זן חדש התגלה במלזיה

זן חדש של קטידים התגלה במקרה בזמן חיפוש אחר עכבישים ונחשים בבורנאו. המאפיין הבולט ביותר הוא הצבעים העזים ויכולת החיקוי המופלאה את סביבתו. אורכם כארבעה סנטימטרים, הזכרים בצבע ירוק ולנקבות צבע ורוד עז. הם דומים לעלים בצורה מעוררת השתאות.

חרק חדש התגלה במלזיה
זה לא עלה זו חיה

כיוון שהתגלו באזור מוגן – לא נלקחו פרטים למחקר ויש למזלנו רק את הצילומים להתרגש מהם.

לקריאה נוספת

מודעות פרסומת

רדאר קוונטי

סדרת פרסומים בשנתיים האחרונות מעלה שוב ושוב דיווחים על פריצות דרך בניסויים של רדאר קוונטי. נכון להיום, נראה שהסינים מובילים בתחום, אם כי גם מקנדה יצאו מספר פרסומים עם נתונים מרשימים.

השימוש במילה ראדאר שאול במקרה זה. ראדאר היא טכנולוגיה שהומצאה בראשית מלחמת העולם השניה – יכולת לזהות ממרחק, זווית ותאוצה של גופים על ידי שימוש בגלי רדיו. הרעיון פשוט, משדרים גלי רדיו לכל הכיוונים, הגלים פוגעים בגופים וחוזרים חזרה למקלט. על פי הצורה של הגלים שחזרו משחזרים מידע על הגוף בו פגעו.

מטוסים חמקנים התפתחו בשלושים השנים האחרונות בעלי מבנה גיאומטרי וחומרים הגורמים לגלי הרדיו להחליק עליהם כמעט בלי להרגיש, כך שמעט ה״רעש״ שהם עושים יראה כמו ציפור על מסך הרדאר.

כאן נכנסת לתמונה הפיסיקה הקוונטית. במאמר מפורסם משנת 1935 דיבר איינשטיין על שזירה קוונטית. תופעה פיסיקלית בה שני עצמים או יותר שזורים אחד בשני כך שגם אם המרחק ביניהם אלפי שנות אור – שינוי באחד החלקיקים יצפה מיד גם בחלקיק בשני.

הרדאר הקוונטי מנצל תופעה זו על ידי שזירה של פוטונים. קרן של גלי מיקרו משודרת למרחב, ומושוות לקרן ביקורת עם חלקיקים שזורים. שיטה זו כבר הוכיחה תוצאות מרשימות לטווחים של מאות קילומטר ומאפשרת לזהות לא רק את נוכחותם של מטוסים חמקניים אלא אף את מרכיב החומרים שלהם, את המטען שהם נושאים, ויותר מכך כם לזהות לווינים בדיוק רב מחוץ לאטמוספירה.

צפלין רדאר קוונטי לזיהוי גופים באטמוספירה הגבוהה מאת ריקי שחם copy

כדי להשמיש מערכת זו יש למקם אותה בגובה רב באטמוספירה אשר מתכנן הצוות הסיני בעזרת צפלינים סולאריים ייעודיים לטכנולוגיה זו.

לקריאה נוספת

 

