זה נראה כמו גזר, זה טועם כמו גזר, אבל האם זה גזר?

זה נראה כמו גזר, זה טועם כמו גזר, אבל האם זה גזר?

מאז שנות החמישים צנח משמעותית ערכם התזונתי של הירקות הנחשבים לבריאים ביותר כגון תרד ואספרגוס. מחקר משנת 2004 מעריך ירידה של 38% בערכם התזונתי. צניחה זהה נמדדה גם בסוגים שונים של חיטה. מה מתרחש במזון שלנו?

לאור מחסור משמעותי במזון בעקבות מלחמת העולם השנייה, מדענים רבים פיתחו מזון מהונדס לצד בקר וצאן, כמו גם מדבירים ודשנים חדשים שנועדו להגביר את התפוקה. יחד עם עלייה מקבילה ביכולת ההשקיה, וירידה בעלות של רכבים חקלאיים, הצליחו לשפר משמעותית את תפוקת המזון העולמית. רק החיטה יותר משילשה את עצמה בכל הקטר אדמה עליה גדלה.

ריקי שחם מציגה נשים מגדלות חיטה

אך ככל שעלתה הכמות כך ירדה האיכות. האיזון העדין של האדמה שובש, בריאות הגידולים ירדה, ואיכות המזון שמגיע לשולחננו אינה זו שהייתה בעבר. אך מחקר של החיטה הנמשך כבר מאה ושבעים שנה טוען שיש יותר מעבר לניתוח בסיסי זה.

מחקר שהתחיל בשנת 1843 מצא שלמרות שיטות החקלאות השונות, המרכיבים באדמה שהצמח זקוק להם לא השתנתה במרוצת השנים – אז אם האדמה לא השתנתה, האם רק הגידולים השתנו?

מגראת מומחה לחקלאות בריאה

חוקר בשנות החמישים מצא גן המצליח לגדל חיטה גמדית. חיטה הצומחת ב20% פחות גבוהה נוטה ליפול פחות, ולכן פחות רגישה למזיקים. את האנרגיה שהיא חוסכת בגובה היא משקיעה בזרעים אשר יותר גדולים בגודלם ובכמותם. הגילוי היה כה מוצלח בתקופה של רעב כללי באפריקה ואמריקה הדרומית שהחיטה החדשה כבשה את העולם במהפכה הירוקה. אך למרות שהניבה יותר קמח, הערך התזונתי שלו נשאר זהה. כלומר היחס בערך התזוני לקילו קמח צנח. זוהי דוגמא אחת מבין רבות לתהליכים שהביאו אותנו למצב של שובע מנקודת מבט של קלוריות, אך רעב ברמה של תזונה.

עלינו למצוא מערכת כלכלית הנותנת עדיפות לערך תזונתי בגידולים על פני ערכם בקלוריות. מערכת שמאפשרת מדד בינלאומי. איך ניתן לבנות מערכת כזו זה עדיין בגדר שאלה. המצב כרגע בו חקלאים מקבלים תשלום לפי משקל אינו מקדם את בריאות האוכלוסייה.

לקריאה נוספת

להתחתן לבד

עם ירידה מתמדת בתדירות החתונות ביפן, כך צוברת תאוצה אופנה חדשה בקרב נערות צעירות הבוחרות לעשות חתונה "סולו". נערות צעירות הולכות לסטודיו צילום, ומבצעות את הטקס המקובל של בחירת שמלה לבנה מפוארת, תספורת מהודרת ומאפרת אישית. הן יושבות מול המצלמה בסט צילום מרהיב, לבדן. הן אינן מעוניינות להתחתן כלל, אך אינן מוותרות על ערב אחד בו הן נסיכות, חוגגות את הנעורים ללא ההתחייבות.

חתונה סולו ביפן

נערות רבות אינן מעוניינות לוותר על עבודתן או על פרנסה משל עצמן, דבר שלרוב קורה בעקבות חתונה ביפן. צעירים רבים מודאגים מהעתיד, מהמחשבה שלא יהיו זכאים לפנסיה כאשר יגיע הזמן, ומונעים מהרצון לחסוך כסף בעודם צעירים. בחברה שבה העבודה בחברה גדולה היא מדד להצלחה, חיים כפרילנסר או עובד עצמאי, הם נקודה שחורה שרבים נמנעים ממנה.

לשאלה "למי אם כך התמונות של החתונה?", התשובה לרוב היא עבור המשפחה וכמובן בשביל האינסטגרם.

