מגורים כזכות בסיסית

למעלה מחצי מיליון חסרי בית חיים בארצות הברית, ויותר ויותר אנשים מתווספים לרשימה איומה זו. בפינלנד יש פחות מ500 חסרי בית, מספר זעום מהאוכלוסיה – גם אם מתייחסים למחוסרי דיור בהגדרה הרחבה ביותר. בבירה הלסינקי אין ולו אדם אחד הישן ברחוב. בעשור האחרון מספר חסרי הבית במדינה ירד בלמעלה בארבעים אחוזים.

הגישה הפינית היא כי מגורים צריכים לבוא קודם. על פי התכנית שהושקה בשנת 2007 – אדם חסר בית מקבל מגורים מהמדינה ללא צורך בהוכחת מצב נפשי, הכנסה, או כל דבר אחר הנחוץ במדינות אחרות. לאחר המגורים מציעים תמיכה סוציאלית אך לא מחייבים אותה, והדייר מתחיל להשתתף במימון המגורים על פי יכולתו.

הגישה המקובלת בארצות הברית מעניקה תמיכה של מגורים לאחר שהאדם הוכיח שינוי כלשהיא בדרך חייו – דבר שקשה ביותר להשיג כל עוד הוא חסר בית ומתמודד עם מצוקת חיים יומיומית.

את הניסוי הראשון בגישה ״מגורים לפני הכל״ ביצעו בניו יורק בשנת 2003 עם הצלחה מסחררת. הניסוי הועתק למספר בירות באירופה – ופינלנד היתה לבסוף זו שאימצה את הגישה באופן רשמי. על פי הנתונים, גישה של מגורים קודם עולה למדינה הרבה פחות כסף מכל הגישות הקיימות היום. המחיר שארצות הברית מוציאה על כל חסרי הבית יקר משמעותית מאשר לספק לכל אחת ואחד מהם מגורים קבועים על פי גישה זו.

מדוע אם כן לא מיישמים שיטה זו בכל העולם? הסיבה היא בגישה למגורים כמוצר נוחות שיש לסחור בו לצורך רווח, ולא כדבר בסיסי שכל אדם זכאי לו מעצם היותו אדם. לכן יזמים משקיעים את כספם בבניית בתים לעשירים אשר פעמים רבות עומדים ריקים ולא לחסרי הכסף שהרווח הפוטנציאלי מהם מוגבל ביותר.

בנוסף הפחד של אדם להיות חסר בית ממריץ רבים לעבוד שעות נוספות במספר עבודות שאינן מסיבות כל סיפוק. יש אינטרס של הכלכלה הקפיטליסטית לשמר את האיום על סוגיית המגורים לרחף תמיד מעל ראשי האזרחים ובפרט מעוטי היכולת.

לקריאה נוספת

נשים רבות נהרגות בתאונות דרכים בגלל עיצוב לקוי

גברים גורמים למספר רב יותר של תאונות דרכים, אך נשים נפגעות יותר. הסיבה ברורה לכל מי שבתחום בטיחות כלי רכב – לחברות המייצרות מכוניות אין מניע חזק מספיק בכדי להשקיע בעיצוב כלי הרכב לטובת המין הנשי.

בתאונות דרכים רבות בהם מעורבים גברים ונשים, הגברים יוצאים פעמים רבות ללא כל פגיעה חמורה בעוד הנשים נפגעות קשה ורבות מתות כתוצאה מהפגיעה. הסטטיסטיקה הזו ידועה לממשלות וליצרניות הרכב מזה עשורים רבים.

כל כלי רכב המקבל אישור מטעם הרשות הלאומית לביטחון תעבורה – הרשות האמריקאית הראשית המבצעת ביקורת על כלי רכב – עובר ארבעה מבחנים שונים. המבחנים מגדירים את הסטנדרטים שכלי רכב חייבים לעמוד בהם בשביל להיחשב תקינים. על פי התקן מבחנים אלה מתבצעים עם נהג זכר – ללא כל דרישה לבצע בדיקה עם נהגת.