הרמנויטיקה

יש לי את הזכות הבלעדית
להיות אחראית
על המילוליות שלי.
היום בבית מלון אחד
בעיר שלי
ישבתי לי עם מגדיר השפה שלי
כי פה מצאתי לי פינה
שהיא הסנט פטרסבורג שלי
והריח שלה הוא כמו מי קולון
של ספרמה טרייה.
פה החלטתי עם עצמי
שהמילים שלי הם דברי שירה
ובכלל כל המחשבות שלי מתבדלות
מכל הסוציאליזם
קומוניזם
ימין שמאל
אוונגרד
סוראליזם
שינוי מין
בעד
נגד
כי ההתבדלות שלי
יוצרת ז'אנר
שכל דבר שאכתוב או אגיד
ישמש נגדי.
זה לכשעצמו מייצר סוג של אפליקציה חשבתית
המעבדת מילה או רעיון
לכדי ספרות גאונית כמעט.
המילוליות מתהפכת בקרבה
והופכת להיות
הארץ המובטחת.
הז'אנר מייצר סוג של מציצנות
פיפ שופ של עיניים נוורוטיות
המחפשות אחר המוחיטוס
והברמן שהכין אותם
כאילו הרום הוא סמן גאוגרפי
להמצאותי ההרמנויטית על פני הפלנטה.
אני שותה פה מוחיטוס
מעשנת גלואז
ומצליחה לגעת
בכל ההעזה האפשרית
שאפילו גורמת לי להחנק מדמעות
ומאושר צרוף
על ההעזה האמנותית
ועל הייצור של ספורי המיתוסים
המחזירים אותי תמיד למצלמה
שהופכת להיות מצפן עבורי
ומראה לי את הצפון
שם אני מגלה פנים של פנים
ולא המצאה של איזה מותג
או חדלון
או מכשיר החייאה הרוס.
ככה זה
זה המסלול שלי
ולי הזכות הבלעדית
לכתוב לצטט
לפרש את המילוליות שלי.
הרגשות שלי
הם זכות היוצרים שלי.

 

ציפור שחורה

יש פה המון ציפורים שחורות
עם מקור צהוב
והם מלאכי הבית שלי.
יש פה המון שבילי אבן
עם סימנים ועשבים
ואני יודעת שמשהו מתהלך
בינות אבני המדרכת
כשנפשי מהולה
בדמעות של געגוע.
פעמים נדמה לי שבכחוס בכבודו ובעצמו
טועם מכוס היין שעשינו לבד
ואומר לי כי אני אחת מנשמות המשוררים
ששרים ושרים
ושום לשון אש לא תשרוף
את סערת הרגשות שלי.
הבית מלא בשמן השפע
שמן זית משובח
והוא לי קמע שומר
מפני המרחק ביני ובין אהובי.
הימים כולם הם הרי גורל
ואני מעדיפה למות מאהבה
ולא מרקבון של לב בודד.
האיילים משוטטים להם ביער
ואני יושבת פה תחת חופה של עננים
מקדשת לי יום נשואין עם הטבע
ועם עץ האלון שנגלה לפני.
אני קדה לו קידה של תודה.
אני אוהבת לקוד קידות.
מחר אלך לי אל המעיין
ואשתה מהמים של המיגדלית
ומשם תחטוף הרוח אותי ואותה
ונשב לנו בארץ קדם
יחד עם מלאכי השרת
להם אנחנו סוגדות.

זהבה שותה חריף

 

 

היום קמתי משועשעת
משהו מצחיק אותי.
"בוא נסע לאיזשהו מקום"
אמרתי לך,
בוא נסע למקום
שבו יודעים להניח את הסטייק
על המחבת
כמו שצריך.
בוא נתבונן בגלויות
ונחשוב שאנחנו נטייל היום
בכל העולם.
בוא אני אכתוב לך מכתב
ותחשוב שאני עכשיו בארץ רחוקה.
הכל כל כך מצחיק היום.
אויש…
כמה שהחיים שלי הם דרמה.
אתם חושבים שתמיד יש לי תפקיד
בחיים שלי?
היום אני משועשעת.
היום אני זהבה
ואני אלך לאכול לדובים את כל האוכל
אבל שלא ישכחו
להשאיר לי בקבוק יין
כמו שצריך
כי היום אני צוחקת.
היום אפילו יש לי כובע על הראש
ואני מתפקעת מצחוק
ואומרת:
היום אני שותה רק חריף
בלי מים מינרליים
בלי קולה זרו.
היום אני אעשה סצינת אהבה אתך
בתוך עשרות מסכי טלוויזיה
הכל יתועד
אפילו הצחוקים של הדגדוגים שלך.
עוד מעט תקבל את המכתב
ששלחתי לך
ותגיד לי
את כל הזמן בארץ רחוקה
אפילו שאת הולכת כל הזמן
בשביל לצדי.
ואני אגיד לך:
רק האהבה באה מהמים
אז בוא נטבול בנהר
ונעשה טבילה
כאילו 'הוא' מטביל אותנו
והופך אותנו לבפטיסטים.
הכל כל כך מצחיק.

