מרוץ מכוניות על כוכב אחר כבר בשנה הבאה

סטארטאפ אמביציוזי שולח צמד מכוניות מרוץ מופעלות על ידי שלט אל קרקע הירח בשביל לקיים את המרוץ הראשון מחוץ לכדור הארץ. טיל פאלקון של חברת ספייס-איקס יעזור להם להגיע לשם עד אוקטובר 2021 על פי התכניות.

המרוץ מאורגן על ידי מון-מארק, חברת מולטימדיה חינוכית אשר חברה לחברת חלל מיוסטון בשם אינטואיטיב-משינס, אשר טוענים כי הם מתעתדים להיות החברה הפרטית הראשונה לנחות על הירח.

The Moon Mark project: a remote-controlled car race on the lunar surface is due to take place in 2021

בטיל המיועד, רק 8 קילוגרם מיועד למכוניות מתוך מטען כולל של 100 קילוגרם. שאר המשא יהיה מורכב מציוד של נאסא המעוניינת להכין את הקרקע לחזרה הצפויה של אנשים לירח בשנת 2024.

את המכוניות עצמם ירכיבו שישה צוותים של תלמידי בית-ספר תיכון מרחבי ארצות הברית. שני הצוותים המנצחים יהיו אלו שיזכו לשלוח את רכבם לחלל. המרוץ אמור להיערך על מישור החול הידוע בשם אוקיינוס פרוקלרום בצד המערבי של הירח הפונה אלינו, ויתועד על ידי מערך מצלמות.

נהג מרוצי פורמולה-1 הרמן טילקה יתכנן את המסלול. מתכנני הרכבים יצטרכו לקחת בחשבון את הקרקע החולית, לשמור על רכיבי האלקטרוניקה מהאבק החותך ובעיקר את הגרביטציה השונה מכדור הארץ.

לקריאה נוספת

האם טראמפ החזיר את תעשיית הפחם?

דעיכת תעשיית הפחם במדינת אריזונה וקנטקי למרות הבטחת הנשיא טראמפ להחזיר לתושבי האזור את מקור פרנסתם – מציגה באור שלילי את הבטחותיו הכוזבות של הנשיא היוצא.

The Environmental Protection Agency moved to help save the Navajo Generating Station by relaxing air-quality rules.

במשך שנים זרם החשמל ממפעלי הפחם האדירים האלו ממרחבי מדבר נבחו בשמורה בצפון אריזונה. תחנת הכח סיפקה חשמל לאלפי בתים מפיניקס ועד לאס-וגאס תוך כדי שריפת 240 קרונות משא עמוסים בפחם בכל יום.

אך בסיום יום עבודה מוקדם יותר השנה, רק קומץ רכבים חנו במגרש החניה העצום. מחזה דומה התרחש בכל אחת מתחנות הכח הסמוכות. עשרות מכונות כריה ענקיות שחצבו בכל יום בהר עמדו ללא נוע. לא נראה כורה אחד בכל האזור.

Alex Osif was a safety officer at the Kayenta coal mine, which powered the Navajo Generating Station before it shut down.
“They told me about the efforts to shut down their mines, their communities, and their very way of life. I made them this promise: We will put our miners back to work,” President Trump said at an appearance with miners and industry executives in March 2017.

מפעלים אדירים אלו היו בחזית מסע הבחירות של טראמפ בשנת 2016 – במלחמתו להציל את הפחם. ״אנו נשיב את הכורים לעבודה״ הכריז אז הנשיא המועמד. הוא לא עמד במילתו. למרות תרומות עצומות שקיבל מתעשיית הפחם, מינוי בכירים מהתעשייה במשרדי ממשלה ופגיעה מכוונת החוקי איכות הסביבה – כמות הכורים דועכת מידי שנה.

בשנים לאחר בחירתו לנשיא הבטיח הנשיא מימון בסך מיליארד דולר רק בכדי להשאיר מפעל זה בחיים. בעלי תפקידים במדינה התחייבו לרכוש מהמפעל חשמל, וחברת הפחם הגדולה באזור התחייבה להעניק לו הנחות ענק. כל זה לא התרחש והמפעל יצא מפעולה למרות הכל.

