מגורים כזכות בסיסית

למעלה מחצי מיליון חסרי בית חיים בארצות הברית, ויותר ויותר אנשים מתווספים לרשימה איומה זו. בפינלנד יש פחות מ500 חסרי בית, מספר זעום מהאוכלוסיה – גם אם מתייחסים למחוסרי דיור בהגדרה הרחבה ביותר. בבירה הלסינקי אין ולו אדם אחד הישן ברחוב. בעשור האחרון מספר חסרי הבית במדינה ירד בלמעלה בארבעים אחוזים.

הגישה הפינית היא כי מגורים צריכים לבוא קודם. על פי התכנית שהושקה בשנת 2007 – אדם חסר בית מקבל מגורים מהמדינה ללא צורך בהוכחת מצב נפשי, הכנסה, או כל דבר אחר הנחוץ במדינות אחרות. לאחר המגורים מציעים תמיכה סוציאלית אך לא מחייבים אותה, והדייר מתחיל להשתתף במימון המגורים על פי יכולתו.

הגישה המקובלת בארצות הברית מעניקה תמיכה של מגורים לאחר שהאדם הוכיח שינוי כלשהיא בדרך חייו – דבר שקשה ביותר להשיג כל עוד הוא חסר בית ומתמודד עם מצוקת חיים יומיומית.

את הניסוי הראשון בגישה ״מגורים לפני הכל״ ביצעו בניו יורק בשנת 2003 עם הצלחה מסחררת. הניסוי הועתק למספר בירות באירופה – ופינלנד היתה לבסוף זו שאימצה את הגישה באופן רשמי. על פי הנתונים, גישה של מגורים קודם עולה למדינה הרבה פחות כסף מכל הגישות הקיימות היום. המחיר שארצות הברית מוציאה על כל חסרי הבית יקר משמעותית מאשר לספק לכל אחת ואחד מהם מגורים קבועים על פי גישה זו.

מדוע אם כן לא מיישמים שיטה זו בכל העולם? הסיבה היא בגישה למגורים כמוצר נוחות שיש לסחור בו לצורך רווח, ולא כדבר בסיסי שכל אדם זכאי לו מעצם היותו אדם. לכן יזמים משקיעים את כספם בבניית בתים לעשירים אשר פעמים רבות עומדים ריקים ולא לחסרי הכסף שהרווח הפוטנציאלי מהם מוגבל ביותר.

בנוסף הפחד של אדם להיות חסר בית ממריץ רבים לעבוד שעות נוספות במספר עבודות שאינן מסיבות כל סיפוק. יש אינטרס של הכלכלה הקפיטליסטית לשמר את האיום על סוגיית המגורים לרחף תמיד מעל ראשי האזרחים ובפרט מעוטי היכולת.

לקריאה נוספת

נשים רבות נהרגות בתאונות דרכים בגלל עיצוב לקוי

גברים גורמים למספר רב יותר של תאונות דרכים, אך נשים נפגעות יותר. הסיבה ברורה לכל מי שבתחום בטיחות כלי רכב – לחברות המייצרות מכוניות אין מניע חזק מספיק בכדי להשקיע בעיצוב כלי הרכב לטובת המין הנשי.

בתאונות דרכים רבות בהם מעורבים גברים ונשים, הגברים יוצאים פעמים רבות ללא כל פגיעה חמורה בעוד הנשים נפגעות קשה ורבות מתות כתוצאה מהפגיעה. הסטטיסטיקה הזו ידועה לממשלות וליצרניות הרכב מזה עשורים רבים.

כל כלי רכב המקבל אישור מטעם הרשות הלאומית לביטחון תעבורה – הרשות האמריקאית הראשית המבצעת ביקורת על כלי רכב – עובר ארבעה מבחנים שונים. המבחנים מגדירים את הסטנדרטים שכלי רכב חייבים לעמוד בהם בשביל להיחשב תקינים. על פי התקן מבחנים אלה מתבצעים עם נהג זכר – ללא כל דרישה לבצע בדיקה עם נהגת.

