצורה של תכשיט מרמז על תנועה שונה לחלוטין במרכז ציר הסיבוב וכתוצאה מכך לענן יש צורה הדומה לתלתן.

לקריאה נוספת

בבקשה אל תבנו עוד מאיץ חלקיקים!!!

העלות תהיה מיליארדי דולרים, ההישגים לא ברורים, ואת הכסף והזמן עדיף להשקיע במקומות אחרים – קוראים פיסיקאים רבים.

זה אינו הזמן המתאים לעוד מאיץ חלקיקים – אך מעבדות צרן בגרמניה המנהלות את המאיץ הגדול ביותר בעולם, מעוניינות לבנות אחד גדול יותר.

בטבעת תת קרקעית בהיקף של כמאה קילומטר ניתן יהיה להגיע לעוצמות הגדולות פי שש מאלו שניתנות להפיק מהמאיץ הנוכחי. על ידי מדידה של עוצמות אלו מקווים לראות מבנים של החומר שאינם ניתנים לצפייה כיום – והזדמנות לגילוי של חלקיקים תת-אטומיים חדשים.

The World Doesn't Need a New, Gigantic Particle Collider

עדיין לא ברור אם החלום החדש – שפורסם לפני ימים ספורים – יגיע לידי מימוש. אך צרן פרסמה אותו כבעל חשיבות עליונה ובראש סדר העדיפויות של הארגון. כבר החל החיפוש אחר מיקום מתאים לבנייתה של הטבעת העצומה שם ינגשו אלקטרונים עם פוזיטרונים. במאיץ הנוכחי מנגחים פרוטונים עם פרוטונים בלבד.

השלב הראשון יהיה מתוכנן במיוחד לייצר כמות גדולה של חלקיקי היגס שזכו לפרסום בשנים האחרונות. התקציב הדרוש עדיין אינו ברור אך עומד על עשרות מיליארדי דולר לפחות. עלות ההחזקה צפויה להיות לפחות מיליארד דולר בשנה. אלו מספרים אדירים. מאיצי חלקיקים הם הניסוי המדעי היקר ביותר מאז התחיל המדע, יותר מכל טלסקופ או משימות חלל.

הסיבה למחיר היא בין השאר כי מאז שנות התשעים לא היו התקדמויות משמעותיות במאיצי חלקיקים. כתוצאה מכך הדרך היחידה להגיע לאנרגיות גבוהות יותר היא על ידי מכונות גדולות יותר. וככל שגודל המכונות גדל, כך משמעותן קטנה. מהמאיץ הראשון בשנות הארבעים ועד המאיץ הגדול של שנת 2012 הצליחו המדענים לבנות תמונה די שלמה של המודל הסטנדרטי. יש עוד מספר שאלות כמובן – אך לסגור את הקצוות יהיה צורך בעוצמות גדולות פי 10 מיליארד מאלו שהמאיץ החדש המתוכנן יוכל אי פעם לייצר. הטיעון המדעי המצדיק כזה מאיץ הוא חלש.

כמובן – אולי יתגלו דברים שלא ציפינו לגלות. ויש ניסויים אפשריים רבים במחירים זעומים יחסית שיכולים לחפש אחר הפתעות בעולם החומר. החיפוש אחר חלקיקים חדשים בעזרת אנרגיות גבוהות היא לא הדרך היחידה, מזכירים פיסיקאים.

יש למקד את הכסף בפיתוח טכנולוגיות חדשות במקום לחפור תעלות ענק. המאיצים הענקיים עשו את שלהם ואינם מחזירים את ההשקעה. גם תרומתם לחברה מזערית.

מדוע עדיין אין לנו כחברה מרכז בינלאומי לחקר מזג אוויר גלובלי שעלותו צפויה רק כמיליארד דולר על פני עשר שנים – ונחוץ יותר מאי פעם? מדוע אין לנו מחקר בין לאומי למידול מגפות?

כסף רב מוזרם על פי השפעה פוליטית. ומדעני גרעין יושבים במקומות חזקים וממומנים היטב. לכן הם ימשיכו לבנות מאיצים ולקבל תקציבים – ככל שהם יכולים, אם הם מצדיקים את זה או לא.

הגיע הזמן שהחברה תפנה לגישה מוארת יותר שמממנת ניסויים חשובים חברתית. יש לנו נושאים כאובים יותר כרגע מלמדוד כמה שוקל חלקיק היגס.

לקריאה נוספת

גוצ׳י מוכרת בגדים למשחקי מחשב

בטוויסט האחרון של ענקית האופנה גוצ׳י, הם החלו למכור בגדים לשחקני טניס לדמויות הוירטואליות במשחק.

