הוירוס שהזיז את כדור הארץ

מגפת הקורונה יצרה כאוס בחיי כולנו כמו גם בכלכלות מדינות העולם. אך ייתכן שהמאמצים להגביל את התנועה של בני האדם גורמים גם לכדור הארץ עצמו לנוע מעט פחות. גאולוגים המנתרים את הרעש הססמי מדווחים על ירידה משמעותית באותו זמזום המאפיין את החיכוך של הלוחות הטקטוניים. ייתכן וזה תוצר של תחבורה אנושית שהפסיקה כמעט לחלוטין. רעש הרקע של בני האדם שהפסיק גם מאפשר לחיישנים לשמוע קולות עדינים יותר שבעבר לא היה ניתן לקלוט.

View down a road, featuring tram lines, with a tall building at the end.
אין תנועה בעיר בריסל

ירידה כה חדה ברעש הרקע קיימת רק סביב חג המולד. בדיוק כמו שרעידות אדמה מזיזות את קליפת כדור הארץ – כך גם כלי הרכב והמפעלים הרבים הפועלים בימים כסדרם. ההשפעה המצטברת של כולם סביב הכדור משמעותית ביותר. היום חיישן הנמצא על הקרקע שומע את אותם רחשים שקלט חיישן הקבור כ100 מטר מתחת לאדמה לפני חודשים ספורים.

השינויים באיכות ההקלטות של קולות כדור הארץ מעוררים תגובות נלהבות בקרב ססמולוגים ברחבי העולם, מבלגיה ועד קליפורניה, וכולם מנסים לנצל את חלון ההזדמנויות הזה בצורה הטובה ביותר.

לקריאה נוספת

איך להציל חיים בעיתות מגפה

הדרך הטובה ביותר להמנע מהדבקות בקורונה ולהפיץ את הוירוס לסובבים אותנו היא על ידי שמירת ניקיון הידיים. אדם נוגע באפו, עיניו, בפה ובפנים עשרות פעם ביום ומספר פעמים בכל שעה. לרוב איננו מבחינים שאנו עושים זאת. זו הדרך המרכזית דרכה חודרים הוירוסים אל תוך גופנו.

דרך נוספת היא לאחוז את המזון עם ידיים שלא נרחצו טרם הארוחה. בקטריות שונות נאספות על מעקים, ריהוט, ידיות דלת וכו. מגשים בבידוק הביטחוני בשדות התעופה נחשבים לאחד המרבצים המסוכנים שישנם בעולם.

Defeat Coronavirus By Washing Your Hands To These Movie Songs

שטיפת ידיים עם סבון נקי תחת מים זורמים היא לרוב כל מה שצריך. אך מה אם עשינו זאת לא בדרך הנכונה בכל חיינו? הסרטון הבא ממחיש את הדרך הנכונה על ידי מעבר על כמה נושאים בסיסיים כמו מדוע פעולה זו הכרחית, מתי יש לשטוף, האם לא מספיק איך שאנו רגילים ליטול ידיים מילדות, ועוד.

לקריאה נוספת

איך העולם המודרני לא מצליח לייצר עם מסכות שעולות שני שקלים?

כיצד ייתכן שהמעצמה הגדולה בעולם אינה מצליחה לייצר מספיק מסכות מצילות חיים לצוותי הרפואה? כמה זמן ייקח לצאת מהמצב המביך אליו נקלענו?

היה טוב אם היו לנו ערכות בדיקה בזמן, כמו למדינת דרום קוריאה, או מכונות הנשמה שמחסורן גרם לקטסטרופה באיטליה. אך מסכות שימנעו את הדבקותם של צוותי הרפואה שקלות לייצור ומחירן זול – איך ייתכן שעקב מחסורן אנשים מתים באלפיהם ?

נראה שהבעיה נעוצה בשוק המסחרי השבור. המשיכה לייצור זול בסין וחוסר תכנון אסטרטגי מביא למחיר הכבד אותו כולנו משלמים כיום. עד עתה נמנע הנשיא דונדלד טרמפ מלתת למפעלים הנחיה לייצור מסכות חדשות. חברות פרטיות רבות תורמות מיליונים מכספם בכדי להגביר את הייצור.

על פי ההערכות רק לארצות הברית יידרשו כשלושה וחצי מיליארד מסכות בכדי להתמודד רק עם המשבר הנוכחי, וכיידרשו חודשים רבים לייצור כמות כזו. חברות רבות כמו חברת המכוניות של אלון מאסק וחברות של טי-שירטס מנסים להמיר את הייצור במפעלם אך הדרישה רבה מהיכולת.

