להחליף מיזוג אוויר ב…צבע לבן?

חוקרים באוניברסיטת פרדו הצליחו לייצר צבע לבן המחזיר 98.1 אחוז מקרינת השמש. מספיק לצבוע משטח בצבע כזה בשביל לשמור עליו קריר יותר מסביבתו ביותר משבע מעלות צלסיוס. הצבע יהיה זמין למכירה כבר בשנה או שנתיים הקרובות ויכול להיות גורם משמעותי במלחמה כנגד ההתחממות הגלובלית.

הצבע הלבן סופג פחות משני אחוזים מקרינת השמש בעוד שצבעי מדף אחרים סופגים עשר עד עשרים אחוזים מהקרינה. בצבעים הקיימים היום בשוק מתחממים כאשר השמש מאירה עליהם ישירות. צבע חדש זה למעשה מרחיק חום אינפרה-אדום מהמשטח ובעל מקבילה של 113 וואט קירור למטר מרובע. גג בית בשטח צנוע של 90 מטר רבוע הצבוע לחלוטין בצבע זהה, בעל יכולת קירור המקבילה ל10 קילווואט – יותר חזק מרוב המזגנים הקיימים היום בשוק.

ריקי שחם מציגה צבע לבן שיחליף את מיזוג האוויר.jpg

למעשה הצבע מתקרר מתחת לקרני השמש, והטמפרטורה נמוכה מזו הקיימת בחוץ – זוהי תוצאה מרעישה להשיג ללא כח אקטיבי חיצוני. המחקר ארך שבע שנים והחומר הסופי מורכב בעיקר מבאריום סולפאט, בתערובת מולקולרית בגדלים מגוונים.

מכשירי מיזוג אוויר מקררים את הבית על ידי הוצאת החום החוצה – ובכך מחממים את העיר כולה. הצבע הלבן החדש אינו משחרר את החום בתוך העיר אלא למעשה שולח את הקרניים בחזרה אל החלל ומחוץ לאטמוספירה ובכך פותר בעיה ולא רק מעביר אותה למקום אחר. הצבע עצמו אינו יקר לייצור – מרכיב חשוב בהפיכתו לפיתרון בר מימוש.

לקריאה נוספת

המשרד הפתוח מת

משרד הארכיטקטים קלייב ווילקינסון שעזר לקדם את רעיון המשרד הפתוח בחברות הענק כמו גוגל ומייקרוסופט – טוען כי עבר זמנו של ״החלל הפתוח״.
כעת לאחר שהמגיפה העולמית שינתה את תפיסת מרחב העבודה – מגיע ווילקינסון עם מבנה חדש לגמרי.

המשרד הפתוח מאופיין בחללים גדולים נטולי קירות, קולות המקלדות והדיבורים מכל עבר, והפיכת מקום העבודה לחלל דמוקרטי. כעת כאשר חברות רבות חושבות מחדש על תנאי העבודה, הן מתחילות מלזנוח את המרחב הפתוח – כדי לבנות רעיון המתאים לתקופה.

ערכת משרד ריקי שחם

כיצד ירגישו אנשים החוזרים למשרד לאחר עבודה מהבית במשך שנה, זו השאלה המרכזית המעסיקה רבים. משרד ווילקינסון בנו ערכה בת 12 חלקים המגדירה את המרכיבים הנחוצים במשרד החדש. הערכה כוללת חללים באופיינים על פי תפקודם, כמו פלאזה, קבלה, ספריה, שדרה, וכו.

אנו מאמינים שפתרון אחד שמתאים לכל אינו הדרך הנכונה, אומרים בווילקינסון. לדוגמא חלל הספריה לוקח השראה מהמשרד הפתוח אך בא לפתור את בעיית הרעש וההמולה. החלל הוא גדול, שיתופי, ללא שולחנות באופן אישי, כורסאות בפינה מאפשרות ריכוז ושולחנות גדולים באמצע לעבודה. בשאלונים לעובדים, רבים מהם בחרו במבנה זה על פני השולחן הפרטי, אנשים מחפשים שינוי, הם אומרים.

הפלאזה בא להיות מקום מפגש אמיתי לאחר שנה של שיחות זום מנוכרות. הוא מטבח וחדר אוכל. כמו המטבח הביתי – הוא המקום המרכזי לעורר אינטראקציה. זה החלל המרכזי החסר לאלו העובדים מהבית – וכנראה שהוא מה שיצליח להחזיר את העובדים למשרדים. זה מקום שבדרך להכין קפה אתה לפתע נתקל בקולגה, אירוע שלא יכול להתרחש בשיחת זום.