לקריאה נוספת

בת כמה הגינה שלך?

על אבן אחת מתוך מערום אבנים, גל אחת בגודל כחצי מטר, חרוטה כתובת עתיקמ י. "אני סנחריב, מלך העולם, מלך אשור. מנהר אזורים ועד מישורי נינוה חפרתי תעלה. את המים הזרמתי בתוכה".

האבנים הם בין השרידים היחים של תעלת מים האורך 150 קילומטר שחצתה את המדבר מהרהרים הרחוקים. נהר שלם הוסט לזרים מים אל הבירה נינוה. מטרתה הייתה לגדל כל פרי הידוע לאדם, גפנים, תבלינים, עצי זית ודגן. אבל שני דורות מאוחר יותר, היו לנכדו של מלך אשור רעיונות אחרים.

חומות נינוה מאת ריקי שחם

המלך אשורבניפל אהב במיוחד לשבת בגינות נוי, כאשר הוא לא צד אריות. 38 בגינתו ישב עם אישתו על ספת עץ, לגמו משקה קל בין העצים. גפן נתן צילו ממעל. עצי דקל ואורנים היו סביב, מוקפים בצמחיה. .נגנים ישבו וניגנו, ומשרתים נופפו המניפות. זקנו הארוך התנופף בבריזה בעוד הראשים הכרותים של אויביו תלויים היע מהם.

הגן מוקף החומה הכיל בין השאר עצי אדר, עררים, ארזים, אגסים, רימונינן, תם עם. אריות נחו בצל. ציפואים צייצו בין בצים, ותוכים התעופפו מעל הצמרות. אגם גדול סיפק מים לכל החיות. העצים היפים ביותר צמחו על פלטה מוגבהת בעמודים אבן אדירים.

19 שנה לאחר מותו של המלך, נשכחו הגינות, והתגלו מחדש רק בחפירות בשנת 1854.

-17 שדרות מטופחות ושיחים גזומים היטב בצורות גיאומטריות שונות. מיטב האצולה הקימה לעצמה גינות כאלו – אך עבר עברו כמה שנים וכל עשירי א 19 כצי אלון בני מאות שנים הועתקו ממקומם רק כדי להיות מותקנים מחדש במקוים "במקוים"ט.

הסחף האופנתי היה כה גדול, עד שכמעט בלתי אפשרי למצוא במדינות רבות יחד גנים בני יותר ממא שנה.

לקריאה נוספת וסיפורים על גינות נוספות, מאת זריה גורבט

ריקי שחם מציגה עיתונאות

מתי שכחנו להתעורר באמצע הלילה?

מזה אלפי שנים נהגו בני האדם ללכת לישון פעמיים ביממה, פעם אחת בערב ופעם לפנות בוקר. מדוע? ומדוע שכחנו שכך תמיד היה?

רוג'ר אקירך, היסטוריון ותיק, נוהג לנבור במסמכי בתי משפט בארכיונים עתיקים. בתחילת שנות התשעים מצא עדות על מקרה רצח שהתרחש בשנת 1699. פעמים רבות עדויות אלו מנדבות פרטים על חיי היום יום שאינם קשורים כלל למקרה המדובר. בעדות זה העידה גברת ג'יין רות' שבדיוק התעוררה משנתה הראשונה ושמעה קולות מוזרים בטרם הלכה לשינה השניה. המושגים היו מוכרים לכל מי שנכח במשפט כיוון שאיש לא ביקש הסבר.

משפחה ישנה יחדיו מאת ריקי שחם

רוג'ר הבין שעלה על משהו, ובחיפושיו מצא שימוש נפוץ ביותר במושגים שינה ראשונה, שינה שניה, ושינה כפולה. הרוב היו בנאלים – כאילו כל העולם יודע בדיוק על מה מדובר. לאחר שמצא עדויות רבות החל למצוא מושגים אלו בכל מקום אליו פנה, מספרות ועד שירה של ימי הביניים בשלל ארצות.

לאחר חיפושים נוספים ראה איזכורים לשינה כפולה גם במסמכים, מכתבים, יומנים, ספרות רפואית, פילוסופית, עיתונים ומחזאות. התופעה אינה ייחודית לאנגליה, מקום מחקרו של רוג'ר – והתקיימה בצורה מקובלת גם בצרפת, איטליה, אפריקה, דרום ומזרח אסיה, אוסטרליה, דרום אמריקה והמזרח התיכון.

