האם בתי כלא אי פעם עבדו?

תנועה גדלה והולכת מאמינה שהגיע הזמן להפסיק להכניס נשים לבתי הכלא.

היום בקנדה כולאים כארבעים אחוז יותר נשים מאשר לפני עשור. העליה הזו נקשרת ישירות לקיצוץ בתקציבים סוציאלים והגברת כוחות משטרה בקהילות לא לבנות. במזרח קנדה נשים שחורות ונשים עם מוגבליות נכלאות יותר מכל קבוצת אוכלוסיה אחרת. רובן אמהות חד-הוריות. לרובן מעולם לא היתה עבודה יציבה. המאסר לרוב בעקבות גנבה של מצרכי מזון, שימוש בסמים אשר פעמים רבות בא לכסות על אדם אחר, אלימות היא כמעט תמיד כהגנה עצמית כנגד בן זוג מתעלל.

לעיתים נדירות נשים אינן נכלאות על אותם פשעים מזוויעים אשר אנו נוטים לקשר עם פושעים אשר נשלחים למאסר, המצדיקים לכאורה מערכת זו. אלו נשים שמצאו עצמן בסיטואציה נוראית, ובניסיון לצאת ממנה הגיעו למסלול המוביל אותן פעם אחר פעם לבית הכלא כמקום מחסה זמני.

Trans Women Face Extreme Levels of Abuse in Men's Prisons | them.

סנדרה בוקריוס, סוציולוגית מאוניברסיטת אלברטה ראיינה כשש מאות נשים אסירות. כולן אומרות ללא היסוס שהכליאה עדיפה על רעב, מגורים ברחוב, שותף מתעלל, חוסר כסף לתרופות או כל אלטרנטיבה אחרת.

אך סנדרה מציינת כי בתי כלא מעולם לא תוכננו כבתי מכסה לתמיכה פיזית או נפשית, בעיות התמכרות או תעסוקה. הם בנויים סביב הרעיון של ענישה את אלו שאינם רצויים על ידי החברה.

זה נכון במיוחד עבור נשים אסירות. כשמונים אחוז מהכלואות סובלות מבעיות נפשיות, בעיות אלכוהול או חומרים ממכרים אחרים. ללא מערכת תמיכה סוציאלית מחוץ לבתי הכלא – כמעט בלתי אפשרי לאישה לשבור את המעגל המחזיר אותה שוב ושוב אל מאחורי הסורגים. הכלא הפך להיות למקום היחיד שם נשים רבות מרגישות שהן שייכות.

https://www.newstatesman.com/sites/default/files/styles/lead_image/public/Longreads_2020/04/2020_14_womens_prison.jpg?itok=Ja_bXpD6

בתי הכלא אינם רק טרגדיה חברתית אלא גם כלכלית. המחיר הממוצע הוא של 250 דולר ליום לכל אסירה. היום קנדה משקיעה כחמש מיליארד דולר בשנה להחזיק מערכת שאינה תומכת לא בהרתעה ולא בשיקום. רבים קוראים להזרים את הכסף הזה בחזרה לקהילה בכדי לעזור בדיור, מציאת עבודה, ובניית חיי חברה בטוחים יותר לאותן נשים. יותר ויותר קולות קוראים להפסיק לשלוח נשים לכלא – לחלוטין.

בתי כלא הוקמו במקור כמעשה של חמלה. במציאות של המאה השבע עשרה פושעים נענשו עונש מוות או גירוש מעבר לים. הכלא בא לאפשר להם להשאר באדמתם ולעבור תהליך של כפרה על ידי רפלקציה עצמית. לא עברו מספר שנים עד שהשתמשו במערכת זו בכדי להרחיק את אלו שאינם רצויים על ידי החברה מהרחובות. שחורים, ילידים, נשים שאינן בעלות משפחה, עניים ועוד מצאו עצמם במהרה מאחורי הסורגים. לפני מאתיים שנה ילדים רבים בגילאי עשר עד ארבע-עשרה נכלאו כי עשו פרצופים, קרצו או צחקו שלא במקום. נשים וילדות רבות נפגעו מינית בבתי הכלא וסבלו מזיהומים, מחלות ותת תזונה. רבות מהן נכנסו להריון מהסוהרים עצמם. החברה ראתה בהן ככאלו שראויים לעונשים אלו. לא ראו בהן כמי שמסוגלת להרגיש בושה, או להרגיש רגשות כלל. כבר אז הבנו שהמערכת אינה עובדת אך לא חיפשו כל אלטרנטיבה.

לקריאה נוספת

5 מחשבות על “האם בתי כלא אי פעם עבדו?

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s