משחק מחשב טניס פופלרי לנייד הודיע על שיתוף פעולה עם גוצ׳י. החל מה-18 ליוני השנה, שחקני משחק המחשב יוכלו לרכוש בגדים המעוצבים על ידי גוצ׳י ולהשתתף בתחרות בבגדים אלו. המשחק גם יאפשר לשחקנים להזמין עותק אמיתי של אותם בגדים שיגיע לדלת ביתם.

gucci-tennis-clash-news-fashion-itsnicethat-05.jpg

לכבוד הרעיון החדשני יצרני המשחק הוסיפו שתי דמויות חדשות. משחק הטניס ממוקם כבר זמן רב כאחד מחמשת משחקי הספורט המובילים בחנות האפליקציות של אפל ושל גוגל. השחקנים החדשים נקראים דיאנה ויונה.

gucci-tennis-clash-news-fashion-itsnicethat-01.jpg

התלבושת של גוצ׳י אינן כוללות רק מכנסיים, חצאית וחולצה תואמת, אלא גם גרביים, נעליים, וציוד ראש.

בכדי לפרסם את הבגדים החדשים עורכת גוצ׳י טורניר ויאטואלי המתקיים לזמן מוגבל. עם עבר של דחיפת המותג בכיוונים לא צפויים – זהו רק טוויסט נוסף בסיפור שיווק מרתק.

לקריאה נוספת

וילה בבית הכלא

בית כלא ידוע לשמצה בבירת ארצות הברית שנסגר לפני מספר שנים הומר לאחרונה לשכונת יוקרה בפרברים. בבית הכלא לשעבר ניתן למצוא מבחר של בתים פרטיים למשפחה, דירות, מתקני כושר, פארקים, בריכה, ושבילי הליכה רבים. בקרוב ייפתח בשכונה מרכז מסחרי קטן וכנסיה.

רק מבט נוסף יחשוף את העבר העגום של השכונה החדשה. הרחוב הראשי נקרא ״רחוב השיקום״. שלטי המתכת עם המספרים של הבניינים וההוראות על שבילים לשומרים עדיין עומדים תלויים מעל המעברים. הלוגו של השכונה מציג את מגדל השמירה. וההנהלה אינה מנסה להסתיר זאת – אלא לשווק את השכונה כמקום בטוח, מוגן, ומאובטח.

הכלא היה פעיל במשך 91 שנה, והיה אחד המקומות הדחוסים והאלימים של ארצות הברית. המבנה שאסירים אלימים במיוחד, שכונה ״בית הכאב״ יהפוך לסופר מרקט המקומי. השכונה החדשה קיבלה את השם – חופש.

המעברים של השכונה מעניקים מקום שקט לטייל עם הכלב ולהאזין למוזיקה. ביקור בשכונה עם אחד האסירים לשעבר חושף את הארועים שהתרחשו במעברים אלו בעבר. כתמי הדם נוקו, ואין חשש שידקרו אותך או יגנבו לך את האוכל בהליכה קצרה זו. כבר אין צורך לצאת עם צעיף, שעוזר ולו במעט להגן מפני דקירות.

בצינוק פתחו מוזיאון קטן המציג אוסף כלי נשק מאולתרים שהכינו אסירים שנכלאו בכלא במרוצת השנים. בכלא נכלאו סופרגיסטיות רבות במהלך השנים. הנהלת השכונה מבקשת לכבד את ההיסטוריה של המקום ולא לנסות למחוק אותה כאילו היא לא התרחשה.

רוב הדירות בשכונה כבר נמכרו. סטודיו לריקוד פתח דלתותיו שם. ואמנים מקומיים עברו לשכונה. אסיר לשעבר אפילו שוקל את המעבר לשם – אך הדירות עדיין נראות לו דלות, כמו כלא.

לקריאה נוספת

לחצות את השמש

הצלם מארק מורדוק לקח על עצמו משימה לא פשוטה. לצלם את תחנת החלל הבין לאומית כאשר היא חוצה את השמש. למרות שהתחנה חוצה את השמש לעיתים תכופות, היא מקיפה את כדור הארץ בכל 90 דק, כדי לצלם וכדי לעשות כן נדרשים ניסיון ומיומנות.

ISS Transiting the Sun by Mack Murdoc

לאחר שמורדוק החליט על המטרה, הוא יצא לדרך למפות את כל הפרטים. היה צורך לחשב מתי תחצה התחנה את השמש, את המיקום והגובה המדוייקים על כדור הארץ בכדי לתפוס זווית מתאימה. מרחב השגיאה הוא מאות מטרים – ונותר רק לשבת ולהמתין בסבלנות, כי כאשר מגיע הרגע הוא עובר בהינד עפעף.

התחנה נעה במהירות המתקרבת ל30,000 קילומטר בשעה והיא חוצה את השמש מקצה לקצה במהלך חצי שניה. לכבוד הארוע קיבל מורדוק את הטלסקופ איתו הוא התחיל לצלם רק כחמישה ימים לפני יום הצילום, ומעולם לא צילם צילום של השמש בעבר. הוא העביר את אותם ימים באימון על צילומי שמש ושימוש במכשיר החדש.

בסופו של דבר המאמץ השתלם, והתמונה יצרה מושלמת.