אקריך לא עצר כאן, ויצא לברר האם זה אפיין את ימי הביניים. להפתעתו מצא אזכורים של שינה כפולה עוד במאה השמינית לפני הספירה. למעשה נוהג זה נעלם מהעולם רק הראשית המאה העשרים. כיצד תופעה כלל עולמית כל-כך שגורה נעלמה לחלוטין מהזכרון הקולקטיבי?

שינה בימי הביניים ריקי שחם

בימי הביניים נהגו ללכת לישון סביב השעה עשר. לרוב לא היתה מיטה פרטית לכל אדם, אלא ישנו באותה המיטה משפחות שלמות, ואף אורחים, חברים, משרתים, או זרים גמורים שעברו בעיר. כדי שכל זה יצליח היו חוקים ידועים מראש כמו המנעות ממגע, המנעות מתנועה רבה מדי, ומקומות קבועים. לרוב בנות המשפחה ישנו בצד אחד של המיטה, באמצע האם, האב, לאחר מכן הבנים ובקצה האורחים, על פי גיל.

לאחר שעתיים שלוש התעוררו אחד אחד – ללא שעון מעורר שהומצא רק במאה ה-18. לשעת הלילה קראו "משמרת" ובה עשו כמעט הכל תחת אור הכוכבים או מנורות שמן. הוספת עצים לאח, טיפול בחיות החווה, תיקון בגדים, סירוק צמר, הכנת בירה ועוד ועוד.

לדתיים היו תפילות שמורות לשעות אלו. ליוצרים היתה זו שעה לכתוב, לצייר, או לחשוב, לחברים זו היתה שעה לשוחח, ויותר מכל זה היה הזמן לסקס, לאחר מנוחה מעמל היום. שנת הבוקר התחילה מספר שעות לאחר מכן ונמשכה עד הזריחה.

ארקיך הצליח לשחזר עשור אחר עשור איך השינה הראשונה התארכה והשינה השניה התקצרה מאז המהפכה התעשייתית. היא לא שינתה רק את הטכנולוגיה אלא גם את הפיסיולוגיה, הוא מעיד.

לקריאה נוספת

נשים הן אסטרונאוטיות טובות יותר?

במשך מעל לשישים שנה של מסעות בחלל, בקושי 15 אחוזים היו נשים ששוגרו אל מחוץ לאטמוספירה. אך זה לא היה צריך להיות כך.

בסוף שנות החמישים, עוד לפני ששוגרה החללית הראשונה, ראש מחלקת החיים בחלל של נאסא וסגנו דנו בסוגיה מי יהיה האסטרונאוט הראשון של ארצות הברית. המלצתם היתה כי נשים הן הבחירה הברורה מתוך שיקולים ענייניים לחלוטין.

ג'רי קוב הפנים הראשונת לחלל מאת ריקי שחם

"נשים קלות יותר וצורכות פחות חמצן ולכן יש צורך משמעותית בפחות דלק שהיה מכשול מרכזי לשיגור באותם ימים. כמו כן נשים פחות רגישות להתקפי לב אשר היה חשש רב עקב הלחצים הכבדים של ההמראה. בנוסף האמינו כי נשים פחות רגישות לקרינת החלל אליה נחשפים מחוץ לאטמוספירה. ולסיום היו מחקרים רבים שהראו כי נשים מתפקדות טוב יותר במקומות קטנים ובבידוד לטווח ארוך".

אך כידוע המלצתם נדחתה. היה זה הנשיא אייזנהאור שקבע כי המועמדים יבחרו מתוך טייסי הקרב של חיל האוויר האמריקאי, תפקיד שלא היה פתוח לנשים באותם ימים. אך ראש נאסא לא נרתע, ובמימון פרטי בחר מועמדת אישה שעברה את אותם האימונים בדיוק של טייסי הקרב – מיותר לציין שבהצטיינות יתרה. "אנו יכולים לומר היום בוודאות שאישה תהיה הבחירה הנכונה לטיסה המאויישת הראשונה לחלל" אמר ראש נאסא בכנס באותם ימים, ודאג למימון פרטי של אימונים לנשים נוספות.

ג'ייני הארט האישה שהיתה אמורה להיות בירח מאת ריקי שחם

לבסוף 13 מתוך 19 נשים עברו בהצלחה את כל האימונים, שאף היו קשים יותר משל הגברים. אחוז גבוה יותר מאשר בקרב הגברים.

אך עברו יותר מעשרים שנה בטרם סאלי ריד, האסטרונאוטית הראשונה של ארצות הברית עלתה לבסוף על מעבורת חלל.

