ביום רגיל היה פרופסור גאורגיוס בביניוטיס מתגאה בכך שהמילה היוונית ״פנדמיה״ – שכמעט נשכחה מהעולם, הפכה למילה שנאמרת על ידי כל אדם ואדם. אחרי הכל המילה שבשביל כולנו מסמלת שנה של סיוט היא הוכחה חיה לשפה העתיקה באירופה. פאן פירושו הכל, ודמוס זה אנשים. השימוש במילה זו זינק בחמישים ושבע אלף אחוז בשנה זו.
אך זו גם השנה שבביניוטיס פחות מתמוגג בשימוש גלובלי בשפה ביוונית כמו שהוא אינו ישן בלילות עקב זליגה בכיוון ההפוך של השפעת המגפה. שלל המילים והמינוחים שנכנסו לשימוש בשפה בעקבות המגפה יצרו שינוי בקצב מסחרר בשפת האם שהוא חשב שמעולם לא יראה.
:max_bytes(150000):strip_icc()/ancient-greek-inscription-in-celcus-library-185406698-20b0d4dd6113472c8f70aa43800a8817.jpg)
״השפה עברה דילול עם מושגים באנגלית שחשבנו שלעולם לא נראה״ אומר גאורגיוס בראיון לאובסרבר. יש משפטים שלמים בחדשות הכתובות והמדבורות ללא מילה אחת ביוונית.
בביניוטיס מחזיק ברפרטואר שלו תשעה מילונים שכתב. הוא הראשון להכיר בעובדה ששפה היא דבר חי הנמצא כל הזמן תחת שינוי והתפתחות. גם האינטרנט גרמה לשינוי מאסיבי, אך בביניוטיס מעולם לא התנגד להוספה של מילים חדשות המתארות טכנולוגיה. הוא עצמו הוסיף אותם למיליונים, מתי שלא הצליח לתרגם אותם. את המילה לאינטרנט תרגם ל-דיאדיקטיו, מושג שלמעשה תפס במדינה.
אין כמעט שפה בעולם שמשתווה ליוונית – שפה שדיברו בה ללא הפסקה למעלה מארבעת אלפים שנה באותו אזור גאוגרפי. השפעתה על הדת, תרבות ומדע הוכיחה את עמידותה במבחן הזמן. אך בביניוטיס מודאג שהמתקפה החדשה של מילים באנגלית מסכנת את שורשי שפתו. במהלך שנה אחת חדרו לשפה כמות מושגים בצורה חסרת תקדים.
זו לא הפעם הראשונה שמלחמת מילים כזו משתוללת בחצי האי. כבר במאה הראשונה לפני הספירה היתה זו השפה העותמנית שאיימה על היוונית המקומית. ״השפה תמיד היתה נקודה רגישה עבור היוונים ואני חושב שזה התפקיד של הלינגוויסטים להלחם עליה״ אומר בביניוטיס.
אך הוא לא לבד במלחמה. דור חדש של צעירים משתמשת באותיות לטיניות לכתוב באנגלית כי הם מאמינים שזה קל יותר. בסופו של דבר הפסד השפה הזו יהיה הפסד לעולם כולו.
״המגפה יצרה שפה גלובלית לבעיה גלובלית. אני כולי תקווה שמתי שיסתיים הכל, נוכל לשכוח את כל המילים שהגיעו עם מגפה זו״.
מעניין. ואיך אומרים ״העיקר הבריאות״ ביוונית ?
יאללה שיעשה קונטרה ויפוץ את המילה ״תרופה״ או ״חיסון״ או ״בריאות״ – אולי בסוף כל הרזים טמונים במילים ובאופן השימוש בהן.
מה שאומר שהחיים והמוות ביד הלשון.
כוחה של השפה….
אז אינשאללה שנעשה בה שימוש לטוב ולהפצתו (-: