הרובוטים ששמו עין על האולימפיאדה

הרובוט אטלס מבית בוסטון דיינמיקס משתמש בכל גופו – ידיים, רגליים, גב – לבצע מספר מהלכים שאינם מביישים אתלט מקצועי. את המהלכים הזורמים באופן שוטף מאחד לשני הצליחו בוסטון דיינמיקס להגדיר עם אלגוריתם חדש המעבד הגדרות כלליות של כל מהלך בנפרד למספר מהלכים נפרדים שניתן לעבד.

לאחר מכן לוקח אטלס את הוראות התנועה בעזרת מרכז שליטה אשר צופה את השלכותיהן ומשלב אותן אחת בשנייה. בעזרת גישה זו ניתן לפתח מהלך במהירות רבה ובאחוזי הצלחה גבוהים משמעותית מבעבר.

לקריאה נוספת

מודעות פרסומת

האם גוגל הגיעה לעליונות קוונטית?

גוגל פרסמה מאמר באתר הרשמי של נאסא, רק כדי להסיר אותו זמן קצר אחר כך. הפייננשל טיימס הספיקו להעתיק אותו טרם הסרתו. על פי הבנתנו, נכתב שם, הניסוי האחרון מציין את החישוב הראשון שניתן לבצע על מעבד קוונטי. המאמר נקרא ״עליונות קוונטית על ידי שימוש במעבד עם על-מוליכים״

החישוב שפורסם הוא למעשה הוכחה מתמטית שמספר הוא רנדומלי לאחר שיוצר ממערבל מספרים. החישוב בוצע בשלוש דקות ועשרים שניות, חישוב שהיה לוקח למחשב הכי מהיר בעולם קיום כעשרת אלפים שנה.

למרות פריצת הדרך, סביר להניח שייקח עוד שנים לפני שמחשב כזה יוכל לבצע חישובים מעשיים. אולם כאשר מחשב כזה יהיה קיים, הוא צפוי לבצע פריצות דרך בהצפנה, כימייה ובינה מלאכותית.

המערכת הקודמת של גוגל החילה 72 קיוביטים אך הוכיחה עצמה כקשה מדי לשליטה. המעבד איתו בוצע החישוב האחרון מכיל 53 קיוביטים.

על פי חוקר באיי-בי-אם ההודעה של גוגל מוליכה שולל. החומרה אשר גוגל בנתה היא ייעודית כדי לפתור בעיית חישוב אחת בלבד, והמרחק לבניית מכונה כללית הוא עצום. איי-בי-אם היא מתחרה חזקה באותו התחום. מערכות קוונטיות מאוד רגישות לחוסר יציבות בעקבות חום והשראות חשמליות, אזור בו איי-בי-אם מדווחת על פריצות דרך משמעותיות. אינטל הגיבו ביותר אופטימיות על הכתבה. גוגל לא נתנה תגובה רשמית.

לקריאה נוספת

משלחת לקוטב

מאות אנשים עברו אימונים מפרכים בכדי להיות מוכנים להיות חלק במשלחת אשר תעביר שנה שלמה קוטב. מטרתם היא להבין את השפעת התחממות הקטבים על חיי כולנו.

הלילות בקוטב מגיעים לעלטה מוחלטת, סופות חזקות וטמפרטורות של מינוס 50 מעלות. לכן השקיע מרקוס רקס, האדם בראש משלחת של 600 איש, את כל מרצו כדי להתכונן מראש לכל האפשרויות.

Markus Rex, project coordinator of MOSAiC with 'Miss Piggy' tethered balloon in Ny-Alesund during MOSAiC field training. Alfred-Wegener-Institute/Esther Horvath

המשלחת נקראת מוסאיק, ובעלות של 150 מיליון דולר תארך כשנה ותכלול אנשים מתשע עשר מדינות שונות. מעולם לא היתה משלחת כה גדולה וכה ארוכה לקטבים. הם יצאו לדרכם מנורבגיה בעשרים בנובמבר, ורוב הזמן יהיו לכודים בסירה בתוך הקרח.

הקוטב הוא המקום בו נוצר מזג האוויר של הפלנטה שלנו, הבנה של הקוטב תעזור לנו להבין את מזג האוויר הקיצוני של השנים האחרונות, אומר רקס. כדי לחזות מה עומד להתרחש עלינו להבין את הגורמים הראשוניים.

לקריאה נוספת

האם אמות מאחורי הסורגים?

שרה בנט היתה סנגורית פלילית שהחלה ללמוד צילום כדי להעניק פנים לנשים המרצות מאסר עולם בבתי הכלא בארצות הברית. במהלך עשרים שנות עבודתה צפתה בנט במאות נשים שנראו מוכנות לחזור לחברה אך נשללה מהן חנינה – לא על סמך מצבן אלא על סמך מעשיהן שנים רבות קודם לכן. כדי לעזור להן בצורה כלשהיא החלה בנט להביא את סיפוריהן לאור.