בדיקות בהן אישה ישובה לצד הנהג נעשות בעזרת בובת גבר מוקטנת אשר אינן מדמות את השינויים הפיזיולוגיים החיצוניים והפנימיים בין המינים. צפיפות העצם, מבנה השרירים, פיזיולוגיית האגן והחזה, ועוד. לדוגמא צוואר של אישה מורכב ממסת שריר פחותה בהרבה – כך שנשים בעלות 22 אחוז יותר להפגע מפגיעות ראש. התקן הנוכחי מיועד למנוע מראש הנהג להחבט בלוח השעונים במקרה של פגיעה ומצליח בלמעלה מ-70 אחוזים במשימה חשובה זו.
אך אותן חגורות בטיחות וכריות אוויר לא רק שאינן מגינות על נשים אלא פעמים רבות אך מסבות נזק. נשים רבות מסתובבות עם צלקות מחגורת בטיחות שחשבו שתציל את חייהן ולבסוף כמעט הרגה אותן.

בשנת 1980 חברות הרכב ידעו כל זאת והתחילו בפיתוח של בובה המדמה פגיעה בתאונות דרכים ממין נקבה. בשנת 1981 קוצץ התקציב ומאז לא נעשתה התקדמות בתחום. הבעיה אינה נמצאת רק מאחורי כסא הנהג. נשים לרוב נוהגות בכלי רכב קטנים מאשר אלה של גברים ועל כן במקרה תאונה תפגענה יותר. נשים הן גם הולכות רגל יותר מאשר גברים וגם במקרה זה סיכויי הפגיעה שלהן חמורים בהרבה.

המצב חמור יותר בארצות הברית מאשר בכל מדינה יצרנית רכב אחרת בעולם, ובימים אלה יש ניסיון מוגבר ליצור שינוי בתקנות האמריקאיות – אם השינוי לא יבוא לטובת הבטיחות אז אולי בשל האינטרס הכלכלי – יצוא הרכבים אל מעבר לים.

לקריאה נוספת

לשיר עם לוויתנים

מספר רב של מחקרים עוקב אחר מגוון רחב של צלילים המשמיעים יונקים אדירי מימדים אלה באוקיינוסים, וחושפים קשרים מפתיעים בין התנהגות בני האדם ובין הלוייתנים.

בסרטון אחד ניתן לראות חוקר גוחן מעבר למעקה הסירה ומנגן את אותם שלושה צלילים שוב ושוב במפוחית – וסנטימטרים ספורים ממנו לוויתן בלוגה מדבר בחזרה אליו, כמו בסרט של דיסני לשחרר את ווילי.

בשנים האחרונות צוותים רבים של מהנדסי צליל, מומחים לבינה מלאכותית וביולוגים ימיים מנסים להקשיב בחזרה לשירת הלוויתנים. מטרתם לנסות ולהבין ולו במעט את שפתם של חיות אלו, ולגלות האם השפה שלה יותר מורכבת ממה שאנו מסוגלים לתפוס.

על פי צוות דרווין מאוניסיטת נורמברג יש צורך בשעות רבות של הקלטות רק בשביל להתחיל לזהות דפוסים בשירת הלוויתנים, והרבה יותר מזה בשביל לקוות ולמצוא משמעות בצלילים. על פי הערכתם יעברו שנים רבות לפני שיגיעו לשלב זה אך זו התחלה חשובה. ההקלטה עצמה אינה דבר פשוט כלל. ראשית יש למצוא להקה באוקיינוסים אדירי המימדים, להכניס מכשירים טכנולוגים מתקדמים המסוגלים להקליט מתחת למים, ולהתמודד עם הבעיה שרוב זמנם יונקים אלה שומרים על השקט ואינם משמיעים צלילים כלל. הפיתרון של צוות דרווין – ליזום שיחה. צוללנים רבים מגיעים אל קרבת הלוויתנים ויוזמים שיחה בשביל להקליט את תגובתם – כאשר הם מגיעים הם מפטפטים ללא הפסקה, אומרים החוקרים.