“We really thought we had a chance to keep it going, when we voted for Trump,” said Alvin Long, second from left, seated. “But I don’t care to listen to him anymore. All of his promises went down the drain.”

אלוין לונג שעבד במפעל במשך חמישים שנה ותמך שנים במפלגה הרפובליקנית, אמר לאחרונה בעיתונות ששינה את עמדתו הפוליטית והוא עוזב את המפלגה. ״באמת חשבנו שיש לנו סיכוי כשהצבענו עבור טראמפ, אך אין לי עניין להקשיב לו יותר, כל הבטחותיו ירדו לטימיון״.

במידה מסויימת המחירים הנמוכים של הגז והמעבר לכרות אנרגיה ירוקה, ולבסוף הקורונה עצמה – הכניעו את המפעל הענק ואת הבטחות הנשיא המכהן. אך קריאה מדוקדקת בעשרות מסמכים ומיילים מעלה בספק האם היתה כוונה אמיתית ואפשרית להציל את מקומות העבודה – או הכל מלכתחילה היו מילים נבובות כחלק ממערכת בחירות.

“For Navajo, this represents our children, our grandchildren, grandparents, aunts and uncles,” Ms. Justice testified to Congress in 2018.

״לא היתה פוליסה שטראמפ יכול היה לנהוג בה בכדי להציל את המפעלים. זו היתה רק רטוריקה לרתום את בעלי הצווארון הכחול לשורותיו״ אומר פיטר שולמן היסטוריון ומחבר הספר ״פחם והאימפריה״. למעשה דעיכת תעשיית הפחם היתה גדולה יותר תחת הנהגת טראמפ יותר מאשר תחת כל ממשל אחר בהיסטוריית ארצות הברית. למעשה איכות האוויר עלתה משמעותית דווקא תחת כהונתו למרות נסיגת הממשל מכל הצהרות שמירת הסביבה.

על גבעות הנמצאות דקות ספורות מהמפעל העצום והשומם נמצאים כיום שתי חוות סולריות שהוקמו על ידי שבט הנבאחו. הם עדיין בחיתולים ומייצרות אחוזים ספורים ממה שהיה מסוגל לייצר המפעל האדיר. רק שני אנשים מתחזקים אותם – בעוד שמפעל הפחם דרש 850 פועלים מידי יום. כקהילה אנו נפגענו – אך נעבור את זה, נשרוד, כמו אבותינו, אומר סוס-לבן, עובד לשעבר במפעל הפחם.

לקריאה נוספת

מה הצורה של היקום?

בעיני רוחנו, היקום ממשיך לנצח, אך בעזרתה של הגאומטריה אנו יכולים לבחון שלל מבנים רב ממדיים המציעים אלטרנטיבה אפשרית למרחב הסופי ה״רגיל״.

במבט אל עבר הרקיע נדמה שהוא ללא גבולות. זוהי התמונה שיש לרובנו לגבי היקום, אך זו אינה בהכרח התמונה הנכונה. אחרי הכול היה זמן בו הדעה הרווחת הייתה כי כדור הארץ שלנו שטוח כמו דיסקית. כיוון שהקימור הכדורי עדין עד כדי לא קיים ליצורים זעירים שכמותנו.

כיום יודעים אנו כי הכדור שלנו – הוא בצורת כדור. אך מעטים חושבים פעמיים מהי צורתו של היקום כולו. כמו שהכדור היווה אלטרנטיבה לצורה של הארץ, כך קיימות מספר אלטרנטיבות למציאות כולה, אותן מציע המדע.

הקוסמולוגיה המקומית, זו שאנו מסוגלים לחוות, מציגה תמונה של יקום הומוגני, כלומר המרחב נדמה לאחיד מכל נקודה ובכל כיוון. ישנן רק שלוש צורות גאומטריות התואמות הגדרה זו: משטח, כדור, והיפרבולה.

