החומר האפל שמערבב את היוצרות

חומר אפל הוא הגדרה היפותטית לחומר שצריך להיות קיים כדי שנוסחאות שמתארות את היקום יהיו נכונות. השבוע פרסמו מדענים שלקחו מדידות חדשות בעזרת טלסקופ סובארו בהוואי כי המודל של החומר האפל נראה שגוי.

המפה החדשה מתארת את צמיחתם של מבנים של חומר אפל ברחבי היקום על ידי מדידת עקמומיות האור המגיע מגלקסיות רחוקות. המפה שנוצרה מרמזת שהמבנים התפתחו הרבה יותר לאט מאשר ציפו קודם.

אם התוצאות יתאמתו אז כנראה חסר לנו משהו בסיסי בהבנתנו את המודל הסטנדרטי ואת תורת היחסות הכללית אומר הפיסיקאי צ׳יאקי היקאג׳י ממכון קאבלי. זה יערבב לחלוטין את חוקי הפיסיקה הבסיסיים שמקובלים כיום.

לקריאה נוספת

מודעות פרסומת

הבינה המלאכותית שהגזימה

חברת הבינה המלאכותית OpenAI, שחררה בימים האלה הודעה כי היא הצליחה לפתח אלגוריתם חדש המסוגל לייצר טקסט שלא ניתן להבחין האם הטקסט הוא פרי ידו של אדם או מכונה.

התכנה מסוגלת לקבל פסקה ראשונה, ועל פיה לייצר עמוד שלם של תוכן באותו סגנון. יכולתה של התכנה להתאים עצמה לכל סגנון כתיבה היא קפיצת דרך מרשימה מכל מה שנוצר עד היום.

למעשה הקפיצה כלכך מרשימה, שצוות הפיתוח מסרב לשחרר את הקוד מתוך חשש לשימוש לרעה בו – והם קוראים להחלטות אתיות שיש לקחת כאשר מתעסקים בכאלה תחומים. החשש העיקרי הוא שימוש בתכנה להציף את המדיה בפייק-ניוז בכמות כזו שלא ניתן יהיה להבדיל בינם למידע ממקורות אנושיים.

אלון מאסק – ממייסדי החברה – עזב לאחרונה בעקבות חילוקי דעות עקרוניים על פיתוחים שנעשים. מאסק ידוע כמחזיק בדעה שבינה מלאכותית היא הסכנה הגדולה ביותר שניצבת לאנושות כיום.

לקריאה נוספת

המרוץ אחר האנרגיה

מעצמות העולם מונעות ממרוצם אחר מקורות אנרגיה. מלחמות רבות פרצו עקב מצבורי נפט. רבים מתחלואיו של כדור הארץ הם עקב שימוש מזיק במצבורי אנרגיה. אנרגיה בלתי מוגבלת היא החלום של רבים בהיסטוריה – ראו פרפטום מובילי. לאחרונה דיווחה סין על פיתוח בשלבים מתקדמים של תחנת כח בחלל.

התחנה תכלול מפרשים סולריים אשר יקלטו אנרגיה בלתי מוגבלת מהשמש. המפרשים יוכלו לקלוט אנרגיה ללא הפרעה מפגעי מזג האוויר, האטמוספירה או שינויים של יום ולילה.

האתגר הגדול הוא כיצד להעביר את האנרגיה הזו חזרה לכדור הארץ. ניסויים מתוכננים יבדקו שתי טכנולוגיות מרכזיות – קרן של גלי מיקרו או קרן לייזר אשר תפגע במקלט על האדמה. במידה והניסויים יהיו מוצלחים – מקווים שהתחנה תוכל להתחיל לעבוד בעוד כשלושים שנה.

קרן לייזר בחלל מדויקת מספיק תוכל גם לספק אנרגיה לתחנת החלל על הירח המתוכננת ולחלליות שיצאו למסעות במערכת השמש.

אגם בתחתית האוקינוס

בעומק של כקילומטר על קרקעית הים במפרץ מקסיקו מתקיימת תופעה שנראית לקוחה מסרט מדע בדיוני בכוכב אחר. אגם ה״בריין״ הינו אגם בקרקעית האוקיינוס. מדובר באגם לכל דבר, עם חוף, גלים, ויצורים הנהנים לשבת לצידו.