לקריאה נוספת

מי יציל את חופי בנגלדש?

מוחמד שאז הוא בין מאות התושבים באי קוטובדיה שבבנגלדש. בשנים האחרונות העלייה ההדרגתית של מפלס הים דחפה יותר ויותר תושבים לעזוב את האי כיוון שאדמתם כוסתה כליל במים. זהו אי המאוכלס מאות רבות של שנים ושינויי האקלים של השנים האחרונות הם חסרי תקדים. מעריכים כי בשלושים השנים הקרובות יותר משלוש עשרה מיליון תושבי בנגלדש יאלצו למצוא אדמה חדשה לעבור אליה.

אך בדיוק מול חופי האי הקטן, ישנו ניצוץ של תקווה חדשה. שוניות מכוסות צדפות אוייסטרים מנצנצות בשמש כאשר השפל מגיע. שוניות אלו מספקות מזון לשלל חיות הים ופרנסה משמעותית לתושבים. ומוחמד מקווה כי הן אף יהיו אלו שיוכלו להדוף את מפלס המים המאיים.

מזח של צדפות מאת ריקי שחם

לפי הרעיון הפשוט, אותו פיתח מוחמד כעוזר מחקר בשנת 2012 במכון למחקר ימי של אוניברסיטת צ'טאגונג, שוניות הצדפות יכולות לרכך את הגלים בטרם יפגעו בחוף ובכך ימנעו את הסחף שמושך את אדמת האי אל קרקעית האוקיינוס. זהו רעיון שכבר הוכיח את יעילותו בהולנד ובארצות הברית. אך כמובן שתי המדינות האחרונות לא צריכות להתמודד עם סופות מונסון והצפות אשר מאפיינות את אזור האקלים שבבנגלדש.

האם הנדסה גאולוגית בעזרת גידול צדפות יכולה להציל איים שלמים? מוחמד העביר את שש השנים האחרונות בניסיון להצליח לאושש תפיסה זו.

לקריאה נוספת

על הנמלה שבכתה

בשנים האחרונות יותר ויותר מחקרים חדשים באים לקרוא תיגר על התפיסה שלנו את עולם החרקים איתו אנו חולקים את הפלנטה – כיצורים רובוטיים חסרי רגשות. קשה יהיה למצוא מדען בתחום שיערער על הההבנה שחרקים נצפו מתמוגגים מאושר למראה הפתעה, או שקעו בדיכאון לנוכח ארועים קשים שאינם בשליטתם. הם יכולים להיות אופטימיים, צינים, מפוחדים, ובהחלט מגיבים לכאב כמו כל יונק אחר. המורכבות הרגשית שלהם בעיני המדע גדלה יותר ויותר בכל שנה.

כאשר סקוט וואדל החל במחקרו על אמביציה אצל זבובים לפני מספר שנים – רבים באקדמיה הרימו גבה. היום הרעיון אינו זר כמו שאנו רגילים לחשוב. זבובים ערניים לחבריהם, ולומדים ממעשיהם. לאחרונה ממשלת אנגליה הכירה לאחר מאבק של שנים בכך שסרטנים ולובסטרים הם בעלי מודעות – ואסרה את בישולם בעודם חיים.

הנמלה שצחקה

אז כיצד ניתן להבחין ברגשות אצל חרקים? וכיצד נאמוד שזו לא רק תגובה מכנית? ומה עלינו לעשות עם הכרה חדשה זו?

לכל המחקרים הללו יש מסקנות לא פשוטות. החרקים נטבחים על ידי בני אדם יותר מכל יצור אחר. 3 וחצי קוודריליון (המון!) חרקים מתים בכל בשנה מחומרי הדברה בארצות הברית בלבד. 2 טריליון מוצאים את מותם על שמשות של כלי רכב בכל שנה בהולנד בלבד. אנחנו חיים בשואה של חרקים מבלי לדעת זאת. מי ירצה לחשוב שהם מפוחדים, אוהבים, מנהלים חיי חברה, וחווים דיכאונות וכאבים כרוניים?

נמלה רוקדת מאת ריקי שחם

בעשרים וחמש השנים האחרונות נעלמו שבעים וחמישה אחוזים מהחרקים בגרמניה. כמעט חצי מיליון זנים על סף הכחדה. השימוש בחרקים לצרכי מחקר בכל תחום שהוא אינו מעורר מהומה או מחלוקת.
תנועות רבות מנסות לעודד אכילת חרקים על פני יונקים – האם זו תנועה נכונה בכלל ברמה מוסרית? יהיה צורך לרצוח מיליון צרצרים בשביל להשתוות לפרה אחת.

