שבבים הם הנפט החדש

שבבים של מחשב מופיעים בכל פינה בימינו. מהטלפון שבדינו, רשתות החשמל, הרפואה, התחבורה, הבידור, הם מפעילים כל שכבה בקיום שלנו במאה העשרים ואחת, אך הם מיוצרים במעט מאוד מקומות בעולם. במהלך החודשים האחרונים, הפכו השבבים לזירת עימות ההולך ומתגבר בין ארצות הברית וסין.

טאיוואן נמצאת כמאה חמישים קילומטרים מחופי סין והיא מייצרת את רובם המכריע של כל השבבים המתקדמים ביותר בעולם. האי טאיוואן הוא דמוקרטיה בה משתכנים כעשרים מיליון תושבים. במהפכה הקומוניסטית של שנות החמישים בסין ברחו רבים מהממשל הקודם לאי נידח וחקלאי זה והקימו שם תוך שנים ספורות מעצמה תעשייתית אדירה.

היום בייג'ינג טוענת כי האי הוא חלק מסין והם מאיימים בפלישה קרקעית כדי לאחד את טאיוואן עם היבשת. ארצות הברית אינה מכירה רשמית בריבונות של האי – אך הם רמזו שישלחו צבא להגן עליו במקרה של פלישה.

החשש העולמי הוא כי מצור ימי על טאיוואן ינתק את העולם מאספקה של 90 אחוזים משלל אספקת השבבים העולמית, דבר היכול לגרום לעצירה של כל מהלך החיים לו אנו רגילים. במצב זה אין מקום בעולם שיהיה מסוגל לכסות על המחסור. העולם כל כך תלוי בשבבים המיוצרים על האי הקטן עד שהם הפכו ל"נפט" החדש. מלחמה כזו בין סין לארצות הברית היא בעלת תוצאות כלל לא ברורת בניגוד לעימותים צבאיים בחמישים השנים האחרונות בהם כוחה הצבאי של ארצות הברית היה רב יותר.

ביידן, כמו מנהיגים אחרים בעולם, מזרימים מיליארדים רבים כדי לקיים תעשיית שבבים מקומית, אך ההערכה היא כי ייקח שנים בטרם יצליחו לייצר ולו צ'יפ אחד. 

לקריאה נוספת