הכפר הסיני הקטנטן בשם האקא מוגן בפני רוחות הצפון הקרות על ידי יער מקודש. יער במבנה חצי סער של עצי ירוק עד רחבי עלים עוטף את הכפר בחיבוק חם. באזור הסופג סופות טייפון עזות ומשקעים של 2 מטר בשנה מחזיק מעמד הכפר כבר 400 שנה בזכות העצים סביבו.
יער פאנג-שווי זה הוא אחד מעשרות אלפי יערות מקודשים שמורים היטב בדרום ומרכז סין. עצים עתיקים אלו נחשבים כמביאים ברכה, הגנה ובריאות לקהילות השומרות עליהם למעלה מאלף שנה.
יער הפאנג שווי הראשון מתועד כמגן על קברי קיסרים במאה השלישית לספירה. מאז יערות רבים בשימוש לדאוג לזרימת האנרגיה סביב מקומות יישוב. היום מאמינים מומחים כי יערות עתיקים אלו יכולים להיות מפתח במאמצי שימור הסביבה של סין. על פי מחקרים מקומיים היחס בין האנשים לשטח מיוער בסין הוא כרבע מהממוצע העולמי, והמדינה מחזיקה בשיא מפוקפק של ייצור פחמן דו חמצני. אך כל זה עשוי להשתנות עם התנועה החדשה בסין (יותר מכל מדינה אחרת) לשתילת יערות רבים בשנים הקרובות.
ניסיונות ייעור לא צלחו בעבר במדינה זו עקב הטמעה של עצים לא מקומיים שלא שגשגו – אך כעת מביטים המומחים אל עבר אותם יערות פאנג-שווי עתיקים, עם מגוון רחב של עצים מקומיים – כפתרון חדש לבעייה אקולוגית חריפה.
כל יער אינו תופס שטח רב אך עשיר במגוון אדיר של עצים. המקומיים מאמינים שכל יער הוא מגורים לרוח שומרת, ומווסת הרמוניה בין האדם לכוחות על טבעיים. יערות רבים מכילים מקדשים בהם מדליקים לרוב קטורות. היער שומר את העושר קרוב, אומרים התושבים. היער עוצר את השטפונות, את הגשמים, ומגן על הגידולים.
בעבר לכל כפר היה מומחה פאנג-שווי שדאג שכל המרכיבים הנחוצים יהיו בהקמת המושבה. אין יישוב שלם ללא כפר, הר, יער, נהר, ושטח חקלאי. היער מגן בקיץ מהשמש השוקעת ומהמונסון של החורף. בצורה זו רוחות חזקות הופכות לבריזה ושטפונות לזרמים עדינים המשקים את ערוגות האורז.
על פי המסורת עליה שומרים באדיקות – אין לגדוע עצים ביערות אלו. גם את הענפים היבשים מותר לאסוף מרצפת היער רק פעם בשנתיים בשביל לשמור על ההומוגניות של האדמה. איסוף עצים היה כרוך בעונש, חומרי ורוחני כאחד. לאחרונה המדינה עיגנה בחוק הגנה זו – אך התושבים שמרו עליה באדיקות, באופן אינטואיטיבי לאורך הדורות, אפילו בתקופתו של מאו, עת הפאנג-שווי היה מנוגד לחוק.
לפחות משהו קטן הם מבינים חשיבות הטבע להרמוניה האקולוגית
דברים כאלה משגעים אותי, בקטע טוב כמובן, באמת חוכמה שיודעת לחבר בין האדם והטבע. הלוואי שנלמד מהם.
מרתק.
מרתק לקרוא זווית שכזאת על הקשר שבין האדם והטבע
ממש מעניין. פאנג שוואי בטבע – כמה מלבב!
איפה שהאדם מוצא את האיזון עם הטבע יש רק טוב
עוקבת, אשמח לקרוא עוד חומרים ברוח הזו.
תודה על הכתבה המעניינת. אגב, שאנחנו גם נשמור על רוחות היער. בני אדם ישר חושבים על עצמם, זה לא יאומן.
חבל שבישראל אין שום חשיבה מהסוג ההוליסטי הזה.