במקרה אחד לוויתן תינוק ״סחב״ ציוד הקלטה יקר ערך אל המעמקים וסירב לשחרר אותו. עד אשר הגיעה אימו ונעמדה מולו בהשמיעה צלילים חזקים וברורים. התינוק החזיר את הציוד והאם ובנה לא דיברו משך מספר דקות.

בניגוד לשיח בין בני אדם, החוקרים זיהו עד כה שלוויתנים אינם זקוקים לדבר בתורות ושיחות רבות מתקיימות במקביל, אולי בדומה יותר לזימרה.
החוקרים סוברים כי מטרתם של צלילים רבים המופקים על-ידי הלוויתנים, היא ליצור טכנולוגיה דמויית ראדאר בכדי לראות את פני הקרקע ולאו דווקא בשביל השיחה עצמה.
ואולי מדובר בשפה באמת שונה לחלוטין ממה שאנו מסוגלים לתפוס, בדומה לאדם עיוור שאינו יודע מה פירוש המילה לראות.

לקריאה נוספת.

כשכדור הארץ נפל וקם

לפני 84 מיליון שנה מצאו מדענים כי כדור הארץ נטה על צידו ויישר את עצמו מחדש. על פי הממצאים ליבת הכדור עליו אנו חיים הסתובבה וכדור הארץ כולו נטה כתוצאה מכך. זווית ההטיה היתה כ-12 מעלות, לשם המחשה, זה היה ממקם את ניו-יורק איפה שפלורידה נמצאת היום. במבט מהחלל החיצון היה נדמה שהכדור כולו נוטה על צידו – כך אומרת הגיאולוגית שרה סלוצניק מאוניברסיטת דארמות.

דמיינו את כדור הארץ כמו פרלין שוקולד עם ציפוי קשה ומילוי רך. המדענים בצוות של שרה הבחינו שבין 79 ל-86 מיליון שנה אותו מילוי סבב ביחס למעטפת במספר מעלות ולאחר מכן התיישר בחזרה בדומה לבובת נחום-תקום.

ליבת כדור הארץ והשכבות השונות שלו

החוקרים מסוגלים לשחזר את מיקומם של לוחות טקטונים לפי מיליונים רבים של שנים על ידי ניתוח מידע הידוע בשם פליאו-מגנטי. כאשר לבה בין שני לוחות טקטונים מתקשה, האבן שנוצרת מכילה מינרלים ממוגנטים המיושרים עם הקטבים המגנטים של כדור הארץ, הלא הם הקוטב הצפוני והקוטב הדרומי. גם לאחר שהלוחות המשיכו לזוז, מסוגלים חוקרים למדוד את היישור המגנטי ומכך להסיק על מיקום הלוחות בעבר.

במחקר זה השתמשו במידע שנאסף מאיטליה, ומצאו שבכל מליון שנה נטה הכדור בעוד 3 מעלות עד אשר חזר חזרה. ״מעולם לא חשדנו בפעילות כזו דרמתית״ אמר רוס מיצ׳ל מהאקדמיה הסינית למדעים, שותף של שרה למחקר זה.

ריקי שחם כאשר כדור הארץ נטה על צידו

לקריאה נוספת

מונופול זה משחק סוציאליסטי

האם ידעתם שמונופול נועד ללמד את החברה על הסכנה האורבת מהתפיסה הקפיטליסטית?

פעילת השמאל ליזי מגי הוציאה פטנט על ״משחק בעלי הבית״ עוד בשנת 1904. לאותו משחק מקורי היו שני סטים של חוקים – אלה של מונופול, המשחק אותו כולנו מכירים היום, ואת חוקי השגשוג בהם כל שחקן מקבל חלק משכר הדירה ולא רק הבעלים של אותה הקרקע. כוונתה היתה כי השחקנים ישחקו את המשחק בשני מערכות החוקים בכדי לראות איך יכול להיות מצב בו כל האזרחים יכולים לפרוח במקום שאחד חמדן ייקח את כל הקופה ויותיר את הנותרים חסרי כל.