בדיקות בהן אישה ישובה לצד הנהג נעשות בעזרת בובת גבר מוקטנת אשר אינן מדמות את השינויים הפיזיולוגיים החיצוניים והפנימיים בין המינים. צפיפות העצם, מבנה השרירים, פיזיולוגיית האגן והחזה, ועוד. לדוגמא צוואר של אישה מורכב ממסת שריר פחותה בהרבה – כך שנשים בעלות 22 אחוז יותר להפגע מפגיעות ראש. התקן הנוכחי מיועד למנוע מראש הנהג להחבט בלוח השעונים במקרה של פגיעה ומצליח בלמעלה מ-70 אחוזים במשימה חשובה זו.
אך אותן חגורות בטיחות וכריות אוויר לא רק שאינן מגינות על נשים אלא פעמים רבות אך מסבות נזק. נשים רבות מסתובבות עם צלקות מחגורת בטיחות שחשבו שתציל את חייהן ולבסוף כמעט הרגה אותן.

בשנת 1980 חברות הרכב ידעו כל זאת והתחילו בפיתוח של בובה המדמה פגיעה בתאונות דרכים ממין נקבה. בשנת 1981 קוצץ התקציב ומאז לא נעשתה התקדמות בתחום. הבעיה אינה נמצאת רק מאחורי כסא הנהג. נשים לרוב נוהגות בכלי רכב קטנים מאשר אלה של גברים ועל כן במקרה תאונה תפגענה יותר. נשים הן גם הולכות רגל יותר מאשר גברים וגם במקרה זה סיכויי הפגיעה שלהן חמורים בהרבה.

המצב חמור יותר בארצות הברית מאשר בכל מדינה יצרנית רכב אחרת בעולם, ובימים אלה יש ניסיון מוגבר ליצור שינוי בתקנות האמריקאיות – אם השינוי לא יבוא לטובת הבטיחות אז אולי בשל האינטרס הכלכלי – יצוא הרכבים אל מעבר לים.

לקריאה נוספת

לשיר עם לוויתנים

מספר רב של מחקרים עוקב אחר מגוון רחב של צלילים המשמיעים יונקים אדירי מימדים אלה באוקיינוסים, וחושפים קשרים מפתיעים בין התנהגות בני האדם ובין הלוייתנים.

בסרטון אחד ניתן לראות חוקר גוחן מעבר למעקה הסירה ומנגן את אותם שלושה צלילים שוב ושוב במפוחית – וסנטימטרים ספורים ממנו לוויתן בלוגה מדבר בחזרה אליו, כמו בסרט של דיסני לשחרר את ווילי.

בשנים האחרונות צוותים רבים של מהנדסי צליל, מומחים לבינה מלאכותית וביולוגים ימיים מנסים להקשיב בחזרה לשירת הלוויתנים. מטרתם לנסות ולהבין ולו במעט את שפתם של חיות אלו, ולגלות האם השפה שלה יותר מורכבת ממה שאנו מסוגלים לתפוס.

על פי צוות דרווין מאוניסיטת נורמברג יש צורך בשעות רבות של הקלטות רק בשביל להתחיל לזהות דפוסים בשירת הלוויתנים, והרבה יותר מזה בשביל לקוות ולמצוא משמעות בצלילים. על פי הערכתם יעברו שנים רבות לפני שיגיעו לשלב זה אך זו התחלה חשובה. ההקלטה עצמה אינה דבר פשוט כלל. ראשית יש למצוא להקה באוקיינוסים אדירי המימדים, להכניס מכשירים טכנולוגים מתקדמים המסוגלים להקליט מתחת למים, ולהתמודד עם הבעיה שרוב זמנם יונקים אלה שומרים על השקט ואינם משמיעים צלילים כלל. הפיתרון של צוות דרווין – ליזום שיחה. צוללנים רבים מגיעים אל קרבת הלוויתנים ויוזמים שיחה בשביל להקליט את תגובתם – כאשר הם מגיעים הם מפטפטים ללא הפסקה, אומרים החוקרים.

