ריקודי שמש

לפני שנכנס שון דוראן לתעשיית החלל, הוא מצא עניין רב בקומיקס בתור נער – ובמשך עשר שנים הוא בנה את קישוריו עד שהגיע לרמה מקצועית. לאחר מכן עבד בחברת אנימציה כמעצב ומדריך.

לבסוף המשיכה שלו לחלל ולמדע היתה חזקה יותר – והוא פרסם את צילום החלל הראשון שלו ברשת פליקר שמשך תשומת לב רבה. סוכנות החלל האירופאית הזמינה את דוראן בעקבות זאת לעבוד כמתמחה בעיבוד מידע והשבחת תמונות.

דוראן המשיך לעבוד בנאסא בקטלוג התמונות של החברה. מאז עבד על פרוייקט יופיטר והמשיך ומגדיר עצמו כאמן המייצר דימויים מבסיסי מידע.

עבודתו החדשה ״ריקוד שמש״ זכתה בתשומת לב רבה השבוע ומבוססת על מידע וצילומים של השמש.

משחק החיים ומספרים סוריאליסטים

ג׳ון הורטון קונווי נפטר לפני מספר ימים בביתו שבאנגליה ממחלת הקורונה. הוא אחד מהמתמטיקאים הפורים והכאריזמטיים ביותר של המאה העשרים. קונווי עסק בתחומים רבים וביניהם תורת הקבוצות, תורת הקידוד, תורת הקשרים, תורת המספרים ועוד. קונווי לימד בין שאר המקומות בפרינסטון ובקיימברידג׳.

Crystal, TDD and Conway's Game of Life. - Little programming joys ...

למרות שקונווי העריך תגלית זו פחות מרוב שאר מחקרו – הוא ידוע ביותר בזכות מאמריו על ״משחק החיים״ משנות השישים. זוהי סימולציה אורגנית המתבצעת על מטריצה של משבצות – בה בכל תור מחדש כל משבצת מקבלת ערך של ״חי״ או ״מת״ על פי הערך של שכניה. למרות הפשטות של החוקים, התגלה כי ניתן לתכנת כל דבר שהמח מסוגל לדמיין בעזרת מערכת חסרת שחקנים זו. קונווי פיתח משחק זה עם עפרון על דף, אך היום חובבים רבים בעולם מריצים אותו על מחשבים רבים.

ג׳ון גם נמנה בין שלושת הממציאים של תורת המשחקים הקומבינטורית שהביאה לפריצות דרך בתכנות מחשבים כמו משחקי דמקה, שח, וגו.

ג׳ון תמיד אמר שהמצאתו שמקנה לו את הגאווה הרבה ביותר היא תורת המספרים הסוריאליסטים. מערכת מספרים מאוחדת שהגה לראשונה בשנות השישים המכירה מספרים רגילים כמו גם אלו שקטנים וגדולים בצורה אינסופית. הוא גם חיבב את תאוריית הרצון החופשי בתורת הקוונטים אותה פיתח עם סיימון קוחן.

הביוגרפר שלו כינה אותו ״ארכימדס, מיק ג׳אגר ,סלבדור דאלי וריצ׳ארד פיינמן באדם אחד״.

לקריאה נוספת

רחפני המגפה

בשיתוף פעולה עם חברת דרגונפליי המייצרת רחפנים זה זמן רב, המשטרה בווסטפורט קונטיקט, ארה״ב, בודקת שימוש ברחפנים המסוגלים לעקוב אחר האוכלוסיה הציבורית.

Screen Shot 2020 04 08 at 2.29.03 PM

על פי הדיווחים הרחפנים מצויידים בחיישן ומערכת זיהוי תמונה אוטומטית הבודקת את חום גופם, קצב הלב, וקצב הנשימה של המצולמים מלמעלה. כמו כן הרחפן מסוגל לזהות שיעול או התעטשות, והתקהלות אנושית ממרחק רב. אין צורך להתקרב בכדי לזהות סימפטומים. הטכנולוגיה מסוגלת לזהות בקלות תנאי הידבקות ממרחק של עשרות מטרים.

סין וספרד עושות שימוש ברחפנים המביישים אנשים במערכת כריזה אם הם אינם שומרים על כללי הבטיחות שהכריזה הממשלה.