השדרה באה להפוך את המסדרון למקום מפגש, על ידי הכנסה של פינות ישיבה ועבודה בצדדים. כך שגם מעבר במשרד הופך לארוע שמזמין מפגשים לא צפויים.

הערכה משמשת את משרדי ווילקינסון בשיחות עם לקוחות, וגם אם לא כולם זקוקים לכל היחידות, היא מאפשרת להגיע להגדרת חלל שאמורה להיות מיטיבה עם העובדים ועם מקום העבודה גם יחד.

לקריאה נוספת

חליפה עתידנית לכבאים סיניים

חברה סינית החלה לשווק חליפה הידועה בשם ״שלד חיצוני״ כזו שנמצאת בשימוש נרחב בסרטי המדע בדיונים של העשור האחרון.
החליפה נמצאת בשימוש כבר על ידי כבאים בסין ומאפשרת להם לסחוב ללא כל מאמץ משקלים בסדר גודל של חמישים קילוגרם.

מעבר להרמת משקלים כבדים, יוכלו צוותי הכיבוי לנוע ביתר קלות בתנאים מורכבים כמו הרים ויערות. החליפה שוקלת כחמישה קילו ומאפשרת לחסוך כחמישים אחוז מהכח שמשתמשים בו כבאים במהלך יום עבודה במשימות כמו הליכה, טיפוס או נשיאת משאות כבדים.

החליפה באה כמענה לבקשת הממשלה עקב שרפות אדירות ביערות ברחבי היבשת. חליפה דומה מאותה החברה היתה בשימוש ניסיוני בכדי לצעוד בשלג כבד ולאסוף חלקי חלליות במונגוליה.

החברה גם מייצרת חליפות לאזורים הרריים שם החמצן הדל נותן גם למשקל קטן של משא להרגיש עצום.

לקריאה נוספת

להוסיף פרסומות לסרטים ישנים

פרסום בסרטים וסדרות הוא עסק רציני המגלגל מיליארדים רבים.
רחבת המשחק החדשה שנוצרה מאפשרת להכניס פרסומות גם לסרטים ישנים שירדו מהאקרנים לפני זמן רב.

בסצנה ידועה אנו רואים את סטיב מקווין בורח מחיילים נאציים בסרט מלחמה ישן. רגע לפני שהוא מזנק מעל גדר תיל הוא נעמד לצד אסם ישן עליו פרסומת לבירה. חובבי סרטים ישנים יזכרו אולי שלא הבחינו בפרסומת זו בעבר – וזאת כיוון שהפרסומת הודבקה על האסם רק השנה.

בסרט עם באסטר קיטון בשנת 1919 אנו רואים לראשונה פרסומות בקולנוע – שם מופיעים לוגואים של חברות נפט גדולות. עסקי הפרסום על המסך לא הפסיקו לצמוח מאז.

מפרסמים כבר מחליפים תגיות על בקבוקי שמפנייה למרבה במחיר, מחליפים שילטי נאון בערים גדולות, או בוחרים איזה משקה ישתה צ׳ארלי צ׳אפלין. ולאחר שנה יכולים למכור את אותה הסצנה למתחרה עם שלט או תווית חדשה. הפרסומות יכולות להיות שונות לפי קהלי יעד – כך שלמעשה כל אחד יצפה בסרט קצת אחר: בגרסא לחובב יין ג׳ורג׳ קלוני עשוי לשתות בציר בורדו משובח, ובגרסא לקהל יעד אחר, קלוני ישתה מי מעיינות משוויץ.

חברת מיריאד הבריטית עסקה באפקטים קולנועיים לפני שפנתה לעסקי השיווק. הם פיתחו טכנולוגיה המסוגלת להבין את עומק הצילום, הזווית, התנועה, הבד – ובכך להשחיל דימויים מבלי שהעין האנושית תבחין שהם לא היו שם מלכתחילה.

הפתח החדש שנוצר לרווחים הוא אדיר. כרגע החברה פונה למוזיקאיים המעוניינים להכניס מוצרים לפרסום לקליפים הישנים שלהם ששודרו כבר לפני שנים רבות.