במקרה אחד לוויתן תינוק ״סחב״ ציוד הקלטה יקר ערך אל המעמקים וסירב לשחרר אותו. עד אשר הגיעה אימו ונעמדה מולו בהשמיעה צלילים חזקים וברורים. התינוק החזיר את הציוד והאם ובנה לא דיברו משך מספר דקות.

בניגוד לשיח בין בני אדם, החוקרים זיהו עד כה שלוויתנים אינם זקוקים לדבר בתורות ושיחות רבות מתקיימות במקביל, אולי בדומה יותר לזימרה.
החוקרים סוברים כי מטרתם של צלילים רבים המופקים על-ידי הלוויתנים, היא ליצור טכנולוגיה דמויית ראדאר בכדי לראות את פני הקרקע ולאו דווקא בשביל השיחה עצמה.
ואולי מדובר בשפה באמת שונה לחלוטין ממה שאנו מסוגלים לתפוס, בדומה לאדם עיוור שאינו יודע מה פירוש המילה לראות.

לקריאה נוספת.

להחליף מיזוג אוויר ב…צבע לבן?

חוקרים באוניברסיטת פרדו הצליחו לייצר צבע לבן המחזיר 98.1 אחוז מקרינת השמש. מספיק לצבוע משטח בצבע כזה בשביל לשמור עליו קריר יותר מסביבתו ביותר משבע מעלות צלסיוס. הצבע יהיה זמין למכירה כבר בשנה או שנתיים הקרובות ויכול להיות גורם משמעותי במלחמה כנגד ההתחממות הגלובלית.

הצבע הלבן סופג פחות משני אחוזים מקרינת השמש בעוד שצבעי מדף אחרים סופגים עשר עד עשרים אחוזים מהקרינה. בצבעים הקיימים היום בשוק מתחממים כאשר השמש מאירה עליהם ישירות. צבע חדש זה למעשה מרחיק חום אינפרה-אדום מהמשטח ובעל מקבילה של 113 וואט קירור למטר מרובע. גג בית בשטח צנוע של 90 מטר רבוע הצבוע לחלוטין בצבע זהה, בעל יכולת קירור המקבילה ל10 קילווואט – יותר חזק מרוב המזגנים הקיימים היום בשוק.

ריקי שחם מציגה צבע לבן שיחליף את מיזוג האוויר.jpg

למעשה הצבע מתקרר מתחת לקרני השמש, והטמפרטורה נמוכה מזו הקיימת בחוץ – זוהי תוצאה מרעישה להשיג ללא כח אקטיבי חיצוני. המחקר ארך שבע שנים והחומר הסופי מורכב בעיקר מבאריום סולפאט, בתערובת מולקולרית בגדלים מגוונים.

מכשירי מיזוג אוויר מקררים את הבית על ידי הוצאת החום החוצה – ובכך מחממים את העיר כולה. הצבע הלבן החדש אינו משחרר את החום בתוך העיר אלא למעשה שולח את הקרניים בחזרה אל החלל ומחוץ לאטמוספירה ובכך פותר בעיה ולא רק מעביר אותה למקום אחר. הצבע עצמו אינו יקר לייצור – מרכיב חשוב בהפיכתו לפיתרון בר מימוש.

לקריאה נוספת

המשרד הפתוח מת

משרד הארכיטקטים קלייב ווילקינסון שעזר לקדם את רעיון המשרד הפתוח בחברות הענק כמו גוגל ומייקרוסופט – טוען כי עבר זמנו של ״החלל הפתוח״.
כעת לאחר שהמגיפה העולמית שינתה את תפיסת מרחב העבודה – מגיע ווילקינסון עם מבנה חדש לגמרי.

