ככל שגדלה הדרישה לרכבים חשמליים כך מחפשים חוקרים אחר ייצור של סוללות שאינן מזיקות לסביבה. ליגנין, החומר שעושה את העץ למה שהוא, נראה כמתחרה על החומר החדש ממנו ייוצרו סוללות העתיד.
סטורה אנסו הוא אחד מבעליי היערות הפרטיים הגדולים ביותר בעולם. מזה מספר שנים סטורה אנסו עד לירידה בביקוש למוצר העיקרי שלו – נייר. העולם הופך יותר ויותר דיגיטלי והדרישה לנייר פוחתת משנה לשנה.
החברה שכרה מהנדסים שיבדקו היתכנות של ייצור סוללות מהעץ. הליגנין מרכיב כ-30 אחוז מכל עץ, השאר מורכב בעיקר מתאית. זה כמו דבק, מסבירה לורי להטונן, ראשת המחקר של אנסו.
כל סוללה, כל טלפון סלולרי מכילים קוטב אחד עשוי גרפיט, פחם הקיים במבנה סדור מסויים. התקווה של הפינים שיוכלו לייצר את הקוטב בסוללות שכולנו צורכים כבר בשנת 2025.
ייצור הגרפיט מהעץ הוא תהליך שכרגע שמור כפטנט של חברת אנסו. לטענתם הייצור מצריך חימום ומאפשר מבנה פחמי חופשי, שיאפשר הטענה של סוללות לקיבולת מלאה בתוך 8 דקות בלבד.
כיוון שתהליך ייצור הנייר משתמש בתאית של העצים, הליגנין הוא חומר גלם שנזרק ללא שימוש – אם יצליח להיות לחומר הפלא של הסוללות החדשות, הדבר לא יצריך שימוש בעצים נוספים כיוון שיש ליגנין בשפע מהתעשייה הקיימת.
יותר ויותר מובנת בעולם התפיסה שיש הכרח שהיערות מהם מגיע הליגנין יתוחזקו בצורה אקולוגית, כך גם החומר החדש יהיה אקולוגי.
ריקי שחם 