ריקי שחם מציגה פרסומות בסרטים
הסרט כפי שצולם במקור
ריקי שחם מציגה פרסומות בסרטים
פרסומת לקוקה קולה הוכנסה בפינה הימנית העליונה

לקריאה נוספת

מכשירי הכושר הראשונים בעולם

ריקי שחם מציגה מכשירי כושר

ד״ר גוסטאב זנדר היה הראשון להשתמש במכשירים מכניים בשביל אימון רפואי בצורה מסחרית. זנדר ייסד את העסק שלו בסטוקהולם בשנת 1857, הוא עיצב כמאה מכונות שונות וזכה להצלחה רבה באירופה של התקופה כמו גם באמריקה.

המצאתו המרכזית היתה השימוש במערכת של מנופים וגלגלות המשתמשות במשקולות בכדי לייצר התנגדות לתנועה. מנוף נפרד נבנה לכל קבוצת שרירים שיש לאמן. ככל שהמשקולת הורחקה מהמנוף ההתנגדות גדלה והאימון קשה יותר.

זה היה מהפכני כיוון שכל מכונה יכולה היתה להיות מותאמת לכושר האישי של כל אחד ואחת. מכונות אלו אפשרו תרגול גם לבעלי שיתוקים שונים או חולשה קיצונית, ובעזרת תרגול זה הצליחו למנוע מהשרירים הבריאים בגופם להתנוון גם כן.

חלק מהמכונות אף הגיעו עם יחידה למסאז׳. הצצה חפוזה במכונות של זנדר מגלה שחדרי הכושר של היום לא השתנו בהרבה.

ריקי שחם מציגה מכשירי כושר
ריקי שחם מציגה מכשירי כושר

לקריאה נוספת

עיר הנמלים

נמלים מתגוררות רוב חייהן מתחת לפני הקרקע. למרות שאנו לרוב נתקלים בחור קטנטן באדמה דרכו הן נכנסות ויוצאות – המבנים המורכבים המסתתרים מאחורי פתח קטן זה הם בלתי נתפסים.
ערים ענפות המורכבות ממערכת כבישים מהירים ושבילים צדדיים, חללים ענקיים וחדרים קטנים, גינות תת קרקעיות ובתי גידול לפטריות, כולם מחוברים בצורה יעילה ומתוכננת להפליא.

קבוצה של מדענים מצאה פתח של קן נמלים נטוש בשדה בברזיל. העיר התת קרקעית הגיעה לעומק של שמונה מטרים על פני שטח של חמישים מטר רבוע. החוקרים היו הממומים מהמורכבות ומהגודל העצום של המבנה והשוו אותו לפרויקט הנדסי שווה גודל ביחסו לחומה הגדולה של סין.

כל הנמלים שלקחו חלק בבניית המבנה העצום פעלו תחת שרשרת היררכית ברורה ומוגדרת. חלקן בנו את העיר, חלקן הביאו צמחייה, המבוגרות יותר טיפלו בפינוי פסולת, הגדולות היו אחראיות על הגנה מפני פולשים.

Detail: The tunnels, filled in by concrete, are dusted off to show its complexity
Sophisticated: Scientists reveal concrete casts of the circular chambers and roads connecting them

החוקרים מעולם לא חזו בקן נמלים בגודל דומה לזה בעבר. בניסיונם לפענח מה הסיבה לכך שהמבנה העצום ננטש – הם לא הצליחו להעלות דבר.

לקריאה נוספת

ממשלת סין סגרה בית בושת של בובות מין

הממשלה סגרה את בית הבושת ללא הסבר, על פי טענת הבעלים. על פי בעל הבית הסיני, הוא פתח את בית הבושת הראשון במדינה המבוסס על בובות מין בלבד בעיר הדרומית שנזן.

לי-בו פתח שני בתי-בושת כאלו בעיר – שנאטמו על ידי שוטרי העירייה. המוסדות היו מקום פופולרי דווקא על ידי הזרים שעבדו בעיר. המחיר היה 28 דולר בשביל שעה עם בובה. מהמשטרה לא ניתנה כל תגובה.

בית הבושת הראשון נפתח בשנת 2018 במחוז לונגהאו, מקום מושבם של מספר חברות טכנולוגיות בין-לאומיות. לטענתו הוא זיהה הזדמנות עסקית כאשר הבין כי 120,000 עובדים במקום.

First sex doll brothel opens in France as hundreds of Parisians flock to  club offering four different dolls - World News - Mirror Online

למרות שהרעיון של בית-בושת המבוסס על בובות מין אינו חדש – הוא צבר תאוצה משמעותית מאז התפרצות מגפת הקורונה. בערים גדולות כמו שנחאי, בייג׳ינג וצ׳נגדו יש עשרות מוסדות כאלו עם לקוחות קבועים, רבים מהם מתחת לגיל 18.