לקריאה נוספת

הפתעות מתחת לקרח

קרח שנמס לאחרונה על הר בנורבגיה בעקבות התחממות כדור הארץ חשף הר מתקופת הויקינגים – ועימו תפזורת של חפצים נדירים שהושלכו בימיהם בצד הדרך.

המעבר ההררי תפס את תשומת ליבם של ארכיאולוגים בשנת 2011 לאחר שמעיל צמר התגלה מהמאה הרביעית. הקרח נסוג משמעותית מאז וחשף אוסף ממצאים ביניהם כפפות סרוגות, נעלי עור וחיצים עדיין עם הנוצות במצב טוב.

המעבר ההררי היה בשימוש חקלאים בין השנים 200 לספירה ועד שנסגר למעבר במאה ה14 עקב המגיפה השחורה. רוב הממצאים החדשים מתוארכים סביב שנת 1000 לספירה – ימים בהם הויקינגים סחרו ונעו באזור בשיא פריחתם.

הממצאים מוגדרים בגדר חלום ארכיאולוגי. בין השאר נמצאו מגדלורי אבן להנחות את הצועדים בערפל, או בתי מחסה. עורות, פרוות, קרניים, ואפילו מוצרי חלב נמצאו בצד הדרך. פםלוני עץ קטנים, מכשירים לתווית חוטים, נעלי שלג לסוסים, ומגלשי סקי עתיקים גם הם היו בין הקרח שנמס.

על אף שהממצאים בהחלט יוצאי דופן בייחודם – הממצא האמיתי הוא הסיפור שמספרים כולם יחד, על המעבר ההררי ועל האנשים שצעדו בו.

לקריאה נוספת

?ממשלות מנצלות מגפות

בהתחלה אמרו ״לשטח את העקומה״. לאט לאט הדיבור הפך ל״מעקב אחר נדבקים״. שכולל כמובן מעקב אחר אלו שנגועים, אלו שאינם, ואלו שב״קבוצת סיכון״ – כולם.

הדאגה הניצבת בפני ההנהגה העולמית היא פתיחה מהירה מדי של הסגר שתביא לזינוק במספר המקרים. פתיחה איטית מדי תפגע עוד יותר בכלכלה הפגועה.

סין מובילה בשימוש בטכנולוגיה המבוססת על סריקת בר-קוד עם אפליקציה, כך שהממשלה מאשרת למי מותר לגשת לאן. אזרחים סינים נדרשים להזין את פרטיהם האישיים לראפליקציה בנייד – ולמלא שאלון על היסטורית התנועה שלהם בשבועות האחרונים כמו גם אפשרות לתסמינים. הממשלה מאשרת נתונים אלו ומקצה להם צבע.

ירוק – אתה רשאי לנוע בחופשיות. צהוב – היית בקרבה של חולה, ואדום – אין אישור יציאה מהבית. כיצד בדיוק מחליטה האפליקציה איזה צבע להקנות נותר בערפל ומעורר שאלות קשות על כוחו של הממשל בניצול כח כנגד אוכלוסיות מסויימות.

בכדי לפתוח עסקים בסין, נדרשים בעלי העסקים להציב ברקוד על דלת החנות אותו צריכים לסרוק הקונים. כדי להכנס למסעדה יש למדוד את החום בכניסה, להכניס פרטים אישיים, ולסרוק ברקוד שתיעד היכן בדיוק היית במשך השבועיים האחרונים.

בסינגפור השתמשו בטכנולוגיה זהה לזו שבסין.
ברוסיה עליך למלא את המסלול המלא אותו ברצונך לבצע ואז אתה מקבל ברקוד המאשר לך את היציאה מהבית במסלול זה בלבד.

במערב אפל וגוגל עובדים יחדיו על טגנולוגיות מקבילות המוטמעות במוצריהן. גרמניה ואנגליה מפתחות גם הן כאלו אפליקציות מטעם הממשלה.

אנשי רפואה וממשלה רבים טוענים שבכדי לצאת מהמשבר הנוכחי עלינו לשכנע כמה שיותר אנשים להשתמש בכלים אלו.
בימים אלו אפילו הפעילים החזקים ביותר לזכויות האזרח מתקשים להראות את הסכנה במתן כח כה גדול לממשלות.