המשרד הפתוח מאופיין בחללים גדולים נטולי קירות, קולות המקלדות והדיבורים מכל עבר, והפיכת מקום העבודה לחלל דמוקרטי. כעת כאשר חברות רבות חושבות מחדש על תנאי העבודה, הן מתחילות מלזנוח את המרחב הפתוח – כדי לבנות רעיון המתאים לתקופה.

ערכת משרד ריקי שחם

כיצד ירגישו אנשים החוזרים למשרד לאחר עבודה מהבית במשך שנה, זו השאלה המרכזית המעסיקה רבים. משרד ווילקינסון בנו ערכה בת 12 חלקים המגדירה את המרכיבים הנחוצים במשרד החדש. הערכה כוללת חללים באופיינים על פי תפקודם, כמו פלאזה, קבלה, ספריה, שדרה, וכו.

אנו מאמינים שפתרון אחד שמתאים לכל אינו הדרך הנכונה, אומרים בווילקינסון. לדוגמא חלל הספריה לוקח השראה מהמשרד הפתוח אך בא לפתור את בעיית הרעש וההמולה. החלל הוא גדול, שיתופי, ללא שולחנות באופן אישי, כורסאות בפינה מאפשרות ריכוז ושולחנות גדולים באמצע לעבודה. בשאלונים לעובדים, רבים מהם בחרו במבנה זה על פני השולחן הפרטי, אנשים מחפשים שינוי, הם אומרים.

הפלאזה בא להיות מקום מפגש אמיתי לאחר שנה של שיחות זום מנוכרות. הוא מטבח וחדר אוכל. כמו המטבח הביתי – הוא המקום המרכזי לעורר אינטראקציה. זה החלל המרכזי החסר לאלו העובדים מהבית – וכנראה שהוא מה שיצליח להחזיר את העובדים למשרדים. זה מקום שבדרך להכין קפה אתה לפתע נתקל בקולגה, אירוע שלא יכול להתרחש בשיחת זום.

השדרה באה להפוך את המסדרון למקום מפגש, על ידי הכנסה של פינות ישיבה ועבודה בצדדים. כך שגם מעבר במשרד הופך לארוע שמזמין מפגשים לא צפויים.

הערכה משמשת את משרדי ווילקינסון בשיחות עם לקוחות, וגם אם לא כולם זקוקים לכל היחידות, היא מאפשרת להגיע להגדרת חלל שאמורה להיות מיטיבה עם העובדים ועם מקום העבודה גם יחד.

לקריאה נוספת

חליפה עתידנית לכבאים סיניים

חברה סינית החלה לשווק חליפה הידועה בשם ״שלד חיצוני״ כזו שנמצאת בשימוש נרחב בסרטי המדע בדיונים של העשור האחרון.
החליפה נמצאת בשימוש כבר על ידי כבאים בסין ומאפשרת להם לסחוב ללא כל מאמץ משקלים בסדר גודל של חמישים קילוגרם.

מעבר להרמת משקלים כבדים, יוכלו צוותי הכיבוי לנוע ביתר קלות בתנאים מורכבים כמו הרים ויערות. החליפה שוקלת כחמישה קילו ומאפשרת לחסוך כחמישים אחוז מהכח שמשתמשים בו כבאים במהלך יום עבודה במשימות כמו הליכה, טיפוס או נשיאת משאות כבדים.

החליפה באה כמענה לבקשת הממשלה עקב שרפות אדירות ביערות ברחבי היבשת. חליפה דומה מאותה החברה היתה בשימוש ניסיוני בכדי לצעוד בשלג כבד ולאסוף חלקי חלליות במונגוליה.

החברה גם מייצרת חליפות לאזורים הרריים שם החמצן הדל נותן גם למשקל קטן של משא להרגיש עצום.