תערוכת צילום חדשה בשם ״מבט פנימה: פורטרטים של נשים המרצות מאסר עולם״ היא סיכום של מצב מערכת המשפט בארצות הברית כיום. הנשים כולן מרצות מאסר עולם בבית הכלא באבטחה מקסימלית בניו-יורק. מאסר עולם בארצות הברית פירושו שלאחר עשרים וחמש שנה ניתן להתחיל תהליך בקשת חנינה, אך רוב הנשים נענות בסירוב ומסיימות חייהן מאחורי הסורגים.

״לקחתי החלטה מודעת לא לשאול את הנשים על הסיבה בגינה הן נכלאו. כולן יושבות על רצח והמידע הזה הספיק. רציתי להתמקד לא במעשה שעשו לפני שנים אלא בחייהן בבית כלא במשך למעלה מעשרים שנה״ אומרת שרה.

ברוב המדינות המערביות עשרים שנה זה המקסימום שאדם מבלה מאחורי הסורגים. בארצות הברית המינימום לרצח מתחיל בעשרים שנה. לרוב המוקד של החברה אינו האסיר אלא הרצח. אני רוצה לשבור את הסטריאוטיפ הזה. ברגע שנחשוב מי היא האישה שסורבה חנינה בפעם העשירית על רצע שביצעה בשנות השבעים, כולי תקווה שנתחיל להעלות שאלות האם זו החברה בה אנו רוצים לחיות, אומרת בנט.

לקריאה נוספת

מפולת שלגים לא מהעולם הזה

בכל אביב זורחת השמש על שכבות הקרקע באזור הקוטב הצפוני. החום משחרר את השכבות וגורם לחוסר יציבות בקרקע. בעקבות זה שכבות של קרח משתחררות ומתרסקות לאחר נפילה של חצי קילומטר. את ענן האבק שעולה מההתרסקות ניתן לראות מצילומי לווין מרהיבים.

הצילום הנדיר שפרסמה נאסא ביום שלישי האחרון בהחלט מרהיב. מה שייחודי בצילום זה הוא כי הוא מתעד את הקוטב הצפוני של כוכב הלכת מאדים.
המצלמה הייתה במסלול לוויני סביב כוכב הלכת מאז שנת 2006. אחד מתפקידיה הנוכחיים הוא לזהות מקום נחיתה פוטנציאלי לחללית ספייס-איקס של אלון מאסק.

לקריאה נוספת

לנצח את המחשב במחבואים

חברת open-ai פרסמה סימולציה של בינה מלאכותית המשחקת מחבואים. לוח המשחק הוא חצר מלבנית תחומה בקירות. בתוך החצר נמצאים דמויות הצריכות להתחבא ודמויות הצריכות לראות אותן – הבורחים והתופסים. כדי שיהיה מעניין, הוסיפו פנימה מספר קירות שניתן להזיז, ומספר קוביות. לתופסים סופרים עד עשר כדי לאפשר לבורחים להסתתר.

עד כאן הכל מוכר. ללא חוקים נוספים, אלפי המשחקים הראשונים הסתיימו בכשלון חרוץ ומהיר של הבורחים. אך לאט לאט הם שיכללו את שיטתם. הם למדו שניתן להתחבא מאחורי קירות. אך התופסים למדו ששם הם מסתתרים.

לאחר מכן למדו שניתן להסתתר בחדר ולסגור את הדלת עם קוביה. כשחשבו שהם ניצחו למדו התופסים להזיז את הדלת. והמשחק ממשיך ומשתכלל, הבורחים למדו לבנות חדרים, והתופסים למדו לתפס על קוביות כדי להציץ מעבר לקירות.

הניסוי בבינה מלאכותית חשף לימוד של שימוש בכלים של בינה מלאכותית, עבודת צוות, ובניית אסטרטגיות שבוני המשחק לא ידעו שכלל קיימות.

לקריאה נוספת

חור במציאות

מגזין הפיזיקה האקדמאי המכובד ״פיסיקל ריביו לטרס״ פרסם השבוע מאמר על לייזר פורץ דרך. המאמר עצמו יבש ומקצועי, אך המסקנות המתבקשות ממנו הן מרחיקות לכת.

בעיית מפתח של לייזרים סופר-עוצמתיים היא כי הם נוטים לרסק כל דבר הנקרה בדרכם. הרעיון המוצג במאמר הוא לצורך מיקוד הלייזר על מטרה מסויימת, להשתמש במראה עשויה מפלזמה, אותו החומר ממנה עשויה השמש. כיוון שפלזמה היא למעשה חומר שלא ניתן לרסקו יותר – במידה וניתן יהיה להכין ממנו מראה, אזי ניתן יהיה להגיע לעוצמות לייזר בלתי נתפסות.

Image result for science fiction laser

בעוצמה כזו יוכל לייזר לחורר חור לא רק בכל חומר שנקרא בדרכו, אלא אף בזמן-מרחב אותו הוא חוצה.

לקריאה נוספת