לקריאה נוספת

לא לירוק! פוסטרים נגד מגפות במהלך השנים

לפני שהטלפונים בכיסים שלנו זמזמו ללא הרף על כל עדכון, דעה או הצעה לגבי איך להתמודד עם המגפה, הודעות למען בריאות הציבור נמסרו לקהל הרחב בעיקר בעזרת אחד הכלים הגרפיים הבסיסיים ביותר – הפוסטר.

בימים לחוצים אלו אנו בודקים ללא הרף את החדשות במחשב, בנייד, ברשתות חברתיות – דבר שלרוב רק מגביר את הלחץ בו אנו נמצאים. לפני שהטכנולוגיה איפשרה לנו להיות מעודכנים על הדקה במידע האחרון, הפוסטרים היו הכלי המרכזי לתקשורת המונית. הם הופקו והוצגו בכמות מאסיבית והשתמשו במגוון אסטרטגיות תרבותיות, פוליטיות ופסיכולוגיות כדי להסיט את דעת הקהל בעזרת דימויים עוצמתיים ופעמים רבות מזעזעים.

ולמרות השנים הרבות, המסר העיקרי להלחם במחלות נותר ברובו בדיוק אותו הדבר – לכסות את הפה כשמשתעלים, להשאר בבית כשחולים, להמנע מהתקהלויות, ולא לירוק או להטיל צרכים בפומבי. פשוט.

לקריאה נוספת

כשהכוכבים רוקדים

במרכז גלקסיית שביל החלב ישנו חור שחור עצום מימדים, סגיטריוס איי. סובבים אותו מספר כוכבים הנמשכים לכח הכבידה העצום שלו. לאחר 27 שנה של צפייה בכוכב s2 – צוות בינלאומי של חוקרים הגיעו למסקנה – איינשטיין שוב צדק.

המאמר שפורסם על ידי מגזין האסטרונומיה והאסטרופיסיקה בשבוע שעבר, מתמצת את הנתונים שנאספו במשך עשרות השנים מהטלסקופ הנקרא ״טלסקופ מאוד גדול״ של אירופה, הממוקם במדבריות צ׳ילה.

תורת היחסות הכללית של איינשטיין מכתיבה את התנהגות החלל-זמן והכבידה, והתופעה ניכרת במיוחד לצד חורים שחורים עם כבידתם האדירה. המסלול של כוכב s2 שנצפה מתאים בדיוק למסלול אותו ניתן לחשב בעזרת תורתו של איינשטיין.

הכוכב מקיף את החור השחור פעם ב-16 שנה, כאשר הוא מתקרב עד מרחק קרוב ביותר לחור, אותו המרחק של פלוטו מהשמש שלנו. עקב התנהגות המרחב, מסלולו של הכוכב הנצפה דומה לשושנה גאומטרית.

בעוד חמש שנים תהיה ל-״טלסקופ המאוד גדול״ תחרות מצד טלסקופ חדש בשם ״טלסקופ מאוד מאוד גדול״. המדענים מקווים להצליח לראות בעזרתו כוכבים קרובים עוד יותר לחור השחור. ״אם נצליח, אולי נראה השפעה שלא נראתה עד היום של הכבידה, ההימור שלי שנראה שוב שאיינשטיין צדק״ אומר המדען הראשי.

לקריאה נוספת

מי היא החיה הארוכה בעולם?

בעוד רובנו הגדול ספונים בביתנו, מדענים על ספינת המחקר שמידט פלקור מבודדים באמצע האוקיינוס ליד חופי מערב אוסטרליה. לאחרונה הם מצאו במעמקי הים תגלית שעושה גלים בעולם המדע.

יצור בשם סיפונופור, הנראה כמו מקרוני עצום באורכו, משייט בצורה ספירלית בקניונים תת מימיים. נראה כי הוא הארוך ביותר שאי פעם תועד – ומוערך שקוטרו כחמישה עשר מטר ואורכו כ-45 מטר. למרות שהיצור משוייך למשפחת המדוזות ונראה כחיה אחת, ברמה זואולוגית הוא למעשה אוסף של מספר רב של פרטים בודדים.