בציפייה למגפה כלל עולמית הורה הנשיא בוש בשנת 2005 על ייצור של מאות מיליוני מסכות לשעת חרום – אך הן נוצלו במגפה של שנת 2009 ואיש לא טרח לחדש את המלאי. כיום יש בנמצא רק אחוז אחד מכמות המסכות הנדרשת.

סין מייצרת כ80 אחוזים מהמסכות בעולם. שאר הייצור נעשה ברובו במדינות אסיה. עם פרוץ המשבר בסין הורתה המדינה על איסור הייצוא של ציוד מגן הכרחי וארצות הברית ושאר העולם נותרו במחסור חמור.

כנראה שלקראת המשבר הבא מחסור במסכות לא יהיה. אך אם הזנחנו מצרך כל כך בסיסי וצפוי, מה עוד איננו לוקחים בחשבון עד אשר זה יכה בנו בפרצוף?

לקריאה נוספת

קורונה על קצה המזלג

קורזגסגט – או בתרגום חופשי ״בקליפת האגוז״ הוא ערוץ יוטיוב ומשרד עיצוב שמקורו במינכן. התמחות שפירסמה אותם בעולם היא סרטוני הדרכה עם אופי ייחודי בנושאים אותם הם בוחרים בקפידה וממונים על ידי קהל מעריצים. הנושאים הרבים נוגעים למדע, חלל, טכנולוגיה, ביולוגיה, היסטוריה ופילוסופיה. הסיפורים תמיד מוגשים עם הומור שחשוב לא פחות מהעובדות עצמן.

הצוות מוציא סרטון חדש בממוצע פעם בחודש, ונמנעים מנגיעה בנושאים אקטואליים. אולם לאור הדרישה העצומה למידע אמין והסבר על מגפת הקורונה המתפשטת סביב כל העולם – נרתמו כולם לעבוד מסביב לשעון בכדי להוציא סרטון הסבר על הוירוס, המגפה, ההדבקה, והמניעה.

בהתאם לרף הגבוה שהם דורשים מעצמם, צוות גדול של מדענים וחוקרים נרתם למשימה של כתיבת התסריט ועימות העובדות. ביניהם ה WHO ארגון הבריאות העולמי, מרכז הבריאות של אוניברסיטת הרווארד, ועוד מספר רופאים וחוקרים בתחום המיקרוביולוגיה, ביולוגיה אבולוציונית, וסטטיסטיקה.

עם כעשרים מיליון צופים רק לסרטון הזה, נראה שעבודתם נעשתה נאנמה.

לקריאה נוספת

מה זה השיעול הזה?

אוניברסיטת מסצ׳וסטס פיתחה מכשיר מעקב חדש המונע בעזרת בינה מלאכותית הנקרא בתרגום חופשי חיישן-שפעת. מטרתו להאזין לשיעולים בחללים מרובי אנשים בזמן אמיתי בכדי לתת תחזיות על מחלות דמויות שפעת וסיכויים לפריצת מגפות כגון וירוס הקורונה.

הממציאים שהם מדמיינים מכשירים כאלו מפוזרים בבתי חולים, חדרי המתנה של מרפאות ובחללים ציבוריים גדולים. מודלים מתמטיים שיהיו התוצר של המידע המעובד על ידי המכשיר יכולים לקבוע תזמון של קמפיין לחיסון, הגבלות על תנועה, אספקת ציוד רפואי ועוד. נוכל לאבחן התפשטות של וירוס הקורונה, סרס, או גל מגפה אחרת בדיוק רב הרבה יותר.

המכשיר מורכב ממערך של מיקרופונים פשוטים לצד מצלמה תרמית מחוברים למעבד מרכזי שניתן לרכוש בקלות. המכשיר אינו מתעד מידע אישי כמו תמונות חדות או הקלטות של שיחות.

כדי לנסות את המכשיר מחוץ לגבולות המעבדה בנו החוקרים ארבעה מכשירים, כל אחד כגודלו של ספר, והניחו אותו בארבעה חדרי המתנה באזור הקמפוס. המכשיר הופעל במשך חצי שנה מדצמבר 2018 ועד יולי 2019. המכשיר יזהה נכונה את מספר החולים הצפויים לבקר בכל יום במרפאה.

המדענים מקווים להשיק את המכשיר במספר רב של מקומות ציבוריים בהקדם האפשרי בכדי לעזור להתמודד עם מגפת הקורונה ומגפות אחרות שידענו בעבר.

לקריאה נוספת

האם יכולנו לחזות את הקורונה?

כאשר מדענים מנסים לנחש התפשטות של דבר מה באוכלוסיה, כל דבר הכל מוירוס הקורונה ועד פייק ניוז, הם משתמשים במודלים מתמטיים בכדי לעשות זאת. לרוב הם משתמשים במספר נקודות ציון התחלתיות בכדי לצייר גרף, ומשתמשים בגרף זה בכדי להעריך התפשטות עתידית.