המשטח זו הטופולוגיה אותה למדנו כולנו בבית הספר. מציאות בה סך כל המעלות במשולש שווה ל-180 ושטח עיגול הוא פיי כפול רדיוס בריבוע. המישור האוקלידי הוא זשה שקל ביותר לדמיין אותו, אך יש מישורים נוספים אפשריים. לדוגמה, דמיינו דף אותו מגלגלים לכדי צורה של צילינדר. בתפיסת העולם הגאומטרי עדיין מדובר במשטח. משטח בו נוכל ללכת ישר בכיוון מסוים ולחזור לאותה נקודה. האם היקום שלנו יכול ללבוש צורה של נייר מגולגל? על ידי מדידות מקומיות לא ניתן לשלול מבנה זה, אך במישור זה קרן אור גם היא תחזור לאותה נקודה ממנה יצאה, כך שנוכל לצפות בעצמנו כמו בראי.

מדענים המחפשים הוכחות למבנה זה, מנסים לאתר ברחבי היקום אזורים הנראים כמו אותו המקום בקצוות שונים של היקום – כהוכחה ליקום מקופל. עד היום לא עלה בידם להוכיח נקודה זו.

כדי לבחון האם היקום בו אנו מתקיימים הוא בעל מבנה כדורי, מדענים מנסים לסכום את סך הזוויות במשולש עצום, אותו הם מודדים בין כוכבים. רוב המדידות מצביעות על יקום שטוח, אך מדידה אחת המעוררת תהיות משנת 2018 מצביעה דווקא על יקום כדורי. הדעות, בכל אופן, חלוקות.

יקום היפרבולי מזכיר בצורתו מבנים של אלמוגים, אוכפים, או כובעים. ביקום כזה אדם שילך ישר ייעלם בקצב אקספוננטיאלי. אם לא תרוץ אחריו, סביר להניח שלעולם לא תוכל להתחקות אחרי מסלולו. רבים סבורים שלא כל המציאות שלנו פועלת, אך קשה לשלול מבנה זה על הסף.

בכל אופן, נראה שאנו עדיין ממתינים לגלילאו, ומפחדים ליפול מעבר לקצה היקום.

לקריאה נוספת

האלגוריתמים המשמרים את העוני

קבוצה של עורכי דין חושפת ונלחמת במערכות ממוחשבות המונעות דיור, עבודה ושירותים בסיסיים ממחוסרי ממון.

מרים, שם בדוי התאהבה בניק בנעוריה. הם יצאו למסעדות עליהם שילמה עם הכרטיס אשראי היחיד ברשותה והוא החזיר לה במזומן את הסכום ביום שלמחרת. במהרה ביקש ממנה אשראי במסגרת הכרטיס והקפיד להחזיר הכל בזמן. ניקוד האשראי של מרים עלה והיא קיבלה יותר ויותר כרטיסים מהבנק. ניק המשיך לנצל אותם והחזיר כל דולר בו השתמש. הוא שכנע אותה כי הוא מבין בכלכלה והכל כשורה.

לאחר שלוש שנים החלו הצרות. מרים עזבה את עבודתה בכדי להצטרף לעסק של אהובה. במהרה לא הצליחה להחזיר את ההלוואות שלקחה וניקוד האשראי שלה החל להדרדר. הנורה האדומה עוד לא נדלקה בראשה. הם התחתנו והביאו לעולם שלושה ילדים. ואז יום אחד ניק נעצר על ידי השירות הפדרלי של ארצות הברית, בגין חובות שצבר. מרים נשארה בין לילה עם 250 דולר, ללא רכב וללא מגורים.

מרים היא קורבן להתעללות כלכלית אשר נפוצה יותר ויותר בעידן של בנקאות באינטרנט. אך ההשלכות לטווח ארוך של האלגוריתמים הבנקאים הופכים את ההתאוששות כמעט לבלתי אפשרית.

A homeless person bundled up on the street.