לקריאה נוספת

זן חדש התגלה במלזיה

זן חדש של קטידים התגלה במקרה בזמן חיפוש אחר עכבישים ונחשים בבורנאו. המאפיין הבולט ביותר הוא הצבעים העזים ויכולת החיקוי המופלאה את סביבתו. אורכם כארבעה סנטימטרים, הזכרים בצבע ירוק ולנקבות צבע ורוד עז. הם דומים לעלים בצורה מעוררת השתאות.

חרק חדש התגלה במלזיה
זה לא עלה זו חיה

כיוון שהתגלו באזור מוגן – לא נלקחו פרטים למחקר ויש למזלנו רק את הצילומים להתרגש מהם.

לקריאה נוספת

רדאר קוונטי

סדרת פרסומים בשנתיים האחרונות מעלה שוב ושוב דיווחים על פריצות דרך בניסויים של רדאר קוונטי. נכון להיום, נראה שהסינים מובילים בתחום, אם כי גם מקנדה יצאו מספר פרסומים עם נתונים מרשימים.

השימוש במילה ראדאר שאול במקרה זה. ראדאר היא טכנולוגיה שהומצאה בראשית מלחמת העולם השניה – יכולת לזהות ממרחק, זווית ותאוצה של גופים על ידי שימוש בגלי רדיו. הרעיון פשוט, משדרים גלי רדיו לכל הכיוונים, הגלים פוגעים בגופים וחוזרים חזרה למקלט. על פי הצורה של הגלים שחזרו משחזרים מידע על הגוף בו פגעו.

מטוסים חמקנים התפתחו בשלושים השנים האחרונות בעלי מבנה גיאומטרי וחומרים הגורמים לגלי הרדיו להחליק עליהם כמעט בלי להרגיש, כך שמעט ה״רעש״ שהם עושים יראה כמו ציפור על מסך הרדאר.

כאן נכנסת לתמונה הפיסיקה הקוונטית. במאמר מפורסם משנת 1935 דיבר איינשטיין על שזירה קוונטית. תופעה פיסיקלית בה שני עצמים או יותר שזורים אחד בשני כך שגם אם המרחק ביניהם אלפי שנות אור – שינוי באחד החלקיקים יצפה מיד גם בחלקיק בשני.

הרדאר הקוונטי מנצל תופעה זו על ידי שזירה של פוטונים. קרן של גלי מיקרו משודרת למרחב, ומושוות לקרן ביקורת עם חלקיקים שזורים. שיטה זו כבר הוכיחה תוצאות מרשימות לטווחים של מאות קילומטר ומאפשרת לזהות לא רק את נוכחותם של מטוסים חמקניים אלא אף את מרכיב החומרים שלהם, את המטען שהם נושאים, ויותר מכך כם לזהות לווינים בדיוק רב מחוץ לאטמוספירה.

צפלין רדאר קוונטי לזיהוי גופים באטמוספירה הגבוהה מאת ריקי שחם copy

כדי להשמיש מערכת זו יש למקם אותה בגובה רב באטמוספירה אשר מתכנן הצוות הסיני בעזרת צפלינים סולאריים ייעודיים לטכנולוגיה זו.

לקריאה נוספת

 

הרמנויטיקה

יש לי את הזכות הבלעדית
להיות אחראית
על המילוליות שלי.
היום בבית מלון אחד
בעיר שלי
ישבתי לי עם מגדיר השפה שלי
כי פה מצאתי לי פינה
שהיא הסנט פטרסבורג שלי
והריח שלה הוא כמו מי קולון
של ספרמה טרייה.
פה החלטתי עם עצמי
שהמילים שלי הם דברי שירה
ובכלל כל המחשבות שלי מתבדלות
מכל הסוציאליזם
קומוניזם
ימין שמאל
אוונגרד
סוראליזם
שינוי מין
בעד
נגד
כי ההתבדלות שלי
יוצרת ז'אנר
שכל דבר שאכתוב או אגיד
ישמש נגדי.
זה לכשעצמו מייצר סוג של אפליקציה חשבתית
המעבדת מילה או רעיון
לכדי ספרות גאונית כמעט.
המילוליות מתהפכת בקרבה
והופכת להיות
הארץ המובטחת.
הז'אנר מייצר סוג של מציצנות
פיפ שופ של עיניים נוורוטיות
המחפשות אחר המוחיטוס
והברמן שהכין אותם
כאילו הרום הוא סמן גאוגרפי
להמצאותי ההרמנויטית על פני הפלנטה.
אני שותה פה מוחיטוס
מעשנת גלואז
ומצליחה לגעת
בכל ההעזה האפשרית
שאפילו גורמת לי להחנק מדמעות
ומאושר צרוף
על ההעזה האמנותית
ועל הייצור של ספורי המיתוסים
המחזירים אותי תמיד למצלמה
שהופכת להיות מצפן עבורי
ומראה לי את הצפון
שם אני מגלה פנים של פנים
ולא המצאה של איזה מותג
או חדלון
או מכשיר החייאה הרוס.
ככה זה
זה המסלול שלי
ולי הזכות הבלעדית
לכתוב לצטט
לפרש את המילוליות שלי.
הרגשות שלי
הם זכות היוצרים שלי.