חברת האחים-פרקר רכשו ממנה את הפטנט תמורת 500 דולר בלבד. מגי היתה כולה תקווה שהם יעזרו להפיץ את תפיסת עולמה המביאה עולם טוב יותר – אך במקום זאת, הם הפיצו את המשחק רק עם מערכת החוקים של המונופול הטוענת שאגירת ממון היא דבר טוב.

ריקי שחם מספרת על משחק המונופול

לקריאה נוספת

מעולם אטום לא נראה כלכך מקרוב

בשנת 2018 הרכיבו מדענים מאוניברסיטת קורנוול חיישן עוצמתי ששבר שיא עולמי ביכולותיו של המיקרוסקופ האלקטרוני – והצליח לצלם פי שלושה יותר קרוב מבעבר. אותם חוקרים פרסמו בימים האחרונים כי שברו את השיא של עצמם – פי 2!

עד כמה שהמהפכה בשנת 2018 היתה מדהימה – היה לה חיסרון עיקרי אחד, היא הצליחה לצלם רק משטחים דקים מאוד, כאלו עם עובי של מספר אטומים בלבד. מעט יותר מזה האלקטרונים היו מתערבבים בצורה שאינה ניתנת לפיענוח.

ריקי שחם אטום בתקריב פורץ דרך

אך הדור החדש שפרץ את הדרך השנה מסוגל לבצע שחזור תחת מימדי ברמה הגבוהה ביותר – כך שהטשטוש המתקבל בתמונה הוא רק תוצאה של תנועתם של האטומים עצמם.

הצילום המוצג כאן הוא הגדלה של קריסטל מסויים – פי מאה מיליון. למעשה זהו אינו צילום המיוצר מאור כמו שאנו רגילים לתפוס צילום. מדובר במכשיר הקולט גלים שונים עם דפוסים שונים של פיזור – או רעש – ועל ידי השוואה מתמטית בין כל הגלים השונים והחפיפה ביניהם, מצליחים בעזרת אלגוריתם לבצע שחזור של החפץ שגרם להפרעה בגל מלכתחילה.

לקריאה נוספת

הרפואה שכחה את הנשים

ריקי שחם אפליה של נשים ברפואה

בספרה בחדשה ״נשים לא בריאות״, משתמשת אלינור קלגהורן באבחנה רפואית שגויה שקיבלה מרופאיה כמקפצה לשיעור מזעזע בהיסטוריה.

היפוקרטס, אבי הרפואה, האמין כי הרחם שולט על האישה. ג׳יימס סימס, מייסד הגניקולוגיה המודרנית, ערך ניסויים רבים על נשים שחורות במאה ה-19 ללא הרדמה כיוון שהן ״מרגישות פחות כאב״. רק לפני 3 שנים הוסר פסל שלו במחאה מסנטרל פארק בניו יורק. רופאים טענו כי זכות הבחירה לנשים עלולה לפגוע בגופן העדין ומוחן הנחות, והתנגדו לזכות הבחירה שלהן מתוך ״דאגה לבריאותן״.

תפיסות ביולוגיות לגבי גוף האישה היו כלי מרכזי בשימור אג׳נדות סוציולוגיות במשך ההיסטוריה. קלגהורן עוברת בספרה על שלל תפיסות שגויות על גוף האישה ועל השפעתן על מיקומה בחברה – ההמחשבה ביוון העתיקה שכל תחלואי האישה מקורן ברחם שאינו במקומו, ציד המחשפות של ימי הביניים, הולדת ההיסטריה, ועד מיתוסים עכשיווים על מחזור – היא פורסת סיפור מזעזע על פגיעה של אלפי שנים בנשים.