לקריאה נוספת

להוסיף פרסומות לסרטים ישנים

פרסום בסרטים וסדרות הוא עסק רציני המגלגל מיליארדים רבים.
רחבת המשחק החדשה שנוצרה מאפשרת להכניס פרסומות גם לסרטים ישנים שירדו מהאקרנים לפני זמן רב.

בסצנה ידועה אנו רואים את סטיב מקווין בורח מחיילים נאציים בסרט מלחמה ישן. רגע לפני שהוא מזנק מעל גדר תיל הוא נעמד לצד אסם ישן עליו פרסומת לבירה. חובבי סרטים ישנים יזכרו אולי שלא הבחינו בפרסומת זו בעבר – וזאת כיוון שהפרסומת הודבקה על האסם רק השנה.

בסרט עם באסטר קיטון בשנת 1919 אנו רואים לראשונה פרסומות בקולנוע – שם מופיעים לוגואים של חברות נפט גדולות. עסקי הפרסום על המסך לא הפסיקו לצמוח מאז.

מפרסמים כבר מחליפים תגיות על בקבוקי שמפנייה למרבה במחיר, מחליפים שילטי נאון בערים גדולות, או בוחרים איזה משקה ישתה צ׳ארלי צ׳אפלין. ולאחר שנה יכולים למכור את אותה הסצנה למתחרה עם שלט או תווית חדשה. הפרסומות יכולות להיות שונות לפי קהלי יעד – כך שלמעשה כל אחד יצפה בסרט קצת אחר: בגרסא לחובב יין ג׳ורג׳ קלוני עשוי לשתות בציר בורדו משובח, ובגרסא לקהל יעד אחר, קלוני ישתה מי מעיינות משוויץ.

חברת מיריאד הבריטית עסקה באפקטים קולנועיים לפני שפנתה לעסקי השיווק. הם פיתחו טכנולוגיה המסוגלת להבין את עומק הצילום, הזווית, התנועה, הבד – ובכך להשחיל דימויים מבלי שהעין האנושית תבחין שהם לא היו שם מלכתחילה.

הפתח החדש שנוצר לרווחים הוא אדיר. כרגע החברה פונה למוזיקאיים המעוניינים להכניס מוצרים לפרסום לקליפים הישנים שלהם ששודרו כבר לפני שנים רבות.

ריקי שחם מציגה פרסומות בסרטים
הסרט כפי שצולם במקור
ריקי שחם מציגה פרסומות בסרטים
פרסומת לקוקה קולה הוכנסה בפינה הימנית העליונה

לקריאה נוספת

מכשירי הכושר הראשונים בעולם

ריקי שחם מציגה מכשירי כושר

ד״ר גוסטאב זנדר היה הראשון להשתמש במכשירים מכניים בשביל אימון רפואי בצורה מסחרית. זנדר ייסד את העסק שלו בסטוקהולם בשנת 1857, הוא עיצב כמאה מכונות שונות וזכה להצלחה רבה באירופה של התקופה כמו גם באמריקה.

המצאתו המרכזית היתה השימוש במערכת של מנופים וגלגלות המשתמשות במשקולות בכדי לייצר התנגדות לתנועה. מנוף נפרד נבנה לכל קבוצת שרירים שיש לאמן. ככל שהמשקולת הורחקה מהמנוף ההתנגדות גדלה והאימון קשה יותר.

זה היה מהפכני כיוון שכל מכונה יכולה היתה להיות מותאמת לכושר האישי של כל אחד ואחת. מכונות אלו אפשרו תרגול גם לבעלי שיתוקים שונים או חולשה קיצונית, ובעזרת תרגול זה הצליחו למנוע מהשרירים הבריאים בגופם להתנוון גם כן.

חלק מהמכונות אף הגיעו עם יחידה למסאז׳. הצצה חפוזה במכונות של זנדר מגלה שחדרי הכושר של היום לא השתנו בהרבה.

