חוקרים מזהירים שאנו במיתון שלא היה כמותו – מיתון חברתי.
במחקר שנערך על כ-2000 מבוגרים, יותר משני שליש מנסים בצורה אקטיבית להגדיל את מעגל החברים שלהם. כלומר שניים מתוך שלושה אנשים משתוקקים לחבר חדש, מתקשים מאוד למצוא אחד סביבם, ולקחו החלטה פעילה לשנות משהו בהרגל החיים שלהם רק בכדי למצוא אחד.
המחקר אינו מדבר על קשרים רומנטיים, על בני זוג, או סטוצים למיניהם. מדובר בתקופה שאנשים פשוט כמהים לבני אדם כדי לא להיות לבד. זה לא מצב נורמלי.
הסגרים של השנים האחרונות בעקבות מגפת הקורונה עוררו מחשבות מחודשות על הקשרים החברתיים שלנו. חברויות דורשות השקעה רציפה, וכאשר המפגשים פסקו – חברויות רבות התפוררו. מסיבה כזו או אחרת, מפגשי זום מצליחים להחזיק משפחות בקשר לאורך זמן אך הם אינם מסוגלים לתחזק חברויות לטווח ארוך. קשרים כאלו זקוקים למפגשים של פנים אל פנים.
לפי מחקר אחר, המיתון החברתי אותו אנו חיים כיום התחיל הרבה לפני הקורונה. בשנת 2014 ממוצע המפגשים החברתיים בקרב בוגרים בארצות הברית היה שש שעות בשבוע. כיום זה עומד על שעתיים וארבעים ושלוש דקות. פחות מחצי, והמגמה רק מחריפה.
הפסיכולוגית מריסה פרנקו מכנה את התופעה "בדידות נלמדת". אנשים התרגלו לבידוד. רבים מרגישים שמפגשים חברתיים פחות חשובים מאשר היו בעבר. אנשים חושבים שהם למדו להיות יותר לבד אך ההפך הוא הנכון. פשוט הרבה יותר קשה לנו לצאת ולרכוש חברים חדשים או לחדש את הקיימים.
בשפה פשוטה הפסקנו לבלות עם חברים, אז כעת לא נותרו לנו קשרים חברתיים. המצב מעורר דכדוך ובדידות ומבטל כל מוטיבציה לצאת מהבית ולפגוש בני אדם.
על פי מחקר סטטיסטי נוסף, רכישת חברות חדשה עונה על חוק האצבע של 11-3-6. כלומר נחוצים 11 מפגשים בני שלוש שעות כל אחד במהלך שישה חודשים כדי שמכר יהפוך לחבר. אפשר לרכוש חברים חדשים גם בתור מבוגרים – אך זה מצריך השקעה למשך חצי שנה לפחות. זו דרישה גדולה מדי בשביל רבים.
ריקי שחם 