קלגהורן היא חוקרת לשעבר באוניברסיטת אוקספורד ומתמחה בתרבות פמיניסטית. בספרה היא בונה בקפדנות מבנה מחריד על השרשרת הפטריארכית ברפואה והפגיעה בכלל הנשים ובעיקר באלו שאינן ״לבנות״.
אך האפליה קיימת גם היום ומתבטאת בין השאר בייצוג נמוך של נשים בניסויים רפואיים חדשים, ובגישה רפואית המייחסת מכאובים רבים כפסיכולוגים או אמוציונליים ומתן של משככי כאבים ותרופות הרגעה במקום בדיקה מעמיקה וטיפול ייעודי.

הפרק האחרון בספרה נקרא ״האמינו לנו״ – נשים במשך שנים נחשבו כלא אמינות באומרן מה מתרחש בגופן שלהן. היום מאפשרת הרפואה המודרנית לנשים לחנך עצמן לגבי גופן, דבר שלא היה אפשרי מאות שנים, ורק לאחרונה נכנסו נשים למקומות בכירים בעולם הרפואה.

הספר יצא לאור לפני שבועות ספורים.

לקריאה נוספת

איך באמת נראה אטום?

שרטוטים של אטום תמיד היוו תסכול מסויים למדענים. כולנו מכירים את הציור הקריקטורי המוכר שמציג אותם בצורה ידידותית, אך הם כה כלליים שהן מעבירים רק את הרעיון הכללי שלכל אטום יש גרעין ומספר אלקטרונים הסובבים אותו.

ניסיון מעט מתקדם יותר מנסה להכניס מעט רנדומליות הנותנת תחושה של משהו פחות מוגדר ויותר בעל אופי קוונטי. שלב נוסף מציג אותם כמו ענני הסתברות קוונטית בשלל צבעי הקשת – דימוי בעל השראה יותר טכנית אך אינם עוזרים להבין יותר טוב מה מתרחש מתחת לפני החומר. שרטוט זה רק מעלה יותר שאלות, מדוע חלקם נראים כמו בלונים וחלקם כמו טבעות? היכן נמצאים האלקטרונים? מדוע הם צבועים בצבעים רבים כל-כך?

שרטוט של אטום מאת ריקי שחם

הציור המוכר של מערכת השמש הוא דוגמא טובה, איור שגם אם אינו מעביר בצורה מובנת את היחס, המבנה מובן. ברור לכולם שהשמש במרכז, שהכוכבים סובבים אותה על משטח אחיד, שהקרובים ביותר מסתובבים מהר יותר, וכו..

הרצון להבין איפה נמצא הגרעין, היכן האטום, מה המהירות שלו – אלו שאלות שקשה ביותר להמחיש כיוון שהם נבנים על תפיסה חומרית תלת מימדית שאינה מתקיימת במימד הקוונטי של החלקיקים.

ריקי שחם שרטוט קוונטי של אטומים

התפיסה של חלקיק גל ניתנת להמחשה פשוטה אם נדמיין את הגל כמים עליהם החלקיק נישא – כמו גרגר אבק שמובל לפי כיוון זרימת המים. בסרטון המצורף ניתן לראות הדמיה תלת מימדית בתנועה הבאה להמחיש בצורה יפהפיה בדיוק רעיון זה. ניתן לראות דפוסים חוזרים במסלול האלקטרונים המקיפים את הגרעיון. יש לזכור שהנקודות באנימציה אינן מייצגות אלקטרונים אלא את שלל המקומות ההיסתברותיים שם יכולים להימצא אלקטרונים בכל רגע נתון. דחיסות גבוהה של נקודות מייצת הסתברות גבוהה ששם אכן נמצא אלקטרון.

מקבצים גדולים יותר מייצגים אנרגיה רבה יותר – כי אלקטרון בעל אנרגיה רבה הוא בעל סבירות גבוהה להיות רחוק יותר מהגרעין. התנועה של הנקודות מייצגת את זרימת הגל.

