גם צפרדעים זקוקים לפילים

פילים ידועים כמהנדסים של סביבות אקולוגיות. הם מזיזים צמחיה בצורה מאסיבית לעודד צמיחה, מפזרים זרעים ברחבי השטח עליו הם לוקחים חסות, והופכים כמות אדירה של צמחים לדשן חשוב לצמיחה מחודשת באדמה ובמים.

בסדרי גודל קטנים יותר הם מזיזים ענפים כדי להכניס אור שמש לקרקע היערות, מטפחים פטריות יער המהוות מזון גם לזוחלים שונים ומספקים אזורי מחיה לחיפושיות שונות.

אולם רוב המחקרים עד היום התמקדו בפילים אפריקאיים. המאמר חדש המגזין "ממליה" המתמקד בפילים אסייאתים, מתברר תביעות הרגליים שלהם מיצרות בורות קטנים במרחקים קבועים בין בורות מים. תביעות אלו יכולות להשאר עד שנה ויותר. בלעדיהם לא היו הצפרדעים מסוגלים לחיות בסביבות אלו בחודשי הקיץ. הצפרדעים חיים בשלוליות אלו המוגנות מטורפים המתקיימים במאגרי מים גדולים יותר. כמו כן הם יכולים לדלג בקלות משלולית לשלולית ולמצוא מקומות מחיה אחרים.

לקריאה נוספת

מודעות פרסומת

יש נזילה בכדור הארץ

על פי מדענים נורבגים יש נזילה איטית של מים מהאוקיינוסים דרך קליפת כדור הארץ אל תוך המרכז. בקצב הזה משערים שכל האוקיינוסים יתייבשו בעוד כ-12 מיליארד שנה. אבל אין מה לדאוג, עד אז השמש צפויה להכבות אז לא נהיה כאן לראות את זה.

בכל אופן נראה שקצב הנזילה איטי מדי בשביל לכסות על עליית מפלס המים עקב הקטבים הנמסים.

לקריאה נוספת

הליקוי חמה של איינשטיין

100 שנה חלפו מאז ליקוי החמה המפורסם בשנת 1919. שמו של איינשטיין הוא שם נרדף לגאון בימינו. אך לפני מאה שנה רבים היו המדענים שהתילו דופי ברעיונותיו המוזרים שהזמן והמרחב קשורים זה בזה, וכי הכבידה אינה אלא מרחב המתעקם.

כדי להוכיח את רעיונותיו נזקק המדען המפורסם להפקה קוסמית. ההזדמנות היתה בליקוי חמה. על התאוריה, קרני אור המגיעים אל כדור הארץ במכוכבים רחוקים – קונסטלציית שור במקרה זה – יתעקמו עקב המסה הגדולה של השמש בחולפם לידה. כלומר למתבונן על כדור הארץ יראו הכוכבים במיקום אחר מהמצופה לזמן מוגבל.

אך איך ייתכן לצלם כוכבים מסביב לשמש באמצע היום? התשובה הסתתרה בליקוי חמה החוסם עוד קרני השמש וחושף את הכוכבים ומאפשר את צילומם.

100 שנה חלפו מאז הצילום ההיסטורי ששינה את פני המדע.

לקריאה נוספת

טכנולוגיה עתיקה

מה באמת ידעו המהדסים, הארכיטקטים, והבנאים ועוד אנשים שהיום היינו מתייחסים אליהם כאל עוסקים בטכנולוגיה – לפני מאות ואלפי שנה?

מחקר חדש אשר בחן את היסודות של הקולוסיאום ברומא – מצא כי הוא נבנה בטכנולוגיה מתקדמת למניעת הרס במהלך רעידות אדמה.

מהנדסים אזרחיים מצרפת אשר בחנו את יסודות המבנה מצאו הקבלה מעוררת השתאות לאותה טכנולוגיה אשר משתמשים בה היום לצורך מיסוך אלקטרו מגנטי במטוסים חמקניים. לדוגמא של שימוש באותם מטא-חומריים נמצאה מטריצה של חורים ועמודים במבנה מסויים סביב המבנה אשר מסיטה גלים ססמיים לכיוונים שונים והופכת את המרכז ל"בלתי נראה" לאותם גלים.

אותו מבנה מסויים תת קרעי התגלה במספר רב של מבנים רומיים – וסביר להניח שהם ידעו היטב את תכונותיו והשתמשו בטכנולוגיה לטובתם.

לקריאה נוספת

הפתרון לאנרגיה

במשך עשרת השנים האחרונות מייצרים מכדור הארץ פי חמש יותר חשמל בעזרת אנרגיה מהרוח. על אף השינוי הדרמטי זוהי עדיין טכנולוגיה אשר נחשבת כנישה ואין לה השפעה דרמטית על האנרגיה בכלל.

חברות רבות מנסות לשנות את תמונת המצב, ואחד הכיוונים המעניינים יותר קיום הוא שימוש בעפיפונים. עפיפונים אלו מסוגלים לעלות לגבהים הרבה מעבר לאותן טחנות רוח המשנות את הנוף הכפרי. בגבהים אלו הרוח הרבה יותר יציבה וניתן להפיק אנרגיה בצורה קלה ואמינה יותר.

את אותם עפיפונים ניתן להטיס כאשר הרוח התנאים טובים ביותר, או להוריד כאשר יש נדידת ציפורים. יתרון נוסף הוא כי הם זקוקים להרבה פחות חומרי גלם לייצור לעומת המתחרים על הקרקע.

לקריאה נוספת

לפני הראדאר

בין מלחמת העולם הראשונה לשניה היו מאמצים רבים לזהות מטוסי אויב בשמיים. מנועי המטוסים השמיעו רעש רב אך במרחק של עשרות קילומטר או יותר לא ניתן היה לזהות אותם עד אשר היה מאוחר מדי.

השימוש ב״קרניים אקוסטיות״ לא רק שהגביר את טווח השמיעה האנושי אלא אף עזר למקד אותו לכיוון המדויק ממנו מגיע מטוס הקרב.

השימוש הרשון בקרניים אלו מתועד בשנת 1916 במהלך מלחמת העולם הראשונה. על גבי אוניית קרב אלתר הקברניט בעזרת שני גרמופונים את המכשיר הראשון.

עם המצאת הראדאר במלחמת העולם השניה התמעט השימוש בקרניים אקוסטיות אך השימוש בהן עוד נמשך מספר שנים לצורך גיבוי.

לקריאה נוספת

גם הם לא קיימים

מערכת בינה מלאכותית חדשה התפרסמה תחת מחלקת המחקר של אוניברסיטת קיוטו. המערכת מסוגלת לייצר בני אדם שלא קיימים.

עד היום התמודדו אלגוריתמים מסוג זה בבנייה של פרצופים בלבד. גוף האדם הוכיח עיצמו כמסובך מדי והעיוותים היו רבים מספור. אולם בעזרת צילום נקי על רקע לבן ועם תאורה ברורה – בנו החוקרים בסיס מידע מספיק רחב לאימון האלגוריתם.

מהאוניברסיטה נמסרה הודעה שזה ייכנס לשימוש בקטלוגים של אופנה ויחסוך עלויות רבות של סט, תאורה, איפור, צלמים – וכמובן דוגמנים. אך ככל טכנולוגיה חדשה – כנראה נתקל בה בעוד מקומות רבים טובים יותר ופחות.

לקריאה נוספת