בני אדם חששו מחיסונים מאז ומעולם

מאז שהומצא החיסון הראשון בעולם, חששו בני-האדם הן מהחיסון והן מאלו שנתנו את הזריקות. החיסון הראשון המתועד בספרות הרפואית היה בשנת 1720 וניתן לאבעבועות.
העיתונות של התקופה כינתה אותו כדבר לא אתי ונוגד את רצון האל. פצצה הושלכה אל ביתו של כומר שניסה לעודד את השימוש בחיסון. זה לא מנע את הקמפיין.

חיסון מוצלח יותר לאבעבועות יוצר מפרות בסוף המאה השמונה-עשרה. קריקטורה שהתפרסמה באותה התקופה הציגה מחוסנים שהצמיחו פה, עיניים, אוזניים וזנב של פרה בעקבות החיסון. עד היום משייכים לאותה קריקטורה את הרעיון שחיסונים מייצרים בעיות כמו אוטיזם, סוכרת, או בעיות פוריות שמדובר בהם גם היום עם חיסוני הקורונה.

השאלה האם ניתן להכריח אנשים להתחסן ומה הגבול של חופש הפרט על גופו רלוונטית היום לא פחות מתמיד. אחד הגורמים העיקריים שמעוררים ספק הוא כי חיסון זה דבר שניתן לאדם שלצורך העניין הוא בריא.

The Cow Pock, 1802

מכל המחלות שטופלו בעזרת חיסונים בהיסטוריה הרפואית – אבעבועות היא המחלה היחידה שכמעט ונכחדה מעל הפלנטה. ברשימה המכובדת נמצאות עוד 14 מחלות שמתקרבות להכחדה הודות לחיסונים ייעודיים.

המחלות שקיבלו השקעה מרובה ביותר במציאת חיסונים הן דווקא אלו של הצאן והבקר – כיוון שהן איימו ישירות על המזון של אוכלוסיות רבות בעולם. לואי פסטר הצרפתי פיתח חיסונים מוצלחים בשנת 1870 לתרנגולות כנגד כולרה. לאחר מכן המשיך עם חיסונים לכבשים, עיזים ופרות בשנת 1881 כנגד אנתרקס. בשנת 1921 פיתח חיסון ראשון לבני אדם כנגד כלבת – שהצריך זריקה בכל יום במשך שלושה שבועות.

כאשר ניסתה האנושות לפתח חיסון למגפת השפעת העולמית של שנת 1918 – הם הניחו שהבקטריה שנמצאה בריאות של החולים היא הגורם לתחלואה – ולא הוירוס עצמו אותו לא זיהו. לכן החיסונים התגלו כלא יעילים. רק בשנת 1930 נוצר החיסון הראשון שאושר לא לפני 1945. תקופה של כמעט עשרים שנה – בהשוואה לתשעה חודשים שלקח פיתוח חיסון לקורונה עצמה. בפעם האחרונה שניתן חיסון בהיקף עולמי היה למגפת הפוליו של שנות החמישים. ביום שהחיסון הוגדר כבטוח החלו לתת אותו בכמויות אדירות.

I am vaccinated button

בסופו של דבר כדי שחיסון יהיה יעיל יש להשתמש בו. הקהילה השחורה בארצות הברית פעמים רבות הטילה ספק בחיסונים – ובצדק. הם נדרשו לקחת חיסונים בשביל להגן על כלל אוכלוסית המדינה – אך כאשר הם חלו, היו הם אלו האחרונים לקבל טיפול רפואי.

מגפת הפוליו עוררה אחווה הדדית בקרב האוכלוסיה. בקרב היסטוריונים של הרפואה יש הסכמה כי מגפת הקורונה מעוררת דווקא פילוג – דבר שאינו מועיל בפתרון מהיר לבעיה.

לקריאה נוספת

4 מחשבות על “בני אדם חששו מחיסונים מאז ומעולם

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s