להסתכל לי בעיניים

ריקי שחם פורטרט עצמי בגיל 18

באחד הערבים האחרונים נתקלתי בסרטון קצר ברשת שמשך את תשומת ליבי. מדובר היה בשיתוף פעולה יוצא דופן בעולם הטבע בין קופי בבון ואריות. באחד מבורות המים הבודדים הקיימים בערבות אפריקה בסוף ימי הקיץ היבשים והארוכים, מתאספים שלל חיות הפרא בשביל ללגום מעט מים ממקור החיים הנדיר הזה.

בהמתנה לארוחה, להקת לביאות עם גוריהן ממתינות בהחבא על מנת לצוד את ארוחת הצהריים. הפלא המפוקפק המתרחש באתר נדיר זה קשור ללהקת בבונים שמצאה מקור מים זה לביתם. הבבונים ידועים כמנה מועדפת על האריות – ובכל פעם שהם מבחינים באריה ממרחקים – הם פוצחים בשאגות אזהרה קולניות ומטפסים בזריזות על העצים. כל חיות הפרא למדו כי יכולים הם להסתמך על קריאות הבבונים בכדי לדעת אם נמצא אריה רעב בסביבה.

אך בבור מים זה יושבים הקופים בשלווה לצד המים ומשחקים זה בשערו של זו. כאשר רואה אנטילופה צמאה את השלווה היא מתקרבת בבטחה ללגום מעט מים – כשלפתע מגיחה לביאה מאחוריה ומכניעה אותה ברגע ארצה. הקופים אינם מנידים עפעף. נהפוך הוא, פעמים רבות הם אף צועדים אחרי האריות כאילו מראים את הדרך לציד.

אם יום אחד יטרוף אריה רעב בבון, אז ככל הנראה יסתיימו ארוחות החינם שהקופים מספקים בכך שהם מוליכים שולל את שאר החיות אל לוע האריה. ואם יום אחד בבון מפוחד יקרא בחשש מאריה קרב – אז יישאר האריה רעב כי יברחו שאר החיות – ולאריה לא תהיה ברירה אלא לסעוד על קוף שנשאר לבדו.

וכל עוד הסכם זה נשאר, יכולים שני השבטים להנות ממים טריים בכל ימי השנה, וסעודה קלה בשעת הצורך. הסיפור הזה שמשלב בתוכו מצד אחד איפוק, ומצד שני תעתוע קר רוח למען הישרדות החיים שלך, עורר בי מחשבות על תמימות שהיתה בצעירותי ואיננה עוד. הוצאתי את התמונה הזו שלי כאשר מלאו לי 16 שנה, וחשבתי איך אני מספרת סיפור זה לעצמי.

בברכת שבוע טוב לכולם.
ריקי שחם.

הצצה בטלפון מדבקת כמו פיהוק

מחקר חדש רומז על תהליך פסיכולוגי זהה בין התופעה הגורמת לפיהוק להיות מדבק ובין הבדיקה של הטלפון בקרב קבוצת אנשים.

החוקרים הציצו בטלפון או סתם שיחקו איתו ללא להביט בו ישירות – ואז הרימו מבטם וספרו במשך שלושים שניות כמה אנשים הסתכלו במכשיר הנייד בעקבות זאת. על פי הממצאים כמחצית מהאנשים מביטים בנייד לאחר שהאדם הראשון עושה זאת.

נערות צעירות משתמשות בטלפון הנייד ריקי שחם

תופעת הזיקית גורמת לנו להעתיק את הסביבה שלנו, זוהי דרך שלנו להשתלב, זהו תהליך אוטומטי לא רצוני – אומרת אליזבת פאלאגי, חוקרת חברתית באוניברסיטת פיזה.

הניסוי נעשה במספר מקומות שונים – חדרי המתנה, בעבודה, מסעדה, בבית. הגיל, המין או הגזע של האדם לא השפיעו בכל צורה על הנטייה שלהם להידבק ולבדוק את מכשירם בעקבות הגירוי. אנשים נדבקים מאחרים בשימוש בטלפון מבלי שהם כלל שמים לב לכך.

לקריאה נוספת