עומקו הוא כשלושה מטר והוא מורכב ממליחות מאוד גבוהה שאינה מתערבבת עם הים סביבו. הוא זכה בכינוי ג׳קוזי המוות כיוון שהטמפרטורה בו גבוהה מהמים סביב – ובדומה לים המלח – אין כמעט יצור המסוגל לחיות בתוך מימיו.

אגמים כאלו נמצאים במספר מקומות בקרקעית האוקיינוס ואף נמצאו נהרות הזורמים על קרקעית הים.

לקריאה נוספת

אופורטוניטי

לפני חמש עשרה שנה שיגרה נאסא את הגשושית הקרויה ״הזדמנות״ למאדים. הגשושית תוכננה על ידי המהנדסים לשרוד כשלושה חודשים על כוכב הלכת ולשלוח תמונות בחזרה לצוות בכדור הארץ.

גודלה של הגשושית כמו רכב עירוני קטן, ולמרות שמאז הטכנולוגיות השתפרו בצעדים מאוד גדולים – אופורטוניטי המשיכה לעבוד במרץ במשך חמש עשרה שנה.

לפני כשמונה חודשים נתקעה אופורטוניטי בעקבות שופת חול גדולה ולא הצליחה להניע את הגלגלים. בעקבות זאת לא ניתן היה לכוון את הלוחות הסולריים לשמש והבטריות לא יכלו להתמלא בקצב מספק.

אתמול הכריזה נאסא רשמית על סיום המשימה, חמש עשרה שנה יותר מהזמן המקורי המתוכנן. למרות שהגלגלים תוכננו לעמוד בנסיעה של עד קילומטר על אדמת מאדים – גמעה הגשושית כארבעים וחמישה קילומטר, בחמש עשרה שנה.

מטוס מתנפח למאדים

חקר מאדים אינו פשוט למדעני החלל. צילומי לווין אינם מספיק מפורטים וגשושיות נעות בקצב איטי ביותר ולכן הטווח שלהן מוגבל.

מדענים באוניברסיטת אריזונה העלו רעיון מוצלח יותר ללמוד על פני כוכב הלכת האדום. מטוס שיוט השוקל כחמישה קילוגרם עם מוטת כנפיים של כשישה מטר. מטוס כזה יוכל לצלם שטח רב במחיר קטן בהרבה מזה של המשימות האחרונות.

מטוס בסדר גודל כזה ניתן לשלוח למאדים על לווין-קוביה, דור חדש של לווינים פשוטים וזולים יחסית לשיגור. חללית קטנה תכניס את המטוס לאטמוספירה הדלילה של מאדים. מוט טלסקופי ירים את המטוס בעודו מתנפח בגז חנקן. רוב כנפי המטוס יכוסו בתאים פוטואלקטרים להטען בחשמל מהשמש.

לקריאה נוספת

קטבים מגנטיים

משהו מוזר מתרחש בקוטב. כולנו יודעים שהצפון נמצא בקוטב הצפוני והדרום – בדרומי. המצפן הוא מכשיר פשוט המצביע על אותו קוטב – אם נלך בעקבות החץ נגיע לקוטב.

אז זהו – שלא בדיוק כך הדבר. הקוטב הצפוני והקוטב המגנטי הצפוני אינם חופפים. יתרה מכך, הקוטב המגנטי נמצא תמיד בתנועה ביחס לקוטב עצמו. במאה השנה של המאה העשרים הוא נע כאלף קילומטרים. על כל מפה יש תאריך תפוגה בפינה, כיוון שעד לא מזמן היה קצב התנועה קבוע.

אולם בשלושים השנה האחרונות נע הקוטב המגנטי באלף קילומטר נוספים. הוא בהחלט צובר תאוצה אומרים החוקרים. הקצב כה רב שביום שני יצא עדכון רשמי לכל המפות ומכשירי הנביגציה באשר הם.

על פי עדויות גאולוגיות הקטבים המגנטיים מתהפכים כל 300 אלף שנה בממוצע – ואז הצפון מוביל לדרום אמריקה, וסיביר היא בדרום. אך למעשה לא היה חילוף קטבים כבר 780 אלף שנה, ומעבר לתיעוד הארועים הללו אף אחד לא ממש בטוח למה זה קורה וכיצד לצפות זאת.

למידע נוסף