ניקוד האשראי נמצא בשימוש כבר עשרות שנים בשביל להעריך את האמון שנותנת המערכת הבנקאית בלקוח. התוכנות הן אלו המאפשרות לאדם את היכולות לרכוש רכב או להשכיר דירה ולמצוא עבודה. השפעתן רחבת ההיקף משמעה שעם ניקוד גרוע כמעט בלתי אפשרי לשנות את היוצרות. יותר מכך, החברות המנהלות את מערכת הניקוד הן בידיים פרטיות שאינן חושפות את תהליך קבלת ההחלטות. הקורבנות נכנסות למערבולת שסופה במחוסרי דיור וחזרה לחיק המתעלל.

אלגוריתמים דומים קובעים היום גם אילו ילדים ייכנסו לאימוץ, אילו חולים יקבלו טיפול רפואי או אילו משפחות יזכו לתמיכה בדיור. אלו מאיתנו בעלי האמצעים יכולים להעביר חיים שלמים ללא ידיעה על הכוחות הפועלים מאחורי הקלעים. אך לאלו דלי ההכנסה המשמעות היא אינספור מלכודות בכל צעד ושעל.

עלינו להתעורר ולההכיר בבעיה עמוקה זו – אומרת מישל גילמן, עורכת דין ופרופסור מאוניברסיטת באלטימור. בעבודה גילמן ניתקלת שוב ושוב בלקוחות שנמנעו מגישה לצרכים בסיסיים כמו מזון, דיור, עבודה, חינוך או בריאות. בעבר נאבקה מול משרד ממשלתי, בעל בית או חברת אשראי. יותר ויותר מוצאת עצמה מישל נאבקת באלגוריתמים חסרי פנים.

Activists gather in Brooklyn to cancel rent.

יום אחד כאשר הגנה מישל על אישה מבוגרת אשר חלתה ונמנעה מעזרה סיעודית – שאלה בבית המשפט את הצוות הסיעודי איך ייתכן שאדם יותר חולה מקבל פחות סיוע? התשובה היתה שאחות הסיעודית אינה יודעת, הם פשוט רכשו אלגוריתם חדש ואינה יודעת כיצד הוא לוקח החלטות. יותר ויותר אנשים נתקלים בתשובה זהה – האלגוריתם החליט, זה לא אני, אין לי מה לעשות.

בשנת 2013 אירעה שגיאה באלגוריתם במישיגן אשר קיטלג 34,000 אנשים ככאלה שביצעו הונאות כספים שלא לצורך. הדבר גרר פשיטות רגל וגל של התאבדויות כתוצאה מכך. בעלי הכנסה נמוכה הם הראשונים להינזק ממערכות אוטומטיות אלו.

רבים מעורכי הדין המטפלים במקרים דומים, אינם מודעים כלל לתפקיד המערכות הממוחשבות בכל התהליך.
אנו זקוקים לעורר את דעת הקהל לנושא, בקרוב כל מקרה משפטי יהיה מקרה אלגוריתמי – אומרת גילמן.

לקריאה נוספת

וויסקי על הירח?

דמיינו שאתם אסטרונאוטים, עם מדבקה של נאסא על חליפת החלל – בדרך להעביר חצי שנה בתחנת החלל הביו-לאומית. אתם חלק מקבוצת אנשים קטנה ונחשקת שיצאה אל גבולות החלל – האם יש דרך טובה לחגוג את הגעתכם לחלל מאשר להרים כוסית? אך נאסא אינה מאשרת שליחת אלכוהול לחלל…

Supercluster

על פי ספר חדש, רוב האסטרונאוטים מבריחים בקבוקי ליקר לחלל. בשנה שעברה כתב הסופר כריס קרברי ספר שלם על ״אלכוהול בחלל״ ומצא שסוכנות החלל הרוסית, שעד לא מזמן היתה הדרך הבלעדית להגיע לתחנת החלל – העלימה עין מכל העניין. מסתבר שאלו שממריאים אלעל מעדיפים ברנדי על וודקה. אך גם בקבוקי קוניאק מוחבאים בספרים חלולים, מיכלי פלסטיק ממולאים בשיכר עם מדבקות של מיצים, ואפילו דיאטות לפני ההמראה בשביל להחביא בקבוקים בחליפה ללא מעבר על המשקל המותר – כולם דרכים מקובלות בכדי שניתן יהיה להעביר את הימים בתחנת החלל עם חיוך על השפתיים.