כל פרט הוא שכפול של האחר, וכל אחד ממלא תפקיד אחר באורגניזם.

לקריאה נוספת

מפגש קוסמי

ייתכן שאין היום ערמת אבק וסלעים שיותר מרתקת את עולם המדע – מאשר זו על האסטרואיד בנו. כדור החצץ הזה כנראה בגילה של מערכת השמש עצמה. פרט לכך הוא ברשימה של האסטרואידים עם סיכוי קלוש להיפגש עם כדור הארץ בעוד מאה חמישים שנה. היום ״בנו״ הוא האובייקט האסטרונומי שצולם עם הפירוט הרב ביותר עד עתה.

הצילומים נאספו על ידי גשושית אוסיריס של נאסא בין השביעי למרץ ל-19 באפריל בשנת 2019. אומנם הירח ומאדים צולמו מקרוב יותר, אך אין תמונה המקיפה את כל כל היקפם באיכות כה רבה.

אנו יודעים פרטים רבים על בנו עד כה. ביניהם כי הוא מפזר חלקיקים בחלל, התנהגות מקובלת לכוכב שביט אך נדירה לאסטרואיד. כמו כן הוא ״מחוספס״ להפליא, ומראה סימנים שהיה במגע עם מים במהלך חייו.

המשימה של אוסיריס רחוקה מלהסתיים – והיא מיועדת לנחות על האסטרואיד באוגוסט 2020. נאסא משתמשת בתמונה עם הפירוט המרשים בכדי לקבוע את נקודת הנחיתה המדויקת של הגשושית, במכתש גדול בצפון האסטרואיד.

הגשושית תתקרב אל בנו בעדינות כמו לנשיקה, ותשליך זרם חנקן על האסטרואיד בכדי לשחרר חלקיקים שיאספו עם יד רובוטית. אם הכל יסתיים כמתוכנן, תחזור אוסיריס לכדור הארץ עם דגימות בספטמבר 2023.

לקריאה נוספת

בן כמה הדג הגדול בעולם?

כריש לוויתן הוא יצור ענק, הנע באיטיות במים טרופיים. הם חיים מספר רב של שנים, אך איש לא יודע לומר מה גילם הממוצע של יצורים אלו.
אולי דווקא ההיסטוריה המפוקפקת של ניסויים גרעיניים לאחר מלחמת העולם השניה מסוגלת להאיר שאלה זו באור חדש.

הכריש-לוויתן הוא לא רק הכריש הגדול ביותר אלא הדג הגדול ביותר הקיים. הוא מגיע עד לאורך של 18 מטר, ושוקל בממוצע כעשרים טון. כרישים מסוג זה מאופיינים בנקודות לבנות על גבם.

whale shark

יצורים אלו ניזונים בעזרת פילטרים בתוך פיהם המסננים פלנקטון שנקלע בדרכם. ניתן בקלות לשחות לידם רק עם שנורקל וסנפירים ללא כל חשש. אך שאלות רבות עוד נותרות פתוחות לגביהם, וביניהן גילם של חיות אלו. מידע זה נחשב הכרחי בכדי לדאוג לשימור של חיות אלו המצויות בסכנת הכחדה.

בעקבות ניסויים אטומיים לאחר מלחמת העולם השנייה נוצר שכפול של איסוטופ פחמן-14 באטמוספירה. עם הזמן כל יצור חי ספג אטום זה. כיוון שידוע קצב הדעיכה של אטום זה – ככל שהיצור מבוגר יותר, ככה יימצא בו פחות פחמן 14.

whale shark

כל יצור שהיה חי בתקופת ניסויים אלו ספג קפיצה פתאומית בכמות איזוטופ זה. כעת האתגר היה להשיג עצמות של דג זה, שלמרבה המזל שומרו בפקיסטן וטייוואן. המסקנות הראשונות מרמזות שיצורים אלו חיים כמאה חמישים שנה לפחות.

מסקנה זו מעידה שהאוכלוסיה של יצורים אלו מאוד רגישה לדיג שלהם. אנשי איכות הסביבה רואים זאת כנקודת אור ליצור נפלא זה, ולמאמץ השמירה עליו שקיבל עכשיו חיזוק בינלאומי.

לקריאה נוספת