האם מגדלי הקירור יכולים להציל אותנו פעם נוספת?

עם ההתחממות הגלובלית המתחזקת בכל שנה, כך גובר הצורך באמצעי קירור של אזורי המחיה.
אך כמו שד המזין את עצמו, כל אותם אמצעי מיזוג צורכים חשמל רב ופולטים גזים לאטמוספירה ורק מגבירים את המצב הקשה בו נמצאת הפלנטה שלנו.

אך מתברר שמאז ימי קדמוני מצרים והאימפריה הפרסית, קיימת דרך מוצלחת בהרבה בכדי לשמור את מגורינו קרים, ללא כל זיהום סביבתי. ייתכן והגיע הזמן שאותו "קולט רוח" ישוב ויבוא לעזרת כולנו.

העיר יאזיד במרכז איראן היתה משך אלפי שנים מרכז חדשנות טכנולוגית. היא המקור למערכת השקיה תת קרקעית מהראשונות שידע העולם, מערכת קירור תת קרקעית, ואפילו רשת העברת חבילות שהקדימה את שירות הדואר בלמעלה מאלפיים שנה.

מבין ההמצאות שנולדו ביאזיד – נמצא גם "קולט הרוח" – מגדלים אלו נראים בכל פינה ברחבי העיר. זו העיר עם הכמות הגדולה ביותר של קולטי רוח בעולם כולו. לרוב הם מרובעים אך קיימים גם בצורות גאומטריות נוספות. בלעדיהם לא ניתן היה להתגורר באזורים אלו של כדור הארץ.

כיוון שמגדלים אלו אינם זקוקים לחשמל או כל אנרגיה אחרת – הם יכולים לעשות מהפכה משמעותית בעולם. כיום מעריכים שכעשרים אחוז מכלל צריכת החשמל העולמית מנותבת למיזוג אוויר.

מבנה המגדל, כמות הפתחים שבו ומיקומו ביחס לבית ולסביבה מכתיבים את יעילותו. הרוח נכנסת מבעד לפתחים ויורדת לחלל תחתון שם נאסף החול וחלקיקי האבק. הלחץ והפרשי הטמפרטורה מזרימים את האוויר מעל מאגרי מים אשר מצננים את האוויר עוד יותר. פתחים מיוחדים מאפשרים לאוויר החם לצאת, לאור נטיתו הפיסיקלית לעלות כלפי מעלה.

מבנים רבים במערב מעתיקים טכנולוגיה עתיקה זו, וניתן לראות מגדלי קירור פאסיבי על גגות קניונים ומרכזים מסחריים ברחבי ארצות הברית, אשר מצליחים לקרר בפער של עד כ-16 מעלות צלסיוס בין הפנים לחוץ ללא כל צריכת אנרגיה.

לקריאה נוספת