ריקי שחם מציגה מכשירי כושר
ריקי שחם מציגה מכשירי כושר

לקריאה נוספת

עיר הנמלים

נמלים מתגוררות רוב חייהן מתחת לפני הקרקע. למרות שאנו לרוב נתקלים בחור קטנטן באדמה דרכו הן נכנסות ויוצאות – המבנים המורכבים המסתתרים מאחורי פתח קטן זה הם בלתי נתפסים.
ערים ענפות המורכבות ממערכת כבישים מהירים ושבילים צדדיים, חללים ענקיים וחדרים קטנים, גינות תת קרקעיות ובתי גידול לפטריות, כולם מחוברים בצורה יעילה ומתוכננת להפליא.

קבוצה של מדענים מצאה פתח של קן נמלים נטוש בשדה בברזיל. העיר התת קרקעית הגיעה לעומק של שמונה מטרים על פני שטח של חמישים מטר רבוע. החוקרים היו הממומים מהמורכבות ומהגודל העצום של המבנה והשוו אותו לפרויקט הנדסי שווה גודל ביחסו לחומה הגדולה של סין.

כל הנמלים שלקחו חלק בבניית המבנה העצום פעלו תחת שרשרת היררכית ברורה ומוגדרת. חלקן בנו את העיר, חלקן הביאו צמחייה, המבוגרות יותר טיפלו בפינוי פסולת, הגדולות היו אחראיות על הגנה מפני פולשים.

Detail: The tunnels, filled in by concrete, are dusted off to show its complexity
Sophisticated: Scientists reveal concrete casts of the circular chambers and roads connecting them

החוקרים מעולם לא חזו בקן נמלים בגודל דומה לזה בעבר. בניסיונם לפענח מה הסיבה לכך שהמבנה העצום ננטש – הם לא הצליחו להעלות דבר.

לקריאה נוספת

ממשלת סין סגרה בית בושת של בובות מין

הממשלה סגרה את בית הבושת ללא הסבר, על פי טענת הבעלים. על פי בעל הבית הסיני, הוא פתח את בית הבושת הראשון במדינה המבוסס על בובות מין בלבד בעיר הדרומית שנזן.

לי-בו פתח שני בתי-בושת כאלו בעיר – שנאטמו על ידי שוטרי העירייה. המוסדות היו מקום פופולרי דווקא על ידי הזרים שעבדו בעיר. המחיר היה 28 דולר בשביל שעה עם בובה. מהמשטרה לא ניתנה כל תגובה.

בית הבושת הראשון נפתח בשנת 2018 במחוז לונגהאו, מקום מושבם של מספר חברות טכנולוגיות בין-לאומיות. לטענתו הוא זיהה הזדמנות עסקית כאשר הבין כי 120,000 עובדים במקום.

First sex doll brothel opens in France as hundreds of Parisians flock to  club offering four different dolls - World News - Mirror Online

למרות שהרעיון של בית-בושת המבוסס על בובות מין אינו חדש – הוא צבר תאוצה משמעותית מאז התפרצות מגפת הקורונה. בערים גדולות כמו שנחאי, בייג׳ינג וצ׳נגדו יש עשרות מוסדות כאלו עם לקוחות קבועים, רבים מהם מתחת לגיל 18.

סגירת בתי-הבושת עוררה סערה ציבורית עם כמאה ארבעים מיליון תגובות ברשתות החברתיות שרצו להביע את עמדתם בנושא. ״כל עוד בעיית ההיגיינה פתורה, אני לא רואה בעיה לקיים מקום כזה, לאלה שאינם מסוגלים להיות במערכת יחסים״ אומר משתמש אחד שמייצג קולות רבים.

לי-בו עצמו מספר על לקוחות רבים שמתקשרים ושואלים ״האם לשחק עם בובת לא חוקי יותר בסין?״. נכון לעכשיו אין תשובה ברורה.

לקריאה נוספת