לפני הראדאר

בין מלחמת העולם הראשונה לשניה היו מאמצים רבים לזהות מטוסי אויב בשמיים. מנועי המטוסים השמיעו רעש רב אך במרחק של עשרות קילומטר או יותר לא ניתן היה לזהות אותם עד אשר היה מאוחר מדי.

השימוש ב״קרניים אקוסטיות״ לא רק שהגביר את טווח השמיעה האנושי אלא אף עזר למקד אותו לכיוון המדויק ממנו מגיע מטוס הקרב.

השימוש הרשון בקרניים אלו מתועד בשנת 1916 במהלך מלחמת העולם הראשונה. על גבי אוניית קרב אלתר הקברניט בעזרת שני גרמופונים את המכשיר הראשון.

עם המצאת הראדאר במלחמת העולם השניה התמעט השימוש בקרניים אקוסטיות אך השימוש בהן עוד נמשך מספר שנים לצורך גיבוי.

לקריאה נוספת

מודעות פרסומת

גם הם לא קיימים

מערכת בינה מלאכותית חדשה התפרסמה תחת מחלקת המחקר של אוניברסיטת קיוטו. המערכת מסוגלת לייצר בני אדם שלא קיימים.

עד היום התמודדו אלגוריתמים מסוג זה בבנייה של פרצופים בלבד. גוף האדם הוכיח עיצמו כמסובך מדי והעיוותים היו רבים מספור. אולם בעזרת צילום נקי על רקע לבן ועם תאורה ברורה – בנו החוקרים בסיס מידע מספיק רחב לאימון האלגוריתם.

מהאוניברסיטה נמסרה הודעה שזה ייכנס לשימוש בקטלוגים של אופנה ויחסוך עלויות רבות של סט, תאורה, איפור, צלמים – וכמובן דוגמנים. אך ככל טכנולוגיה חדשה – כנראה נתקל בה בעוד מקומות רבים טובים יותר ופחות.

לקריאה נוספת

אשליות אופטיות

בבית ספר במסצ׳וסטס אימצו ילדים את מעבר החצייה האיסלנדי – על שם המדינה אשר היתה הראשונה ליישם את הרעיון.

ישנן פתרונות רבים לגרום לכלי רכב להאט לפני מעברי חציה, הפתרון הנפוץ ביותר הוא פסי האטה. אולם מעבר לשאלה על היעילות שלהן ישנן ביקורות רבות כי פסי האטה פוגעים משמעותית בזיהום האוויר עקב האטה והאצה יש רכבים.

לקריאה נוספת

לשמוע את המח מדבר

קבוצת מחקר באוניברסיטת UC סן פרנסיסקו הצליחו להשמיע דיבור אנושי על ידי הקשבה לגלים חשמליים במח.

מחלות רבות ואף פגיעות טראומה מביאות אנשים לפגיעה ביכולת הדיבור. בין המחלות מדובר על פרקינסון, שבץ, ALS, MS ועוד רבות. הבעיה היא באחד השלבים בדרך בין מרכזי הדיבור במח ועד ליציאת הצליל דרך מיתרי הקול. אולם בכל במקרים האלו האדם עדיין מסוגל לחשוב את המילים אותם הוא רוצה לאמר אך האילמות נכפית עליו.

קיימים מכשירים טכנולוגיים המאפשרים דיבור עלידי תנועה אחרת כלשהיא, לדוגמא מצמוץ או תנועה שלהאצבע. השיטות האלו באפשרות לרוב עד 10 מילים בדקה הניגוד למאה מילים בדקה של אדם רגיל. המקרה הידוע ביותר הוא של סטיבן הוקינג.

עד היום הניסיונות לייצר דיבור עלידי ניתוח זרמים חשמליים לא עלה בהצלחה. החידוש הוא כי לא ניסו לקשר בין הזרמים החשמליים לצלילים, אלא בין הזרמים החשמליים לתנועות השרירים הלוקחים חלק בדיבור.