סגירת בתי-הבושת עוררה סערה ציבורית עם כמאה ארבעים מיליון תגובות ברשתות החברתיות שרצו להביע את עמדתם בנושא. ״כל עוד בעיית ההיגיינה פתורה, אני לא רואה בעיה לקיים מקום כזה, לאלה שאינם מסוגלים להיות במערכת יחסים״ אומר משתמש אחד שמייצג קולות רבים.

לי-בו עצמו מספר על לקוחות רבים שמתקשרים ושואלים ״האם לשחק עם בובת לא חוקי יותר בסין?״. נכון לעכשיו אין תשובה ברורה.

לקריאה נוספת

אנשים מתייחסים בסקסיסטיות – גם כלפי רובוטים ״נשיים״

חוקרים מצאו כי רובוטים ממין נקבה נתפסים כאנושיים, חמים, ואמינים יותר מרובוטים זכריים. בחמישה מחקרים נפרדים עם יותר משלושת אלפים משתתפים נמצא כי רובוטים נשיים מועדפים על רובוטים גבריים.

המוצרים העיקריים שנבחנו הם הבינה המלאכותית אלקסה מבית אמאזון, והבינה של גוגל. הטענה היא כמוצרים אלו מקדמים את התפיסה שנשים הן ״כלים״ פשוטים שנועדו לממש את משאלת הבעלים. אדם שרגיל לבקש מבינה מלאכותית ״נשית״ לענות לו על כל צרכיו מתרגל את התפיסה שנשים הן כנועות לרצונותיו ונועדו לממש את צרכיו.

ריקי שחם

הצוות מאחורי המחקר טוען שיש מספר דרכים לשפר את המצב. בתור התחלה יצרניות הטכנולוגיה יכולות לבנות רובוטים ללא מגדר מוגדר, גם אם יצירת כאלו רובוטים יצריכו השקעה לא מבוטלת בכדי שהם יתפסו כאנושיים. כיוון נוסף הוא לאזן את השימוש במגדרים השונים, כלומר שמספר הרובוטים הגברים יהיה זהה לנשים.

ככל שטכנולוגיה ״חכמה״ תופסת יותר ויותר נתח שוק – מכשירים מדברים יהפכו ליותר ויותר נפוצים.

לקריאה נוספת

מדוע חיות הים שוחות במעגלים?

צבי ים, כרישים, פינגווינים, כולם שוחים במעגלים מסתוריים. התגלית המוזרה צצה לראשונה במחקרה של הביולוגית הימית טומוקו נאראזרקי מאוניברסיטת קיוטו.
טומוקו ניסתה להבין כיצד חיות אלו מוצאות את דרכן בים הרחב. ביחד עם צוותה הזיזו החוקרים להקה של צבים ירוקים לאיזור אחר באוקיינוס בכדי לראות כיצד הם מתמודדים עם השינוי.

התגלית היתה לא צפויה – הצבים החלו לשחות במעגלים ללא סיבה נראית לעין. ״לא האמנתי לתוצאות הג׳-פי-אס״ כאשר הגיעו לראשונה. הנתונים נראו כאילו הלהקה כולה היתה כמכונה. לאחר הצלבה עם מחקרים נוספים הסתבר שתנועה מעגלית זו אינה מאפיינת רק את הצבים.

כיוון שהתנועה בקו ישר נתפסת ליעילה יותר בכדי להגיע מנקודה אחת לשניה, ביקשה טומוקו להתחקות אחר הסיבה לתופעה המסתורית.
עד לא מזמן ניתן היה לעקוב רק אחרי תנועה במרחב דו-מימד של יצורי הים עקב מגבלה טכנולוגית של חדירת גלי הרדיו את עומק המים. אך התנועה של יצורים אלו היא מטבעה תלת מימדית, ובכדי להבין תופעות התנהגות יש צורך להשיג מידע על העומק.
התמונה שהתגלתה היתה מורכבת בהרבה. פעמים רבות התנועה שנצפתה כמעגלית למעשה היוותה צניחה ספירלית לעומק בדומה לעלה הנושר מעץ.

