אין כמו בבית

מחקר אנתרופולוגי חדש מצא כי אנשים ברחבי העולם מרגישים את אותן התחושות לגבי ביתם כמו שהם מרגישים לטלפון הנייד שלהם.

בני אדם הפכו לחלזונות הנושאים את ביתם בתוך הכיס, עם נטייה להתעלם מחברים ומשפחה הנמצאים סביבם. קבוצת אנתרופולוגים ערכה מחקר במשך יותר משנה בתשע ארצות שונות סביב העולם – מקמרון ועד אירלנד. המכשיר הנייד אינו מכשיר בו אנו משתמשים, אלא המקום בו אנו חיים, אומר ראש המחקר פרופסור דניאל מילר. בכל רגע במערכת יכסים בין-אישית – בארוחה, בפגישה או בשיחה – האדם שמולנו יכול להיעלם ברגע, כשלמעשה הוא פשוט הלך לביתו.

ריקי שחם הטלפון הוא הבית

תופעה זו קיבלה את השם המקצועי ״המוות של הקירבה״, גם כאשר אנו פיסית קרובים אנו למעשה לבד חברתית, רגשית ומקצועית. החוקרים מצביעים על אפליקציות כמו ווטסאפ במוגדרות כ״לב של הטלפון״ כסיבה העיקרית לתהליך זה. לרבים בעולם אפליקציה אחת מסמלמת את המכשיר כולו – ווטסאפ במערב, ווי-צ׳אט בסין, ליין ביפן.

בניגוד למחקרים קודמים, התמקדו החוקרים הפעם בקבוצת גיל המגדירה עצמה כ״לא צעירים ולא זקנים״ – בכדי להנמע מהשפעות המיוחסות לרוב ל״דור הצעיר״ המנסה טכנולוגיות חדשות בקלות רבה יותר.

הטלפון הנייד הפך ל״מקום״ שם אנו שוכנים מירב שעות היום. למעשה אנו תמיד ״בבית״ כאשר הטלפון לכל היותר במרחק הושטת יד מאיתנו. תופעה זו משנה רת הגדרת הבית מקצה לקצה. התפיסה של בית כמקום מכסה אינה קבילה יותר כאשר הבוס יכול ליצור איתנו קשר בכל רגע נתון, וילד המציקים לו בבית-הספר אינו יכול לברוח גם לאחר שעות הלימודים. הבית החדש שלנו פרוץ לכל.

מילר מסכם באומרו שאין כאן הכרזה שלילית על תפיסת הבית החדשה – אלא קריאה להכיר שזו המציאות ומציאות זו מחייבת אותנו להגדיר מחדש את היחס שלנו למקום מגורינו.

לקריאה נוספת

4 מחשבות על “אין כמו בבית

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s