בנובמבר בשנה עשו דרכם תריסר בקבוקי יין בורדו אשר הוטמנו כל אחד בתא מתכת משלו. אך על פי התכניות בקבוקים אלו יעשו את דרכם סגורים בחזרה לכדור הארץ בזמן הקרוב בשביל לבדוק כיצד מתיישן יין בתנאים של מיקרו כבידה.

לקריאה נוספת

בעיית הסוכן הנוסע

לאחר 44 שנים נמצאה דרך למצוא פיתרון יעיל יותר לבעיה המפורסמת במורכבותה.

כאשר נתן קליין ניגש לבחור פרויקט לסיום לימודיו, הציעו לו מנחיו להתמודד עם חידה מתמטית מפורסמת ביותר וקשה עד כדי-כך שמיטב המוחות לא הצליחו להגיע לפריצת דרך בפתרונה עשרות שנים. לא היתה כוונה להיות זה שפורץ דרך, אלא בעיקר ללמוד מהניסיון. במאמר שהגיש קליין עם מנחיו בחודש יולי – מוצג פתרון מפתיע וחדשני.

Reflections of the Door to Door Salesman | Groovy History

החידה מחפשת את המסלול הקצר ביותר (או הזול ביותר) אותו צריך סוכן מכירות לעשות במעבר בין מספר ערים. אותו בעייה מתרגמת עצמה לתחומים רבים במדע החל ממיפוי די-אן-איי לאפליקציות ג׳י-פי-אס. מדעני מחשב רבים ניסו את מזלם בייעול האלגוריתם. למעשה יגידו רבים כי יותר מ״בעיה״ זו ״התמכרות״.

מדעני מחשב רבים נותים לחשוב כי אין בנמצא אלגוריתם המסוגל לתת פיתרון יעיל, אך בשנת 1976 נמצא אלגוריתם פשוט המוצא תשובות מקורבות של מסלולים. באותה התקופה ציפו לשיפור בנוסחה במהרה, אך 44 שנים עברו עד שתשובה כזו הגיעה.

Physics - Traveling with a Quantum Salesman

אותו אלגוריתם קלאסי הפך להיות הפרק הראשון בעשרות ספרי לימוד באוניברסיטאות ומשמש כצעד ראשון ללימוד את אומנות החישוב מזה עשרות שנים.

למעשה השיפור המוצע אינו מרשים ברמה של אחוזים. השיפור במסלול הוא מזערי ביותר עד כדי זניח. אך עצם העובדה שנמצאה פריצת דרך בבעיה כה מפורסמת – עובדה זו מספיקה כדי לשחרר מחסום פסיכולוגי ולעורר תקווה חדשה בקרב המכורים לבעיה זו.

לקריאה נוספת

אנו לא מעוניינים בתמיכה, אנו דורשים שיוויון!

הגיע העת להפסיק לראות באנשים בעלי מוגבלויות כחלשים ולהתחיל לדאוג לזכויותיהם הבסיסיות, טוען הסופר פרנסיס ריאן.

מאז הכרזת אנגליה כמדינת סעד בסוף שנות הארבעים בעקבות מלחמת העולם השניה – נעשו מספר צעדים משמעותיים לקראת אנשים עם מוגבלויות. במשך עשרות שנים אלו נכנסה התפיסה כי איכות החיים של אנשים אלו היא תחת אחריות המדינה.

בשנים אלו גם נעשו צעדים להבנה של המצב החברתי של אנשים אלו, שבמשך מאות שנות היסטוריה נתפסו כמקוללים, משוגעים או עצלנים. אך אפילו בשנות התשעים כאשר אפליה גזעית ומינית הוצאו לבסוף מהחוק – בעלי מוגבליות עדיין נשארו מחוץ לחוק בהגנה על רמת חיים בסיסית. הם לא מקבלים אבטחה להיות מועסקים, להינות משיוויון זכויות בתחומי התחבורה, החינוך ועוד.