סינטיסייזר הדיבור של סטיבן הוקינג

אנומנצ׳יפלי שעומד בראש המחקר אומר כי הוא גאה בפריצת הדרך שיכולה לשפר איכות חיים של אנשים כה רבים, על ידי שיתוף פעולה בין נוירולוגים, לינגוויסטים ובינה מלאכותית.

לקריאה נוספת

קשת

הקשת בשמיים שנצפית יותר עם בוא האביב מסמלת היכן מסתתרת קדרת הזהב ושער לעולמות אחרים. מעבר לזה היא גם תופעה פסיכולוגית ואופטית מרתקת.

הקשת לעולם תופיע במיקום הפוך ב180 מעלות לשמש. דמיינו קו ישר היוצר מהשמש, עובר דרך הראש ומסתיים בצל של הראש על הקרקע. זהו הציר סביבו תופיע הקשת ולכן כל אחד רואה את הקשת במיקום אחר.

לא רק המיקום אלא אף הצבעים. לקשת אין רצועות צבע נפרדות אלא מעבר הדרגתי בין כולם. זהו המח שלנו שאוהב להכניס סדר בתמונות ולארגן לפי קבוצות. לא ברור למדענים אם החלוקה מתבצעת בעין, במח או במקום אחר.

מספר צבעי הקשת הנצפים תלוי בציפיה אשר קשורה בתרבות. בכתבי אריסטו מצויין כי ביוון ראו רק שלושה צבעים בקשת – אדום ירוק וסגול. גם באיסלם ראו שלושה צבעים באותה תקופה אך אלו היו אדום ירוק וצהוב. בימי הביניים כבר תארו חמישה צבעים, ואייזיק ניוטון היה הראשון שתיאר שבעה צבעי קשת.

חג אביב שמח

מוות מוחי

ניסוי מעורר תהיות רבות מאוניברסיטת קייס ווסטרן הראה פעילות מוחית לאחר ארבע שעות ללא חמצן.

ההנחה ברווחת ברפואה היא כי לאחר דקות ספורות ללא חמצן יש מוות מוחי, כלומר נזק בלתי הפיך לתאי המוח. זוהי הנקודה בא מחריזים צוותי עזרה ראשונה על מוות של הפציינט. מנקודה זו ואילך ממשיכים במדינות רבות החייאה רק על מנת להציל איברים הניתנים להשתלה.

בניסוי שחל לאחרונה, נלקחו מוחות של חזרירים וחברו למכשירים כארבע שעות לאחר שחיתה. המוחות הראו סימני פעילות ואף הצליחו לבצע פעולות מסויימות. אם כי החוקרים לא מגדירים כי חזרה המודעות, הם כן שוללים את הקביעה הנחרצת של נזק בלתי הפיך למוח לאחר דקות ספורות.

לקריאה נוספת

חור שחור

היום התפרסמה תמונה פורצת דרך של חור שחור. זו הפעם הראשונה שהצליחו לצלם את התופעה. על פי תורת היחסות של איינשטיין חיזו פיסיקאים כיצד יתעקמו קרני האור עקב הכבידה ומה תמנונה כזו צריכה להראות.

צילום ראשון של חור שחור

כיוון שחור שחור בולע גם את קרני האור שמתקרבים אליו – לא ניתן לראות אותו כי לא חוזר ממנו אור חזרה. אך המודל המקובל מציג אופק ארועים אשר הוא הנקודה האחרונה שקרניים מצליחות לחזור ממנו.

התמונה שציפו לראות היא אזור שחור אשר מוקף בטבעת אור חזקה סביבו, שאינה סימטרית בכל צדדיה. לצורך צילום זה התשמשו בשמונה טלסקופים סביב העולם יחדיו שחברו למעשה לטלסקופ אחד ענק כגודלו של כדור הארץ.

קייטי באומן ברגע פיתוח התמונה

האתגר איך לחבר את כל התמונות לידי תמונה אחת, שמתייחסת לזוויות ולזמנים השונים של כל תמונה ותמונה הצריך אלגוריתם שאינו בנמצא. קייטי באומן, סטודנטית ב MIT היא ז ושפתרה את הבעיה ופיצחה את החידה של האלגוריתם המתאים.

לקריאה נוספת