אולי אנו מעדיפים לחשוב שאין לחרקים רגשות – כי אם נבין שיש להם, לא נדע כלל מה לעשות.

לקריאה נוספת

החיים הסודיים בשיחים

שורות של שיחים המפרידים חלקת אדמה אחת מאחרת הן נוף המאפיין את אזורי הכפר האנגלים. בעולם הנשלט באופן בלעדי על ידי בני אדם, שורות אלה מהוות מקלטים הכרחיים, ומסדרונות לבעלי חיים רבים.

שורות שיחים אלו נשתלו באופן מסורתי בכדי לשמור על הבקר בחלקות מגודרות, אולם כיום שורות אלו הן בעלות חשיבות היסטורית לא פחות מהכנסיות הגדולות בעולם, חלקן בנות יוצר משמונה מאות שנים. אנגליה מתהדרת בשבע מאות אלף קילומטרים של ערוגות שיחים – יותר מכלל הכבישים במדינה.

ערוגות אלו אומצו גם באירופה ולאחרונה בקליפורניה, והן מהוות סביבות אקולוגיות עצמאיות וחשובות לבעלי החיים של האזור. הן נותנות מקום מסתור לחרקים רבים אשר מפרים את השדות הנמצאים בשכנות, וסופגות פחמן רב מהאטמוספירה.

שיחים מקיימי חיים ריקי שחם

אקולוגים רבים מאמינים שככל שנעודד יותר שתילה של ערוגות אלו – כך נצליח ליישב את הקיום ההדדי של הטבע והחקלאות. אנגליה מטפחת מזה מאות שנים מקצוע של מתחזק ערוגות שיחים, ושלושים סוגים שונים של צורות גינון קיימות ברחבי המדינה.

מחקרים באסיה הראו שמעבר למקום מסתור לבעלי חיים רבים, ערוגות אלו מונעות סחף, עוצרות שיטפונות, מצננות את האוויר ואף עוצרות התפשטות של מחלות מדבקות. עטלפים וציפורים משתמשים בהן לניווט. יונקים שונים, קיפודים, נמלים ועכבישים מוצאים בהם שבילים לנוע מחלקה אחת לאחרת – בסביבה המגודרת ומחולקת על ידי בני אדם. מחקרים מראים שזו הדרך היחידה להמשיך ולקיים מכרסמים רבים באזורים חקלאיים.

בקליפורניה מצאו ששתילה של שיחים אלו מורידה את הצורך במדבירים כיוון שהם מזמינים ציפורים הניזונות מהמזיקים עצמם. דבורים מוצאות שם את מחייתן ומפרות את השדות ובכך מניבות יותר תפוקה מהאדמה. על פי ההערכות 300 מטרים של שיחים חוסכים 4,000 דולר בחומרי הדברה בכל מספר שנים.

עכברים בשדה ריקי שחם

ממשלת אנגליה אסרה על הסרה של שיחים ללא אישור ממשלתי, וממשלת צרפת התחייבה לשתילה של אלפי קילומטרים נוספים. אך בכדי לזכות בטוב של חלקות אדמה ייחודיות אלו יש צורך גם בתחזוקה שוטפת – דבר המתקיים בפחות מחצי מהשיחים נכון להיום.

אך המגמה החדשה בהחלט חיובית, והחלום של שורות שיחים שיחצו את כל המדינה הוא בהחלט חלום ששווה לחלום אותו.

לקריאה נוספת

למה ירוק?

הצבע הירוק מזוהה עם שמירה על איכות הסביבה ועם הטבע בכלל. קשה להביט על לוגו ירוק מבלי לקשר אותו מיד לתנועה כזו או אחרת המציגה עצמה כמיטיבה עם העולם. קשר הדוק זה מתקיים מזה אלפי שנים. מקור המילה "ירוק" באנגלית מגיע משורש המילה "לגדול".

העיניים שלנו כבני אדם יותר רגישות לצבע הירוק מאשר לכל צבע אחר. יכולת ייחודית מבין היונקים אשר אינם מסוגלים להבחין בין אדום לירוק. גילוי ארכיאולוגי מצא חרוזים ירוקים בני 12,000 שנים ממרכז חקלאות אשר מאמינים כי הם מבשרים את שפע האדמה.