ריקי שחם

אני ג'ינג'ית

שרהל"ה הג'ינג'ית
אחותו של רפי בורקס
(לא סמי בורקס מהבלוג של אתמול),
גרה בבלקון ממולנו
והייתה מפגרת.
באותו בניין,
ממול,
בקומה ראשונה,
גרה ילדה בשם שרהל"ה
והיא הייתה ג'ינג'ית
ומפגרת.
כשאני חושבת על התבדלות
אני חושבת על נצחיות וקדושה.
אני רוצה להיות מליצת היושר
של שרהל"ה הג'ינג'ית אחות של רפי
שרהל"ה הג'ינג'ית מקומה ראשונה
ומארי מגדלן הג'ינג'ית
המורה שלי.
אני רוצה לכתוב להן שירה ליטורגית
ולהעלות אתן אל הפרדס של
אלישע בן אבויה
(שהיה מתבדל)
ולהבין אתן ביחד
את התבנית הקוסמית של
העולם שלנו
ואת סודות הזמן והמקום
ואת הסדר הפולחני של האל
(ששם לי מול הפנים את כל הג'ינג'יות האלה)
ואז לשמוע את גלגלי המרכבות
עם הסוסים של אליהו הנביא
שלוקח את כל השרהל"ך השמיימה
ומלמד אותן
את שירת הלוויים.
ומשני צדם
הכוהנים תוקעים ומריעים
בשופרות של זהב
ולוקחים את השרהל"ך להיכל האש
כי אדום שערן
והוא כאש התמיד בהיכל
המצופה בדולח.
הפיגור שלהן
הוא רק יחידה חשבונית
שאנחנו לא יודעים לחשב
כי אנחנו חוטאים בגלוי עריות עם הרוע
כי אנחנו חוטאים תחת מסכת בדייה.
והן חיות להן במטע של צדק
בפרדסו של מיכאל המלאך
ושמה
הן
בטח
"כוסיות" אמיתיות
ויודעות את כל מה שצריך לדעת
בדעת בשרים.

 

טרלללה… טרלללה… הפסיכופטים

תבניות החשיבה של הפסיכופטים
הם סטיית תקן
מכל נורמה חשיבתית.
הפסיכופט מתנגד לסדר הקוסמי
וחושב שעיקום המציאות
ובדיית העולם
כפי שהוא תופס אותה
משקף את גילויה בתוך העולם
ללא תיווך אלוהי.
הפסיכופט מהפנט את כל הסובבים אותו
ואלה הופכים להיות מלאכי השרת שלו
ועושי דברו.
הפסיכופטים הם לוחות הברית של סמאל.
הם נאבקים בבריאה
וכוהניהם חומסים את התורה
ושורפים את ספרי הקודש
של היקום.
הפסיכופטים הם מחללי קודש
שקרנים וכוזבים
אלה אנשי עוול
השופכים צואה בפתח המקדש.
הם סרך עודף ביקום כולו
אלה אנשי בריתם של סמאל וכתתו.
הפסיכופטים חקיינים
ומשתמשים בליטורגיות רוחניות
אותם שמעו
כבשלהם.
הם "גורל החושך"
חייהם מלאים שנאה ותיעוב
הם משתלטים על מחפשי דרך וחלשים
ובהזיות שווא הופכים אותם
לחיילים בממשלת הריק.

אנחנו נועדנו לטוב.
נלך נשיר ונרנן
ונספר גבורת אל.

ריקי שחם