אך מה קורא אם פתוגן עובר מוטציה? או אם אינפורמציה משתנה, ולכן קצב ההתפשטות שלה גדל? במאמר חדש של מתמטיקאים מאוניברסיטת קרנגי-מלון נבדקות שאלות אלו בפעם הראשונה.

לשינויים אבולוציונים אלו יש השפעה אדירה. אם אין התייחסות בשינוי של המידע לאורך זמן, התחזיות יטעו לגבי כמה אנשים עלולים להדבק בנגיף או כמה אנשים ייחשפו לאינפורמציה שקרית.

רוב האוכלוסיה מודעת ליכולת ההתפשטות של מגפה או מחלה, אך התפשטות של מידע – שבמימינו מתנועע במהירות האור עם הרשתות החברתיות – יכול לפתח יכולת של מגפה משל עצמו. לעיתים שינוי של מידע לאורך ההתפשטות שלו היא מכוונת, אך פעמים רבות ההשתנות היא אבולוציונית על ידי הברירה הטבעית. עלינו לפתח יכולת לחזות מקרים אלו.

החוקרים פיתחו מודלים מתמטיים הלוקחים נתונים אלו בחשבון, ובדקו את המודל על התפשטות מחלות בבתי חולים והודעות מידע ברשת טוויטר.

אומנם המודל החדש אינו ״קליע הכסף״ לחזות מגפות כמו מחלת הקורונה מראש, אך הוא מקרב אותנו צעד אחד קרוב יותר לעולם האמיתי.

לקריאה נוספת

מאיפה הגיע וירוס הקורונה

מעטים מטילים ספק בכך שהוירוס שאחראי למגפה הכלל עולמית המשתוללת בימים אלו הפציע לראשונה בעיר ווהאן בסין. השאלה שמנסים לענות עליה במעבדת המחקר סקריפס היא האם הקורונה הוא מוצר מעשה ידי אדם או אבולוציה של הטבע.

על פי תוצאות בדיקותם עד כה, לא נמצאו כל סימנים המעידים כי הוירוס הוא מוצר סינטטי של מעבדה. על ידי השוואה של הרצף הגנטי של הזן הנפוץ של וירוס הקורונה לוירוסים נוספים מאותה המשפחה הגיעו החוקרים למסקנה זו.

משפחת וירוסים זו קיבלה את השם SARS. הם משפיעים בדרגות חומרה שונות אחד מהשני. המקרה המתועד הראשון של וירוס הקורונה התגלה בסין בשנת 2003, וידוע בשמו מגפת הסארס, ראשי תיבות של סינדרום נשימת חמור אקוטי. התפרצות שניה תועדה בשנת 2012 בערב הסעודית תחת השם סינדרום נשימתי מזרח תיכוני.

ב31 בדצמבר 2019 הזהירו רשויות סין את ארגון הבריאות העולמי על התפרצות של זן חדש תחת השם COVID-19. זמן קצר לאחר התפרצות המגפה הצליחו מדענים סינים לבצע מיפוי של המבנה המולקולרי שלו. אם אדם היה מנסה לסנתז וירוס מסוג קורונה, הם היו מבססים זאת על גבו של וירוס הידוע שגורם למחלה. אך הוירוס הנוכחי הוא דומה במבנה לזן הנמצא אצל עטלפים ופנגולין.

Image result for corona vitus

מטרתם להפיח את השמועות הרצות ברשת על מגפה יזומה. על פי מחקרם ישנם שתי אפשרויות לתחילת המגפה. באפשרות הראשונה הוירוס עבר אבולוציה על ידי ברירה טבעית בחיה ולאחר מכן זינק אל בן-אדם. כך קרה בשתי ההתפרצויות הקודמות בהן הוירוס גדל ראשית אצל גמלים וסיבט.

עד היום לא תועדו הדבקות ישירות בין עטלפים לבני אדם ולכן סביר להניח כי היתה חיה נוספת במעבר של הוירוס אל המין האנושי.

בתסריט השני וריאציה של הוירוס שאינה פתוגן עברה אל בן אדם, והתפתחה למצבה הפתוגני בבני האדם עצמם. תסריט זה מסביר יותר טוב את יכולת ההדבקה הגבוהה של וירוס הקורונה. בתסריט השני הסיכוי להתפרצות נוספת של המגפה קטן בהרבה, כיוון שזן זה של הוירוס אינו נמצא בממלכת החי. על פי החוקרים אין יכולת לדעת איזה מהתסריטים הוא הנכון.

לקריאה נוספת