צעדים שכן נעשו לקראת שיוויון זכויות, לא נעשו על ידי הממשלה אלא נדחפו על ידי האזרחים עצמם. בשנת 1992 הפגנת ענק של נכים בכסאות גלגלים פלשה אל משרדי הטלויזיה וגררה מסע תרומות במשך 28 שעות. המפגינים לא מחו רק על המיתוג הפוגע שזכו בו הנכים – כי אם בתפיסה שהמדינה מוכנה להעניק תרומות לקהילה אך אינה פועלת להענקת זכויות שוות. מפגינים רבים ישבו בכסאות גלגלים מול משרדי בממשלה או כפתו עצמם באזיקים לאוטובוסים. לבסוף גרמו לחוק שיוויון זכויות לנכים לעבור. מאז לא קרה כמעט דבר. בעלי נכות, מחלות כרוניות והפרעות נפשיות נגררים לעוני, מפוטרים מעבודתם ומשולכים מבתיהם באופן יום-יומי.

משבר הקורונה לא היטיב גם עם אוכלוסיה זו. רבים לכודים בבתיהם ללא גישה למזון, תרופות, עבודה או תמיכה סוציאלית. חזון אנגליה כמדינת סעד נותר בגדר פנטזיה.

בספר חדש בשם ״מוגבל״ מאת פרנס ריאן, מוצגת התפיסה שקהילה זו צריכה להיות בעלת שליטה על חייה ויש לפעול למען שמיעת קולם בחברה.

לקריאה נוספת

גננים גנגסטרים

רון פינלי גדל דרום מרכז לוס אנג׳לס. הוא מגדיר את המקום כבית כלא של אוכל. כאשר רצה רון לרכוש עגבניה טריה שלא עברה אין ספור ריסוסים עלומים נאלץ להיכנס לרכבו ולסוע כמעט שעה.

Fighting Eviction, a Gardener Turns to Organic Industry Giants for Help -  The New York Times

רון הביט סביבו וראה איך בשכונה בה הוא גדל כמות הדיירים הסובלים מהשמנת יתר עולה בכל שנה בקצב מדאיג. בכל פינה נפתחים מרכזי דיאליזה לחולי סוכרת חדשים. אך למרות המצב המדאיג המזון היחיד הנמצא בקרבת מקום הוא מסעדות מזון מהיא כגון מקדונלדס.

בשנת 2010 החליט כי עליו לעשות משהו בדבר. מחוץ דלת ביתו, בין הכביש למדרכה נשכחה חלקת אדמה ברוחב של עשרות סנטימטרים לכל אורך הרחוב. אותה חלקת אדמה הנמצאת כמעט בכל רחוב בכל עיר. בשכונות העשירות יותר שותלת העירייה דקלים או פרחים חד עונתיים – בשכונה של רון האדמה חרבה.

על פי החוק העירוני כל דייר אחרי כל פיסת האדמה הנמצאת מול ביתו – אף על פי שהיא בבעלות העירייה. ״אם אני אחראי עליה, אז אטפל בה כראות עיני״ אמר רון ושתל שם ערוגת ירקות. העירייה לא איבדה אגע והוציאה צו האוסר על הגידולים.

אך רון פנה לעיתונות, הופיעה בתכניות טלויזיה והוביל לשינוי החוק – וסחף אחריו תנועה המונית בכל רחבי ארצות הברית והעולם כולו. בכל רחוב יכולים הדיירים לגדל את מזונם, מזון אורגני, בריא וטבעי. הרחובות נראים יפים יותר, התושבים שמחים יותר ובעיקר בריאים יותר.

How 'Gangster Gardener' Ron Finley Started a Food Revolution from His Front  Yard | PEOPLE.com

כאשר נשאל רון יום אחד אם אינו חושש שעוברים ושבים ילקחו מהמזון אותו הוא מגדל, ענה ללא היסוס ״זו הסיבה שאני מגדל אותו ברחוב! כדי שהעוברים ושבים ייקחו אותו! ויקחו את בריאותם בחזרה לידיהם״

קיום רון נותן הרצאות ברחבי העולם ומקדם פרוייקטים עירוניים בכל רחבי ארצות הברית.

