איזה אוכלוסיה היינו מגדלים אם היינו יכולים?

קריספר זהו אחד התחומים המדוברים ביותר במדע הרפואה והגנטיקה בשנים האחרונות. קריספר מתואר ככלי הנשק של המדע להלחם בכלל המחלות הגנטיות.

קריספר זוהי שיטה היודעת להנחות פרוטאין מסויים לחתוך די-אנ-איי במקום מדוייק. ניתן לחשוב על זה כמו מספריים זעירות לגנים. זוהי דרך לערוך בצורה מבוקרת גנים.

מדובר בתהליך של שלושה שלבים. ראשית יש לתת את ה״כתובת״ של הגן אותו רוצים להוציא מהשרשרת. הכתובת היא כמו תמונה אותה מחפש הפרוטאין כדי לדעת לאן לגשת.

כאשר הפרוטאין מגיע לנקודה הוא חותך את הגן המזיק, ולבסוף מסוגל להדביק במקומו גן חלופי על פי החלטה.

זה נשמע מדהים, זול ופשוט. וזה אכן כך. הניסויים בעכברים מניבים תוצאות פנטסטיות. הפוטנציאל האדיר אינו רק במניעת מחלות, אלא גם בשיפור גנטי של כלל הגידולים התחום החקלאות.

את השינויים ניתן לעשות בעוברים כאשר גודלם עוד תאים ספורים, או בבני אדם מבוגרים. שינויים באדם מבוגר משפיעים עליו אך לא יעברו גנטית לילדיו, אך שינויים בעובר ימשיכו לעבור מדור לדור – ולמעשה מאפשרים שליטה באבולוציה של האוכלוסיה.

כמובן הבעיות האתיות רק מתחילות. קריספר יאפשר להורים לבקש ילדים גבוהים, שריריים, עם מנת משכל גבוהה, צבע עיניים מסויים ועוד. למעשה בני אדם בהזמנה. טכנית המגבלה כמעט ואינה קיימת. הקולות הראשונים הבטיחו כי לא יעשו ניסויים בבני אדם, אך לאחר שסין הודיעה שהחלה בניסויים בשנת 2015, ארה״ב לא אחרה להצטרף למרוץ.

לקריאה נוספת

מודעות פרסומת

מחשבה אחת על “איזה אוכלוסיה היינו מגדלים אם היינו יכולים?

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s