זה נראה כמו גזר, זה טועם כמו גזר, אבל האם זה גזר?

זה נראה כמו גזר, זה טועם כמו גזר, אבל האם זה גזר?

מאז שנות החמישים צנח משמעותית ערכם התזונתי של הירקות הנחשבים לבריאים ביותר כגון תרד ואספרגוס. מחקר משנת 2004 מעריך ירידה של 38% בערכם התזונתי. צניחה זהה נמדדה גם בסוגים שונים של חיטה. מה מתרחש במזון שלנו?

לאור מחסור משמעותי במזון בעקבות מלחמת העולם השנייה, מדענים רבים פיתחו מזון מהונדס לצד בקר וצאן, כמו גם מדבירים ודשנים חדשים שנועדו להגביר את התפוקה. יחד עם עלייה מקבילה ביכולת ההשקיה, וירידה בעלות של רכבים חקלאיים, הצליחו לשפר משמעותית את תפוקת המזון העולמית. רק החיטה יותר משילשה את עצמה בכל הקטר אדמה עליה גדלה.

ריקי שחם מציגה נשים מגדלות חיטה

אך ככל שעלתה הכמות כך ירדה האיכות. האיזון העדין של האדמה שובש, בריאות הגידולים ירדה, ואיכות המזון שמגיע לשולחננו אינה זו שהייתה בעבר. אך מחקר של החיטה הנמשך כבר מאה ושבעים שנה טוען שיש יותר מעבר לניתוח בסיסי זה.

מחקר שהתחיל בשנת 1843 מצא שלמרות שיטות החקלאות השונות, המרכיבים באדמה שהצמח זקוק להם לא השתנתה במרוצת השנים – אז אם האדמה לא השתנתה, האם רק הגידולים השתנו?

מגראת מומחה לחקלאות בריאה

חוקר בשנות החמישים מצא גן המצליח לגדל חיטה גמדית. חיטה הצומחת ב20% פחות גבוהה נוטה ליפול פחות, ולכן פחות רגישה למזיקים. את האנרגיה שהיא חוסכת בגובה היא משקיעה בזרעים אשר יותר גדולים בגודלם ובכמותם. הגילוי היה כה מוצלח בתקופה של רעב כללי באפריקה ואמריקה הדרומית שהחיטה החדשה כבשה את העולם במהפכה הירוקה. אך למרות שהניבה יותר קמח, הערך התזונתי שלו נשאר זהה. כלומר היחס בערך התזוני לקילו קמח צנח. זוהי דוגמא אחת מבין רבות לתהליכים שהביאו אותנו למצב של שובע מנקודת מבט של קלוריות, אך רעב ברמה של תזונה.

עלינו למצוא מערכת כלכלית הנותנת עדיפות לערך תזונתי בגידולים על פני ערכם בקלוריות. מערכת שמאפשרת מדד בינלאומי. איך ניתן לבנות מערכת כזו זה עדיין בגדר שאלה. המצב כרגע בו חקלאים מקבלים תשלום לפי משקל אינו מקדם את בריאות האוכלוסייה.

לקריאה נוספת

4 מחשבות על “זה נראה כמו גזר, זה טועם כמו גזר, אבל האם זה גזר?

  1. נחמד כל המחקרים והידענים הגדולים. תכל׳ס הכל מוביל למסקנה אחת פשוטה בעיני הלא אקדמיות – כדור הארץ עייף מבני אדם….. הגיע הזמן שג בני אדם יזינו את הטבע.

  2. מעניין לראות איך המלחמה באוקראינה, אחת הספקיות הגדולות בעולם לחטה תשפיע על העולם בטווח הארוך.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s