לקריאה נוספת

לא לחשוב על כלום

סיפורנו מתחיל עם אדם שנעקץ יום אחד על ידי דבור. עקיצה זו גררה שרשרת תגובות שהשפיעו בצורה קשה על המוח. לאחר מכן כבר לא היה אותו אדם. במשך רוב יומו לא עשה דבר ולא הביע עניין בדבר או באדם. אך בקלות רבה ניתן היה לעורר אותו מהאפתיה שאפפה אותו – מספיק היה להציע לו עיתון, או להזמינו למשחק קלפים, לדוגמא. הוא יכול היה להגיב – אך לא יזם דבר.

מקרים רבים דומים מתועדים בהיסטוריה הרפואית. אדם שרחז במשך זמן רב במכסחת דשא אך לא נע עד שבנו הגיע ו״הציע לו״ לגזום את הדשא, או איש שכמעט קיבל כוויה ממים חמים באמבטיה אילו לא הציעו לו להנמיך את הטמפרטורה.

לתופעה ניתן שם, כדרכו של עולם – דפיציט של פעולה עצמית, AAD. חוקרים צרפתים מיקמו את התופעה לאזור מסויים במוח שנפגע. חולים בסינדרום מוסכלים לזוז ללא כל בעיה, אך מנועים מליזום תנועה בעצמם. הם תלויים לחלוטין מגירויים מהזולת. אך יש מצבים קשים יותר.

במקרים מסויימים הלוקים בסינדרום זה אף אינם מסוגלים לחשוב. המוח ריק לחלוטין, הם מעידים. הם מתקיימים ללא מחשבות או דימיונות לעתיד. המצב הזה הנטול כל מחשבה פנימית זר ואף בלתי אפשרי להכרה האנושית כפי שהיא מוכרת לנו היום. להיות בהכרה ללא תוכן.

לאחרונה התגלה כי טיפול תרופתי של דופמין מסוכל לעורר ואף לרפא מצבים אלו – לשמחתם של אלו הלוקים במחלה.

לקריאה נוספת

מי יאכל את כל הפלסטיק?

זיהום פלסטיק הוא בעיה הולכת וגדלה של כל הסביבה בה אנו חיים. 58 מיליון טון מיוצרים בשנה. כל הניסיונות שנעשו עד היום אינם מסוגלים להתמודד עם שורש הבעיה – הכמויות האדירות שמיוצרות בכל שניה. השנה הגיעו חדשות טובות סוף כל סוף – אנזים חדש התגלה המסוגל לפרק פלסטיק בקצב פי שישה מכל ניסיונות העבר.

האנזים הונדס על בסיס בקטריה אוכלת פלסטיק, ופרופסור ג׳ון מקגיהן מאוניברסיטת פורטסמות מאמין שעם פיתוח ושיתוף פעולה של התעשייה נוכל לעשות שימוש באנזים זה כבר בעוד שנתיים מהיום.

De)globalization of International Plastic Waste Trade: Stakes at Play and  Perspectives | IFRI - Institut français des relations internationales

בעיית הפלסטיק פוגעת בעולם כולו והזיהום רב ברמה שלא ניתן לתאר. מעולם לא היה יותר דחוף למצוא מענה לבעיה. האנזים הוא תרכובות של שני אנזימים שנתגלו בשנת 2016 במזבלה ביפן. לפני הפיתוח הפירוק ארך שישה שבועות, תהליך שהיום מתרחש בימים ספורים ללא צורך בחימום מקדים.

הצרפתים מפתחים אנזים מקביל, המסוגל לפרק בקצב מעורר השראה אבל עדיין זקוק לחימום של 70 מעלות צלזיוס בכדי לעבוד.

החוקרים מקווים שבעזרת שילוב עתידי עם אנזים המפרק כותנה ניתן יהיה להתמודד גם עם מחזור בדים מורכבים – זיהום עצום יומיומי שעד עתה לא קיבל מענה עקב המורכבות הכימית שבטיפול.

לקריאה נוספת