מקדש איסלמי מאת ריקי שחם

המצרים הקדמונים קישרו את הצבע הירוק לחקלאות לפני עשרת אלפים שנים. שמו של הצבע הירוק ייצג כמו כן את המילה "שפע" ונכתב בצורה של צמח פפירוס פורה. אוסיריס אשר היה אל החקלאות צויר ופוסל פעמים רבות בצבע ירוק בהיר. אבן הג'ייד הירוקה סימלה בתרבויות רבות מהמזרח הרחוק ועד המאיה בדרום אמריקה את שפע האדמה.

אך תרבויות מעטות קידשו את האדמה כמו האיסלאם. בקוראן, למלעה מאלף שנה לפני כל תנועה ירוקה אשר קיימת כיום, התבקשו המאמינים המוסלמים להיות שומרים זמניים של האקולוגיה במהלך חייהם. הם הונחו לא להפר את האיזון העדין של הבריאה על ידי צריכת יתר או הרס מיותר. במאה ה13 הוגי דעות מוסלמים כתבו מאמרים רבים על חקלאות ססטיינבילית, זיהום הסביבה ושמירת בעלי חיים. הם אף ניסחו צו זכויות בעלי החיים. לכן לא מפתיע שהירוק הוא הצבע החשוב באיסלאם, והצבע האהוב על הנביא מוחמד. "שלושה דברים יכולים להסיר צער – מים, ירוק, ופנים טובות" אמר מוחמד.

בימים לא פשוטים אלה של חוסר ודאות על עתידו של כדור הארץ, ישנה הסכמה בין מרבית המעורבים כי הצבע הירוק המגיח עם האביב בשלל צורות – לוקח תפקיד חשוב בקיום עתידנו כולם.

לקריאה נוספת

האם מגדלי הקירור יכולים להציל אותנו פעם נוספת?

עם ההתחממות הגלובלית המתחזקת בכל שנה, כך גובר הצורך באמצעי קירור של אזורי המחיה.
אך כמו שד המזין את עצמו, כל אותם אמצעי מיזוג צורכים חשמל רב ופולטים גזים לאטמוספירה ורק מגבירים את המצב הקשה בו נמצאת הפלנטה שלנו.

אך מתברר שמאז ימי קדמוני מצרים והאימפריה הפרסית, קיימת דרך מוצלחת בהרבה בכדי לשמור את מגורינו קרים, ללא כל זיהום סביבתי. ייתכן והגיע הזמן שאותו "קולט רוח" ישוב ויבוא לעזרת כולנו.

העיר יאזיד במרכז איראן היתה משך אלפי שנים מרכז חדשנות טכנולוגית. היא המקור למערכת השקיה תת קרקעית מהראשונות שידע העולם, מערכת קירור תת קרקעית, ואפילו רשת העברת חבילות שהקדימה את שירות הדואר בלמעלה מאלפיים שנה.

מגדלי הקירור של איראן מאת ריקי שחם

מבין ההמצאות שנולדו ביאזיד – נמצא גם "קולט הרוח" – מגדלים אלו נראים בכל פינה ברחבי העיר. זו העיר עם הכמות הגדולה ביותר של קולטי רוח בעולם כולו. לרוב הם מרובעים אך קיימים גם בצורות גאומטריות נוספות. בלעדיהם לא ניתן היה להתגורר באזורים אלו של כדור הארץ.

כיוון שמגדלים אלו אינם זקוקים לחשמל או כל אנרגיה אחרת – הם יכולים לעשות מהפכה משמעותית בעולם. כיום מעריכים שכעשרים אחוז מכלל צריכת החשמל העולמית מנותבת למיזוג אוויר.

מבנה המגדל, כמות הפתחים שבו ומיקומו ביחס לבית ולסביבה מכתיבים את יעילותו. הרוח נכנסת מבעד לפתחים ויורדת לחלל תחתון שם נאסף החול וחלקיקי האבק. הלחץ והפרשי הטמפרטורה מזרימים את האוויר מעל מאגרי מים אשר מצננים את האוויר עוד יותר. פתחים מיוחדים מאפשרים לאוויר החם לצאת, לאור נטיתו הפיסיקלית לעלות כלפי מעלה.

מבנים רבים במערב מעתיקים טכנולוגיה עתיקה זו, וניתן לראות מגדלי קירור פאסיבי על גגות קניונים ומרכזים מסחריים ברחבי ארצות הברית, אשר מצליחים לקרר בפער של עד כ-16 מעלות צלסיוס בין הפנים לחוץ ללא כל צריכת אנרגיה.

לקריאה נוספת