לאחר ששללו סיבות ידועת לתנועה זו כמו חיזור או ציד – העלתה טומוקו השערה שתנועה זו נועדה בכדי ללקט מידע גאוגרפי – וייתכן שהיא קשורה בשדה המגנטי של כדור הארץ עצמו. מידע מעניין הוא כי צוללות מבצעות את אותה התנועה בדיוק כי ״לצלם״ את הקרקעית ממספר כיוונים שונים ועל ידי כך לסנן רעשים הקיימים בכיוון אחד בלבד.

התקווה היא כי על ידי הבנה עמוקה יותר של תנועת חיות הים, נדע טוב יותר איזו התערבות אנושית עלולה לסכן את יכולות הניווט שלהם ולפגוע באוכלוסיה שנפגעה רבות עד כה.

לקריאה נוספת

בני אדם חששו מחיסונים מאז ומעולם

מאז שהומצא החיסון הראשון בעולם, חששו בני-האדם הן מהחיסון והן מאלו שנתנו את הזריקות. החיסון הראשון המתועד בספרות הרפואית היה בשנת 1720 וניתן לאבעבועות.
העיתונות של התקופה כינתה אותו כדבר לא אתי ונוגד את רצון האל. פצצה הושלכה אל ביתו של כומר שניסה לעודד את השימוש בחיסון. זה לא מנע את הקמפיין.

חיסון מוצלח יותר לאבעבועות יוצר מפרות בסוף המאה השמונה-עשרה. קריקטורה שהתפרסמה באותה התקופה הציגה מחוסנים שהצמיחו פה, עיניים, אוזניים וזנב של פרה בעקבות החיסון. עד היום משייכים לאותה קריקטורה את הרעיון שחיסונים מייצרים בעיות כמו אוטיזם, סוכרת, או בעיות פוריות שמדובר בהם גם היום עם חיסוני הקורונה.

השאלה האם ניתן להכריח אנשים להתחסן ומה הגבול של חופש הפרט על גופו רלוונטית היום לא פחות מתמיד. אחד הגורמים העיקריים שמעוררים ספק הוא כי חיסון זה דבר שניתן לאדם שלצורך העניין הוא בריא.

The Cow Pock, 1802

מכל המחלות שטופלו בעזרת חיסונים בהיסטוריה הרפואית – אבעבועות היא המחלה היחידה שכמעט ונכחדה מעל הפלנטה. ברשימה המכובדת נמצאות עוד 14 מחלות שמתקרבות להכחדה הודות לחיסונים ייעודיים.

המחלות שקיבלו השקעה מרובה ביותר במציאת חיסונים הן דווקא אלו של הצאן והבקר – כיוון שהן איימו ישירות על המזון של אוכלוסיות רבות בעולם. לואי פסטר הצרפתי פיתח חיסונים מוצלחים בשנת 1870 לתרנגולות כנגד כולרה. לאחר מכן המשיך עם חיסונים לכבשים, עיזים ופרות בשנת 1881 כנגד אנתרקס. בשנת 1921 פיתח חיסון ראשון לבני אדם כנגד כלבת – שהצריך זריקה בכל יום במשך שלושה שבועות.

כאשר ניסתה האנושות לפתח חיסון למגפת השפעת העולמית של שנת 1918 – הם הניחו שהבקטריה שנמצאה בריאות של החולים היא הגורם לתחלואה – ולא הוירוס עצמו אותו לא זיהו. לכן החיסונים התגלו כלא יעילים. רק בשנת 1930 נוצר החיסון הראשון שאושר לא לפני 1945. תקופה של כמעט עשרים שנה – בהשוואה לתשעה חודשים שלקח פיתוח חיסון לקורונה עצמה. בפעם האחרונה שניתן חיסון בהיקף עולמי היה למגפת הפוליו של שנות החמישים. ביום שהחיסון הוגדר כבטוח החלו לתת אותו בכמויות אדירות.

I am vaccinated button

בסופו של דבר כדי שחיסון יהיה יעיל יש להשתמש בו. הקהילה השחורה בארצות הברית פעמים רבות הטילה ספק בחיסונים – ובצדק. הם נדרשו לקחת חיסונים בשביל להגן על כלל אוכלוסית המדינה – אך כאשר הם חלו, היו הם אלו האחרונים לקבל טיפול רפואי.

מגפת הפוליו עוררה אחווה הדדית בקרב האוכלוסיה. בקרב היסטוריונים של הרפואה יש הסכמה כי מגפת הקורונה מעוררת דווקא פילוג – דבר שאינו מועיל בפתרון מהיר לבעיה.

לקריאה נוספת